מארק 1
| ראשית בשורת ישוע המשיח בן האלהים׃ | 1 |
Initium Evangelii Iesu Christi, Filii Dei.
| ככתוב בנביאים הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃ | 2 |
Sicut scriptum est in Isaia propheta: Ecce ego mitto angelum meum ante faciem tuam, qui praeparabit viam tuam ante te.
| קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃ | 3 |
Vox clamantis in deserto: Parate viam Domini, rectas facite semitas eius.
| ויהי יוחנן טבל במדבר וקורא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃ | 4 |
Fuit Ioannes in deserto baptizans, et praedicans baptismum poenitentiae in remissionem peccatorum.
| ותצא אליו כל ארץ יהודה ובני ירושלים ויטבלו כלם על ידו בנהר הירדן מתודים את חטאתם׃ | 5 |
Et egrediebatur ad eum omnis Iudaeae regio, et Ierosolymitae universi, et baptizabantur ab illo in Iordanis flumine, confitentes peccata sua.
| ויוחנן לבוש שער גמלים ואזור עור במתניו ואכל חגבים ודבש היער׃ | 6 |
Et erat Ioannes vestitus pilis camelorum, et zona pellicea circa lumbos eius, et locustas, et mel silvestre edebat.
| ויקרא לאמר בוא יבא אחרי החזק ממני אשר אינני כדי לכרע ולהתיר את שרוך נעליו׃ | 7 |
Et praedicabat dicens: veniet fortior post me: cuius non sum dignus procumbens solvere corrigiam calceamentorum eius.
| אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃ | 8 |
Ego baptizavi vos aqua, ille vero baptizabit vos Spiritu sancto.
| ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת אשר בגליל ויטבל על ידי יוחנן בירדן׃ | 9 |
Et factum est: in diebus illis venit Iesus a Nazareth Galileae: et baptizatus est a Ioanne in Iordane.
| ויהי אך עלה עלה מן המים וירא את השמים נבקעים והרוח כיונה ירדת עליו׃ | 10 |
Et statim ascendens de aqua, vidit caelos apertos, et Spiritum Sanctum tamquam columbam descendentem, et manentem in ipso.
| ויהי קול מן השמים אתה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃ | 11 |
Et vox facta est de caelis: Tu es Filius meus dilectus, in te complacui.
| ואחרי כן הוציאו הרוח המדברה׃ | 12 |
Et statim Spiritus expulit eum in desertum.
| ויהי שם במדבר ארבעים יום והשטן נסהו ויהי עם החיות והמלאכים שרתוהו׃ | 13 |
Et erat in deserto quadraginta diebus, et quadraginta noctibus: et tentabatur a satana: eratque cum bestiis, et angeli ministrabant illi.
| ואחרי אשר הסגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את בשורת מלכות האלהים לאמר׃ | 14 |
Postquam autem traditus est Ioannes, venit Iesus in Galilaeam, praedicans Evangelium regni Dei,
| מלאה העת והגיעה מלכות האלהים שובו והאמינו בבשורה׃ | 15 |
et dicens: Quoniam impletum est tempus, et appropinquavit regnum Dei: poenitemini, et credite Evangelio.
| ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא את שמעון ואת אנדרי אחי שמעון פרשים מצודה בים כי דיגים היו׃ | 16 |
Et praeteriens secus Mare Galilaeae, vidit Simonem, et Andream fratrem eius, mittentes retia in mare, (erant enim piscatores)
| ויאמר אליהם ישוע לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃ | 17 |
et dixit eis Iesus: Venite post me, et faciam vos fieri piscatores hominum.
| ויעזבו מהר את מכמרתיהם וילכו אחריו׃ | 18 |
Et protinus relictis retibus, secuti sunt eum.
| ויהי כעברו מעט משם וירא את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו וגם המה באניה מתקנים את המכמרות׃ | 19 |
Et progressus inde pusillum, vidit Iacobum Zebedaei, et Ioannem fratrem eius, et ipsos componentes retia in navi:
| ויקרא מהרה אליהם ויעזבו את זבדי אביהם באניה עם השכירים וילכו אחריו׃ | 20 |
et statim vocavit illos. Et relicto patre suo Zebedaeo in navi cum mercenariis, secuti sunt eum.
| ויבאו אל כפר נחום וימהר לבוא בשבת לבית הכנסת וילמד׃ | 21 |
Et ingrediuntur Capharnaum: et statim sabbatis ingressus in synagogam, docebat eos.
| וישתוממו על תורתו כי היה מלמדם כבעל גבורה ולא כספרים׃ | 22 |
Et stupebant super doctrina eius: erat enim docens eos, quasi potestatem habens, et non sicut Scribae.
| ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃ | 23 |
Et erat in synagoga eorum homo in spiritu immundo: et exclamavit,
| אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתי מי אתה קדוש האלהים׃ | 24 |
dicens: Quid nobis, et tibi Iesu Nazarene: venisti ante tempus perdere nos? scio quod sis, Sanctus Dei.
| ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃ | 25 |
Et comminatus est ei Iesus, dicens: Obmutesce, et exi de homine.
| ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃ | 26 |
Et discerpens eum spiritus immundus, et exclamans voce magna exiit ab eo.
| ויבהלו כלם וישאלו איש את רעהו לאמר מה זאת מה היא התורה החדשה אשר אף לרוחות הטמאה בגבורה הוא מצוה והנה שמעות לו׃ | 27 |
Et mirati sunt omnes, ita ut conquirerent inter se dicentes: Quidnam est hoc? quaenam doctrina haec nova? quia in potestate etiam spiritibus immundis imperat, et obediunt ei.
| ויצא שמעו מהר בכל מקמות ארץ הגליל׃ | 28 |
Et processit rumor eius statim in omnem regionem Galilaeae.
| ויהי אחרי צאתם מבית הכנסת ויבאו ביתה שמעון ואנדרי המה ויעקב ויוחנן עמם׃ | 29 |
Et protinus egredientes de synagoga, venerunt in domum Simonis, et Andreae cum Iacobo, et Ioanne.
| וחמות שמעון שכבה אחוזת הקדחת וימהרו לדבר אליו עליה׃ | 30 |
Decumbebat autem socrus Simonis febricitans: et statim dicunt ei de illa.
| ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם׃ | 31 |
Et accedens elevavit eam, apprehensa manu eius: et continuo dimisit eam febris, et ministrabat eis.
| ויהי בערב כבוא השמש ויביאו אליו את כל החולים ואת אחוזי השדים׃ | 32 |
Vespere autem facto cum occidisset sol, afferebant ad eum omnes male habentes, et daemonia habentes:
| וכל העיר נאספו יחדו פתח הבית׃ | 33 |
et erat omnis civitas congregata ad ianuam.
| וירפא רבים אשר היו חולים חליים שונים ויגרש שדים הרבה ולא נתן את השדים לדבר כי ידעהו׃ | 34 |
Et curavit multos, qui vexabantur variis languoribus, et daemonia multa eiiciebat, et non sinebat ea loqui, quoniam sciebant eum.
| וישכם ממחרת בעוד לילה ויצא וילך אל מקום חרבה ויתפלל שם׃ | 35 |
Et diluculo valde surgens, egressus abiit in desertum locum, ibique orabat.
| וירדפו אחריו שמעון והאנשים אשר אתו׃ | 36 |
Et prosecutus est eum Simon, et qui cum illo erant.
| וימצאהו ויאמרו אליו הנה כלם מבקשים אותך׃ | 37 |
Et cum invenissent eum, dixerunt ei: Quia omnes quaerunt te.
| ויאמר אליהם נעברה מזה אל ערי הפרזות הקרבות ואקרא גם שם כי בעבור זאת יצאתי׃ | 38 |
Et ait illis: Eamus in proximos vicos, et civitates, ut et ibi praedicem: ad hoc enim veni.
| ויהי קרא בבתי כנסיותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים׃ | 39 |
Et erat praedicans in synagogis eorum, et in omni Galilaea, et daemonia eiiciens.
| ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃ | 40 |
Et venit ad eum leprosus deprecans eum: et genu flexo dicit ei: Si vis, potes me mundare.
| וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃ | 41 |
Iesus autem misertus eius, extendit manum suam: et tangens eum, ait illi: Volo: Mundare.
| עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃ | 42 |
Et cum dixisset, statim discessit ab eo lepra, et mundatus est.
| ויגער בו וימהר להוציאו החוצה׃ | 43 |
Et comminatus est ei, statimque eiecit illum:
| ויאמר אליו ראה אל תספר דבר לאיש כי אם לך הראה אל הכהן והקרב על טהרתך את אשר צוה משה לעדות להם׃ | 44 |
et dicit ei: Vide nemini dixeris: sed vade, ostende te principi sacerdotum, et offer pro emundatione tua, quae praecepit Moyses in testimonium illis.
| אך הוא בצאתו החל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר בגלוי כי אם היה ישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו׃ | 45 |
At ille egressus coepit praedicare, et diffamare sermonem, ita ut iam non posset manifeste introire in civitatem, sed foris in desertis locis esset, et conveniebant ad eum undique.
