מתיו 10
| ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃ | 1 |
And he called to him his twelve disciples, and gave them authority over unclean spirits, so that they might cast them out, and care every disease and every infirmity.
| ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃ | 2 |
Now these are the names of the twelve apostles: the first, Simon, who is called Peter, and Andrew his brother; James the son of Zebedee, and John his brother;
| פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃ | 3 |
Philip and Bartholomew, Thomas, and Matthew the publican; James the son of Alphæus, and Lebbæus, who was surnamed Thaddæus;
| שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃ | 4 |
Simon the Canaanite, and Judas Iscariot, who also delivered him up.
| את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃ | 5 |
These twelve Jesus sent forth after he had charged them, saying: Go not into the road that leads to the Gentiles, and enter not a city of the Samaritans.
| כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ | 6 |
But go rather to the lost sheep of the house of Israel.
| ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃ | 7 |
And as you go, preach, saying: The kingdom of heaven is at hand.
| רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃ | 8 |
Cure the sick, cleanse the lepers, cast out demons. Freely you have received, freely give.
| לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃ | 9 |
Provide for yourselves neither gold, nor silver, nor brass, to put into your purses,
| ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃ | 10 |
nor bag for your journey, nor two coats, nor sandals, nor staffs: for the laborer is worthy of his support.
| וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃ | 11 |
Whatever city or village you enter, inquire who in it is worthy, and there make your home till you go away.
| ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃ | 12 |
When you go into a house, salute it:
| והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃ | 13 |
and if the house be worthy, your peace shall come upon it; but if it be not worthy, your peace shall return to you.
| וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃ | 14 |
And whoever will not receive you, nor hear your words, when you go out of that house or that city, shake off the dust from your feet.
| אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃ | 15 |
Verily I say to you, It shall be more tolerable for the land of Sodom and Gomorrah, in the day of judgment, than for that city.
| הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃ | 16 |
Behold, I send you forth as sheep in the midst of wolves: be, therefore, wise as serpents, and guileless as doves.
| והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃ | 17 |
But beware of men: for they will deliver you to the councils, and scourge you in their synagogues;
| ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃ | 18 |
and you will be brought before governors and kings for my sake, for a testimony against them and the Gentiles.
| וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃ | 19 |
But when they deliver you up, be not anxious how or what you shall speak; for that which you shall speak shall be given you in that hour:
| כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃ | 20 |
for it is not you that speak, but it is the Spirit of your Father that speaks in you.
| והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃ | 21 |
Brother will deliver up brother to death, and the father the child; and children will rise up against their parents, and cause them to be put to death.
| והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ | 22 |
And you will be hated by all men on my account: but he that endures to the end shall be saved.
| ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃ | 23 |
But when they persecute you in this city, flee into another: for verily I say to you, You will not have made the circuit of the cities of Israel before the Son of man shall come.
| אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃ | 24 |
The disciple is not above his teacher, nor the servant above his master.
| דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃ | 25 |
It is enough for the disciple, that he be as his teacher; and for the servant, that he be as his master. If they call the master of the house Beelzebul, how much more those of his household?
| על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃ | 26 |
Fear them not, therefore; for there is nothing covered that shall not be revealed, nor hidden that shall not be made known.
| את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃ | 27 |
What I tell you in darkness, speak in the light: and what you hear in the ear, preach on the house-tops.
| ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃ (Geenna g1067) | 28 |
And fear not them that kill the body, but are not able to kill the soul. But rather fear him who is able to destroy both soul and body in hell. (Geenna g1067)
| הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃ | 29 |
Are not two sparrows sold for a farthing? and yet not one of them shall fall upon the ground with out your Father.
| ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃ | 30 |
But even the hairs of your head are all numbered.
| לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃ | 31 |
Fear not, therefore: you are of more value than many sparrows.
| הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ | 32 |
Whoever, therefore, will confess me before men, him will I also confess before my Father who is in heaven.
| ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ | 33 |
But whoever will deny me before men, him will I also deny before my Father who is in heaven.
| אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃ | 34 |
Think not that I have come to send peace on the earth. I have not come to send peace, but a sword.
| כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃ | 35 |
For I have come to set a man at variance with his father, and the daughter with her mother, and the daughter-in-law with her mother-in-law:
| ואיבי איש אנשי ביתו׃ | 36 |
and a man’s enemies shall be those of his own household.
| האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃ | 37 |
He that loves father or mother more than me, is not worthy of me: and he that loves son or daughter more than me, is not worthy of me:
| ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃ | 38 |
and whoever does not take his cross and follow after me, is not worthy of me.
| המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃ | 39 |
He that finds his life shall lose it; and he that loses his life for my sake, shall find it.
| המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃ | 40 |
He that receives you, receives me: and he that receives me, receives him that sent me.
| המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃ | 41 |
He that receives a prophet because he is a prophet, shall receive a prophet’s reward: and he that receives a righteous man because he is a righteous man, shall receive a righteous man’s reward.
| והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃ | 42 |
And whoever will give one of these little ones only a cup of cold water to drink, because he is a disciple, verily I say to you, he shall not lose his reward.
