מארק 9

1 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃

And He said to them, “Truly I say to you that there are certain of those standing here, who may not taste of death until they see the Kingdom of God having come in power.”

2 ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם׃

And after six days Jesus takes Peter, and James, and John, and brings them up to a high mountain by themselves, alone, and He was transfigured before them,

3 ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם׃

and His garments became glittering, exceedingly white, as snow, so as a launderer on the earth is not able to whiten [them].

4 וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע׃

And there appeared to them Elijah with Moses, and they were talking with Jesus.

5 ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃

And Peter answering says to Jesus, “Rabbi, it is good to us to be here; and we may make three shelters, for You one, and for Moses one, and for Elijah one”:

6 כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים׃

for he was not knowing what he might say, for they were greatly afraid.

7 ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו׃

And there came a cloud overshadowing them, and there came a voice out of the cloud, saying, “This is My Son, the Beloved, hear Him”;

8 והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃

and suddenly, having looked around, they saw no one anymore, but Jesus only with themselves.

9 וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃

And as they are coming down from the mountain, He charged them that they may declare to no one the things that they saw, except when the Son of Man may rise out of the dead;

10 וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃

and the thing they kept to themselves, questioning together what the rising out of the dead is.

11 וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃

And they were questioning Him, saying that the scribes say that Elijah must come first.

12 ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס׃

And He answering said to them, “Elijah indeed, having come first, restores all things; and how has it been written concerning the Son of Man, that He may suffer many things, and be set at nothing?

13 אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו׃

But I say to you that also Elijah has come, and they did to him what they willed, as it has been written of him.”

14 ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃

And having come to the disciples, He saw a great multitude around them, and scribes questioning with them,

15 וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום׃

and immediately, all the multitude having seen Him, were amazed, and running near, were greeting Him.

16 וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃

And He questioned the scribes, “What do you dispute with them?”

17 ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו׃

And one out of the multitude answering said, “Teacher, I brought my son to You, having a mute spirit;

18 והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃

and wherever it seizes him, it tears him, and he foams, and gnashes his teeth, and pines away; and I spoke to Your disciples that they may cast it out, and they were not able.”

19 ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני׃

And He answering him, said, “O generation unbelieving, until when will I be with you? Until when will I suffer you? Bring him to Me”;

20 ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃

and they brought him to Him, and he having seen Him, immediately the spirit convulsed him, and he, having fallen on the earth, was wallowing—foaming.

21 וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃

And He questioned his father, “How much time is it since this came to him?” And he said, “From childhood,

22 ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃

and many times it also cast him into fire, and into water, that it might destroy him; but if You are able to do anything, help us, having compassion on us.”

23 ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃

And Jesus said to him, “If you are able to believe! All things are possible to the one that is believing”;

24 ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי׃

and immediately the father of the child, having cried out with tears, said, “I believe, Lord; be helping my unbelief.”

25 וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד׃

Jesus having seen that a multitude runs together, rebuked the unclean spirit, saying to it, “Spirit—mute and deaf—I charge you, come forth out of him, and you may no longer enter into him”;

26 ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע׃

and having cried, and convulsed him much, it came forth, and he became as dead, so that many said that he was dead,

27 ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃

but Jesus, having taken him by the hand, lifted him up, and he arose.

28 ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃

And He having come into the house, His disciples were questioning Him by Himself, “Why were we not able to cast it forth?”

29 ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃

And He said to them, “This kind is able to come forth with nothing except with prayer and fasting.”

30 ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃

And having gone forth there, they were passing through Galilee, and He did not wish that any may know,

31 כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃

for He was teaching His disciples, and He said to them, “The Son of Man is being delivered into the hands of men, and they will kill Him, and having been killed, the third day He will rise,”

32 והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃

but they were not understanding the saying, and they were afraid to question Him.

33 ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃

And He came to Capernaum, and being in the house, He was questioning them, “What were you reasoning in the way among yourselves?”

34 ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃

And they were silent, for they reasoned with one another in the way who is greater;

35 וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃

and having sat down He called the Twelve, and He says to them, “If any wills to be first, he will be last of all, and minister of all.”

36 ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם׃

And having taken a child, He set him in the midst of them, and having taken him in His arms, said to them,

37 כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני׃

“Whoever may receive one of such children in My Name, receives Me, and whoever may receive Me, does not receive Me, but Him who sent Me.”

38 ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו׃

And John answered Him, saying, “Teacher, we saw a certain one casting out demons in Your Name, who does not follow us, and we forbade him, because he does not follow us.”

39 ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה׃

And Jesus said, “Do not forbid him, for there is no one who will do a mighty work in My Name, and will be readily able to speak evil of Me:

40 כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו׃

for he who is not against us is for us;

41 כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃

for whoever may give you to drink a cup of water in My Name, because you are Christ’s, truly I say to you, he may not lose his reward;

42 וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים׃

and whoever may cause to stumble one of the little ones believing in Me, better is it for him if a millstone is hanged around his neck, and he has been cast into the sea.

43 ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ (Geenna g1067)

And if your hand may cause you to stumble, cut it off; it is better for you to enter into life maimed, than having the two hands, to go away into Gehenna, into the fire—the unquenchable— (Geenna g1067)

44 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

[[where their worm is not dying, and the fire is not being quenched.]]

45 ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ (Geenna g1067)

And if your foot may cause you to stumble, cut it off; it is better for you to enter into life lame, than having the two feet to be cast into Gehenna, into the fire—the unquenchable— (Geenna g1067)

46 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

[[where their worm is not dying, and the fire is not being quenched.]]

47 ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃ (Geenna g1067)

And if your eye may cause you to stumble, cast it out; it is better for you to enter into the Kingdom of God one-eyed, than having two eyes, to be cast into the Gehenna of fire— (Geenna g1067)

48 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

where their worm is not dying, and the fire is not being quenched;

49 כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח׃

for everyone will be salted with fire, and every sacrifice will be salted with salt.

50 טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃

The salt [is] good, but if the salt may become saltless, in what will you season [it]? Have in yourselves salt, and have peace in one another.”

Jesus Heals the Epileptic Demoniac