< מארק 9 >
| ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃ | 1 |
He said to them, “Truly I say to you, there are some of you who are standing here who will not taste death before they see the kingdom of God come with power.”
| ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם׃ | 2 |
Six days later, Jesus took Peter and James and John with him up a high mountain, alone by themselves. Then he was transfigured before them.
| ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם׃ | 3 |
His garments became radiantly brilliant, extremely white, whiter than any bleacher on earth could bleach them.
| וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע׃ | 4 |
Then Elijah with Moses appeared to them, and they were talking with Jesus.
| ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃ | 5 |
Peter answered and said to Jesus, “Rabbi, it is good for us to be here, and so let us make three shelters, one for you, one for Moses, and one for Elijah.”
| כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים׃ | 6 |
(For he did not know what to say, for they were terrified.)
| ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו׃ | 7 |
A cloud came and overshadowed them. Then a voice came out of the cloud, “This is my beloved Son. Listen to him.”
| והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃ | 8 |
Suddenly, when they looked around, they no longer saw anyone with them, but only Jesus.
| וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃ | 9 |
As they were coming down the mountain, he commanded them to tell no one what they had seen, until the Son of Man had risen from the dead.
| וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃ | 10 |
So they kept the matter to themselves, but they discussed among themselves what “rising from the dead” could mean.
| וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃ | 11 |
They asked him, “Why do the scribes say that Elijah must come first?”
| ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס׃ | 12 |
He said to them, “Elijah does come first to restore all things. Why then is it written that the Son of Man must suffer many things and be despised?
| אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו׃ | 13 |
But I say to you that Elijah has come, and they did whatever they wanted to him, just as scripture says about him.”
| ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃ | 14 |
When they came to the disciples, they saw a great crowd around them and scribes were arguing with them.
| וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום׃ | 15 |
As soon as they saw Jesus, the whole crowd was amazed and as they ran up to him they greeted him.
| וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃ | 16 |
He asked his disciples, “What are you arguing with them about?”
| ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו׃ | 17 |
Someone in the crowd answered him, “Teacher, I brought my son to you. He has a spirit that makes him unable to speak.
| והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ | 18 |
It seizes him and it throws him down and he foams at the mouth, grinds his teeth, and he becomes rigid. I asked your disciples to drive it out of him, but they could not.”
| ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני׃ | 19 |
He answered them, “Unbelieving generation, how long will I have to stay with you? How long will I bear with you? Bring him to me.”
| ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃ | 20 |
They brought the boy to him. When the spirit saw Jesus, it immediately threw him into a convulsion. The boy fell on the ground and foamed at the mouth.
| וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃ | 21 |
Jesus asked his father, “How long has he been like this?” The father said, “Since childhood.
| ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃ | 22 |
It has often thrown him into the fire or into the waters and tried to destroy him. If you are able to do anything, have pity on us and help us.”
| ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃ | 23 |
Jesus said to him, “'If you are able'? All things are possible for the one who believes.”
| ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי׃ | 24 |
Immediately the father of the child cried out and said, “I believe! Help my unbelief!”
| וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד׃ | 25 |
When Jesus saw the crowd running to them, he rebuked the unclean spirit and said, “You mute and deaf spirit, I command you, come out of him, and never enter into him again.”
| ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע׃ | 26 |
It cried out and convulsed the boy greatly and then came out. The boy looked like one who was dead, so that many said, “He is dead.”
| ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃ | 27 |
But Jesus took him by the hand and lifted him up, and the boy stood up.
| ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃ | 28 |
When Jesus came into the house, his disciples asked him privately, “Why could we not cast it out?”
| ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃ | 29 |
He said to them, “This kind cannot be cast out except by prayer.”
| ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃ | 30 |
They went out from there and passed through Galilee. He did not want anyone to know where they were,
| כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃ | 31 |
for he was teaching his disciples. He said to them, “The Son of Man will be delivered into the hands of men, and they will put him to death. When he has been put to death, after three days he will rise again.”
| והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃ | 32 |
But they did not understand this statement, and they were afraid to ask him.
| ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃ | 33 |
Then they came to Capernaum. After he entered the house he asked them, “What were you discussing on the way?”
| ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃ | 34 |
But they were silent. For they had been arguing with one with another on the way about who was the greatest.
| וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃ | 35 |
Sitting down, he called the twelve together and he said to them, “If anyone wants to be first, he must be last of all and servant of all.”
| ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם׃ | 36 |
He took a little child and placed him in their midst. He took him in his arms and said to them,
| כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני׃ | 37 |
“Whoever receives such a child in my name receives me; and whoever receives me, does not receive me but the one who sent me.”
| ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו׃ | 38 |
John said to him, “Teacher, we saw someone driving out demons in your name and we stopped him, because he does not follow us.”
| ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה׃ | 39 |
But Jesus said, “Do not stop him, for there is no one who will do a mighty work in my name and can soon afterwards say anything bad about me.
| כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו׃ | 40 |
Whoever is not against us is for us.
| כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃ | 41 |
Whoever gives you a cup of water to drink because you belong to Christ, truly I say to you, he will not lose his reward.
| וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים׃ | 42 |
Whoever causes one of these little ones who believes in me to stumble, it would be better for him to have a large millstone tied around his neck and be thrown into the sea.
| ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ (Geenna ) | 43 |
If your hand causes you to stumble, cut it off. It is better for you to enter into life maimed than to have two hands and to go into hell, into the unquenchable fire. (Geenna )
| אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ | 44 |
| ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ (Geenna ) | 45 |
If your foot causes you to stumble, cut it off. It is better for you to enter into life lame than to have your two feet and be thrown into hell. (Geenna )
| אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ | 46 |
| ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃ (Geenna ) | 47 |
If your eye causes you to stumble, tear it out. It is better for you to enter into the kingdom of God with one eye than to have two eyes and to be thrown into hell, (Geenna )
| אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ | 48 |
where their worm does not die, and the fire is not put out.
| כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח׃ | 49 |
For everyone will be salted with fire.
| טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃ | 50 |
Salt is good, but if the salt has lost its saltiness, how can you make it salty again? Have salt among yourselves, and be at peace with one another.”
