< מארק 7 >

ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃ 1
Então os fariseus e alguns dos escribas se reuniram a ele, tendo vindo de Jerusalém.
ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם׃ 2
Agora, quando viram alguns de seus discípulos comendo pão com as mãos sujas, isto é, não lavadas, eles encontraram a culpa.
כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים׃ 3
(Pois os fariseus e todos os judeus não comem a menos que lavem as mãos e os antebraços, agarrando-se à tradição dos mais velhos.
ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות׃ 4
Eles não comem quando vêm do mercado a menos que se banhem, e há muitas outras coisas que receberam para segurar: lavagens de copos, cântaros, vasos de bronze, e sofás).
וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים׃ 5
Os fariseus e os escribas lhe perguntaram: “Por que seus discípulos não caminham de acordo com a tradição dos mais velhos, mas comem seu pão com as mãos não lavadas”?
ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ 6
Ele lhes respondeu: “Bem profetizou Isaías sobre vocês, hipócritas, como está escrito, Este povo me honra com seus lábios”, mas o coração deles está longe de mim.
ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃ 7
Eles me adoram em vão, ensinando como doutrinas os mandamentos dos homens”.
כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים׃ 8
“Para você pôr de lado o mandamento de Deus, e agarrar-se firmemente à tradição dos homens - a lavagem de jarros e copos, e você faz muitas outras coisas assim”.
ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם׃ 9
Ele disse a eles: “Rejeitam plenamente o mandamento de Deus, para que possam manter sua tradição.
כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ 10
Pois Moisés disse: “Honrai vosso pai e vossa mãe; “e, “Aquele que fala mal do pai ou da mãe, que seja condenado à morte”.
ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי׃ 11
Mas você diz: 'Se um homem diz a seu pai ou a sua mãe: “Qualquer lucro que você possa ter recebido de mim é Corban'”, ou seja, dado a Deus,
ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו׃ 12
“então você não mais permite que ele faça nada por seu pai ou sua mãe,
ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃ 13
anulando a palavra de Deus por sua tradição que você transmitiu”. Você faz muitas coisas como esta”.
ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃ 14
Ele chamou toda a multidão para si e disse a eles: “Ouçam-me, todos vocês, e compreendam”.
אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃ 15
Não há nada de fora do homem que o possa contaminar; mas as coisas que saem do homem são as que o contaminam.
כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 16
Se alguém tem ouvidos para ouvir, que o ouça”!
ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃ 17
Quando ele entrou em uma casa longe da multidão, seus discípulos lhe perguntaram sobre a parábola.
ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃ 18
Ele lhes disse: “Vocês também estão sem entender? Não percebem que o que entra no homem de fora não o pode contaminar,
כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃ 19
porque não entra no seu coração, mas no seu estômago, depois na latrina, tornando todos os alimentos limpos”?
ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃ 20
Ele disse: “O que procede do homem, que o contamina”.
כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃ 21
Pois de dentro, do coração dos homens, procedem os maus pensamentos, adultérios, pecados sexuais, assassinatos, furtos,
22
cobiças, maldades, enganos, desejos luxuriosos, mau olhado, blasfêmia, orgulho e tolice.
כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃ 23
Todas essas coisas más vêm de dentro e contaminam o homem”.
ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃ 24
De lá ele se levantou e partiu para as fronteiras de Tyre e Sidon. Ele entrou em uma casa e não queria que ninguém o soubesse, mas não podia escapar de um aviso.
כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו׃ 25
Para uma mulher cuja filhinha tinha um espírito impuro, tendo ouvido falar dele, veio e caiu a seus pés.
והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה׃ 26
Agora a mulher era uma grega, uma sírio-fenícia por raça. Ela implorou-lhe que ele expulsasse o demônio de sua filha.
ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ 27
Mas Jesus disse a ela: “Que as crianças se encham primeiro, pois não é apropriado pegar o pão das crianças e jogá-lo aos cães”.
ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃ 28
Mas ela lhe respondeu: “Sim, Senhor”. Mas até mesmo os cães debaixo da mesa comem as migalhas das crianças”.
ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך׃ 29
Ele disse a ela: “Por este ditado, siga seu caminho”. O demônio saiu de sua filha”.
ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה׃ 30
Ela foi para sua casa e descobriu que a criança tinha sido deitada na cama, com o demônio fora.
וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃ 31
Novamente ele partiu das fronteiras de Tyre e Sidon, e chegou ao mar da Galiléia pelo meio da região da Decápolis.
ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃ 32
Eles lhe trouxeram um surdo e que tinha um impedimento em seu discurso. Imploraram-lhe que colocasse sua mão sobre ele.
ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃ 33
Ele o afastou da multidão em particular e colocou seus dedos em seus ouvidos; e cuspiu e tocou sua língua.
ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃ 34
Olhando para o céu, ele suspirou, e disse-lhe: “Ephatha!” ou seja, “Seja aberto”!
וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃ 35
Imediatamente seus ouvidos foram abertos, e o impedimento de sua língua foi solto, e ele falou claramente.
ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃ 36
Ele lhes ordenou que não dissessem a ninguém, mas quanto mais ele os comandava, tanto mais amplamente eles o proclamavam.
וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃ 37
Eles ficaram surpresos além das medidas, dizendo: “Ele fez todas as coisas bem. Ele faz até os surdos ouvirem e os mudos falarem”!

< מארק 7 >