מתיו 10
| ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃ | 1 |
So summoning His twelve disciples He gave them authority over unclean spirits so as to cast them out, and to heal every disease and every illness.
| ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃ | 2 |
Now the names of the twelve apostles are these: first Simon (the one called Peter) and Andrew his brother, James (the son of Zebedee) and John his brother,
| פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃ | 3 |
Philip and Bartholomew, Thomas and Matthew (the tax collector), James (the son of Alphaeus) and Lebbaeus (who was surnamed Thaddeus),
| שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃ | 4 |
Simon (the Canaanite) and Judas Iscariot (who also betrayed Him).
| את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃ | 5 |
These twelve Jesus sent out, and commanded them saying: “Do not go off into the road of the Gentiles, and do not enter a city of the Samaritans.
| כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ | 6 |
But go rather to the lost sheep of the house of Israel.
| ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃ | 7 |
And as you go, preach, saying, ‘The kingdom of the heavens has come near.’
| רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃ | 8 |
Heal the sick, cleanse the lepers, cast out demons. You have received free of charge, give free of charge.
| לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃ | 9 |
Do not provide gold nor silver nor copper in your money belts,
| ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃ | 10 |
nor a knapsack for the road, nor two tunics, nor sandals, nor staffs; because the worker is worthy of his food.
| וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃ | 11 |
“In whatever city or village you may enter, inquire who in it is worthy, and stay there until you go out.
| ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃ | 12 |
Upon entering the house, greet it;
| והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃ | 13 |
and should the house be worthy, let your peace come upon it; but should it not be worthy, let your peace return to you.
| וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃ | 14 |
And whoever will not receive you nor hear your words, as you go out from that house or city shake off the dust from your feet.
| אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃ | 15 |
Assuredly I say to you, it will be more tolerable for the land of Sodom and Gomorrah in the Day of judgment than for that city!
| הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃ | 16 |
“Now then, I am sending you out like sheep in the midst of wolves. Therefore be prudent like snakes and innocent like doves.
| והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃ | 17 |
But beware of the people, for they will hand you over to councils and flog you in their synagogues.
| ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃ | 18 |
And you will be brought before governors and even kings for my sake, as a testimony to them and to the nations.
| וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃ | 19 |
But whenever they hand you over, do not worry about how or what you will speak, for it will be given to you in that hour what you should speak;
| כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃ | 20 |
for it is not you who speak, but the Spirit of your Father who speaks in you.
| והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃ | 21 |
“Furthermore, brother will hand over brother to death, and a father a child, and children will rise up against parents and put them to death.
| והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ | 22 |
And you will be hated by all for my name's sake; but the one enduring to the end, he will be delivered.
| ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃ | 23 |
But whenever they persecute you in this city, flee to another. For assuredly I say to you, you will certainly not go through all the cities of Israel before the Son of the Man comes.
| אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃ | 24 |
A disciple is not above his teacher, nor a slave above his master.
| דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃ | 25 |
It is enough for a disciple that he become like his teacher, and a slave like his master. Since they have stigmatized the master of the house as Beelzebul, how much more those of his household!
| על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃ | 26 |
So do not fear them; because there is nothing concealed that will not be revealed, and secret that will not be known.
| את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃ | 27 |
“What I tell you in the dark, say in the light; and what you hear in the ear, proclaim on the housetops.
| ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃ (Geenna g1067) | 28 |
And do not be afraid of those who kill the body but cannot kill the soul. But rather fear the One who is able to destroy both soul and body in Hell. (Geenna g1067)
| הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃ | 29 |
Are not two sparrows sold for a copper coin? Yet not one of them will fall to the ground apart from your Father's will.
| ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃ | 30 |
Why even the hairs of your head are all numbered!
| לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃ | 31 |
Therefore do not be afraid; you are worth more than many sparrows.
| הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ | 32 |
“Now then, everyone who will confess me before the people, I will also confess him before my Father who is in the heavens.
| ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ | 33 |
But whoever should deny me before the people, I will also deny him before my Father who is in the heavens.
| אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃ | 34 |
“Do not suppose that I came to bring peace on the earth. I did not come to bring peace, but a sword.
| כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃ | 35 |
For I came to set a man against his father, and a daughter against her mother, and a daughter-in-law against her mother-in-law;
| ואיבי איש אנשי ביתו׃ | 36 |
and a man's enemies will be those of his own household.
| האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃ | 37 |
“The one who is more devoted to father or mother than to me is not worthy of me, and the one who is more devoted to son or daughter than to me is not worthy of me;
| ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃ | 38 |
and he who does not take up his cross and follow after me is not worthy of me.
| המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃ | 39 |
The one ‘finding’ his life will lose it, and the one ‘losing’ his life for my sake will find it.
| המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃ | 40 |
“The one receiving you receives me, and the one receiving me receives the One who sent me.
| המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃ | 41 |
The one receiving a prophet in the name of a prophet will receive a prophet's reward, and the one receiving a righteous man in the name of a righteous man will receive a righteous man's reward.
| והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃ | 42 |
And whoever should give so much as a cup of cold water to one of these little ones, in the name of a disciple, assuredly I say to you, he will certainly not lose his reward.”
