מארק 8
| ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃ | 1 |
About that time there was again an immense crowd, and they found themselves with nothing to eat. So He called His disciples to Him.
| נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃ | 2 |
"My heart yearns over the people," He said; "for this is now the third day they have remained with me, and they have nothing to eat.
| והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃ | 3 |
If I were to send them home hungry, they would faint on the way, some of them having come a great distance."
| ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃ | 4 |
"Where can we possibly get bread here in this remote place to satisfy such a crowd?" answered His disciples.
| וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃ | 5 |
"How many loaves have you?" He asked. "Seven," they said.
| ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃ | 6 |
So He passed the word to the people to sit down on the ground. Then taking the seven loaves He blessed them, and broke them into portions and proceeded to give them to His disciples for them to distribute, and they distributed them to the people.
| ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃ | 7 |
They had also a few small fish. He blessed them, and He told His disciples to distribute these also.
| ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃ | 8 |
So the people ate an abundant meal; and what remained over they picked up and carried away--seven hampers of broken pieces.
| והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃ | 9 |
The number fed were about 4,000. Then He sent them away,
| אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃ | 10 |
and at once going on board with His disciples He came into the district of Dalmanutha.
| ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃ | 11 |
The Pharisees followed Him and began to dispute with Him, asking Him for a sign in the sky, to make trial of Him.
| ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃ | 12 |
Heaving a deep and troubled sigh, He said, "Why do the men of to-day ask for a sign? In solemn truth I tell you that no sign will be given to the men of to-day."
| ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃ | 13 |
So He left them, went on board again, and came away to the other side.
| וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃ | 14 |
Now they had forgotten to take bread, nor had they more than a single loaf with them in the boat;
| ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃ | 15 |
and when He admonished them, "See to it, be on your guard against the yeast of the Pharisees and the yeast of Herod,"
| ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃ | 16 |
they explained His words to one another by saying, "We have no bread!"
| וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃ | 17 |
He perceived what they were saying, and He said to them, "What is this discussion of yours about having no bread? Do you not yet see and understand? Are your minds so dull of comprehension?
| עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃ | 18 |
You have eyes! can you not see? You have ears! can you not hear? and have you no memory?
| כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃ | 19 |
When I broke up the five loaves for the 5,000 men, how many baskets did you carry away full of broken portions?" "Twelve," they said.
| ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃ | 20 |
"And when the seven for the 4,000, how many hampers full of portions did you take away?" "Seven," they answered.
| ויאמר אליהם איך לא תבינו׃ | 21 |
"Do you not yet understand?" He said.
| ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃ | 22 |
And they came to Bethsaida. And a blind man was brought to Jesus and they entreated Him to touch him.
| ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃ | 23 |
So He took the blind man by the arm and brought him out of the village, and spitting into his eyes He put His hands on him and asked him, "Can you see anything?"
| ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃ | 24 |
He looked up and said, "I can see the people: I see them like trees--only walking."
| ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃ | 25 |
Then for the second time He put His hands on the man's eyes, and the man, looking steadily, recovered his sight and saw everything distinctly.
| וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃ | 26 |
So He sent him home, and added, "Do not even go into the village."
| ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃ | 27 |
From that place Jesus and His disciples went to the villages belonging to Caesarea Philippi. On the way He began to ask His disciples, "Who do people say that I am?"
| ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃ | 28 |
"John the Baptist," they replied, "but others say Elijah, and others, that it is one of the Prophets."
| וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃ | 29 |
Then He asked them pointedly, "But you yourselves, who do you say that I am?" "You are the Christ," answered Peter.
| ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃ | 30 |
And He strictly forbad them to tell this about Him to any one.
| ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃ | 31 |
And now for the first time He told them, "The Son of Man must endure much suffering, and be rejected by the Elders and the High Priests and the Scribes, and be put to death, and after two days rise to life."
| והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃ | 32 |
This He told them plainly; whereupon Peter took Him and began to remonstrate with Him.
| ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃ | 33 |
But turning round and seeing His disciples, He rebuked Peter. "Get behind me, Adversary," He said, "for your thoughts are not God's thoughts, but men's."
| ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃ | 34 |
Then calling to Him the crowd and also His disciples, He said to them, "If any one is desirous of following me, let him ignore self and take up his cross, and so be my follower.
| כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃ | 35 |
For whoever is bent on securing his life will lose it, but he who loses his life for my sake, and for the sake of the Good News, will secure it.
| כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃ | 36 |
Why, what does it benefit a man to gain the whole world and forfeit his life?
| או מה יתן איש פדיון נפשו׃ | 37 |
For what could a man give to buy back his life?
| כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃ | 38 |
Every one, however, who has been ashamed of me and of my teachings in this faithless and sinful age, of him the Son of Man also will be ashamed when He comes in His Father's glory with the holy angels."
