מארק 5
| ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים׃ | 1 |
And they came to the opposite side of the sea, into the country of the Gadarenes.
| והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו׃ | 2 |
And when he had come out of the ship, immediately there met him from the tombs a man with an unclean spirit,
| ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו׃ | 3 |
who had his dwelling among the tombs; and no one could keep him bound even with chains;
| כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו׃ | 4 |
because he had often been bound with fetters and chains, and the chains had been pulled to pieces by him, and the fetters had been broken, and no one had strength to subdue him;
| ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים׃ | 5 |
and always, night and day, he was in the tombs, and in the mountains, crying out, and cutting himself with stones.
| ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו׃ | 6 |
And when he saw Jesus at a distance, he ran and did him homage;
| ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני׃ | 7 |
and crying out with a loud voice, he said: What have I to do with thee, Jesus, Son of God Most High? I adjure thee by God, that thou torment me not.
| כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה׃ | 8 |
For he had said to him: Unclean spirit, come out of the man.
| וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו׃ | 9 |
And he asked him: What is your name? And he said to him: My name is Legion; for we are many.
| ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ׃ | 10 |
And he earnestly besought him that he would not send them out of the country.
| ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים׃ | 11 |
Now a great herd of swine was feeding there near the mountain.
| ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם׃ | 12 |
And the demons besought him, saying: Send us to the swine, that we may enter into them.
| וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים׃ | 13 |
And Jesus immediately gave them leave. And the unclean spirits came out and entered into the swine; and the herd (they were about two thousand, ) rushed down a steep place into the sea, and were strangled in the sea.
| וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה׃ | 14 |
And those who fed them fled, and told it in the city, and in the country. And they came out to see what had been done;
| ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו׃ | 15 |
and they came to Jesus and saw the demoniac, who had had the legion, sitting, and clothed, and in his right mind: and they were afraid.
| ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים׃ | 16 |
And those who had seen it told them how it had happened to the demoniac, and also concerning the swine.
| ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם׃ | 17 |
And they began to beseech him to depart from their borders.
| ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו׃ | 18 |
And when he had entered the ship, he that had been possessed with the demons besought him that he might be with him.
| ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃ | 19 |
And he did not permit him, but said to him: Go home to your relatives, and make known to them what things the Lord has done for you, and that he has had compassion on you.
| וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם׃ | 20 |
And he went away and began to proclaim in Decapolis what things Jesus had done for him. And all were astonished.
| וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים׃ | 21 |
And when Jesus had again gone over in the ship to the opposite side, a great multitude came together to him; and he was near the sea.
| והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו׃ | 22 |
And behold, there came one of the rulers of the synagogue, named Jairus; and when he saw him, he fell at his feet,
| ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃ | 23 |
and besought him earnestly, saying: My little daughter is at the point of death; come, lay thy hands on her, that she may be saved, and she will live.
| וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃ | 24 |
And he went with him; and a great multitude followed him, and pressed upon him.
| ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃ | 25 |
And a certain woman who had had an issue of blood for twelve years,
| והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃ | 26 |
and had suffered much from many physicians, and had spent all that she had, and was in no way benefited, but rather grew worse,
| ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃ | 27 |
when she heard of Jesus, came behind him in the multitude, and touched his mantle;
| כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃ | 28 |
for she said: If I may even touch his clothes, I shall be saved.
| וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃ | 29 |
And immediately the fountain of her blood dried up, and she knew in her body that she was cured of that plague.
| וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃ | 30 |
And Jesus, immediately perceiving in himself that power had gone forth from him, turned around in the multitude and said: Who touched my clothes?
| ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃ | 31 |
And his disciples said to him: Thou seest the multitude pressing upon thee, and dost thou say, Who touched me?
| ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃ | 32 |
And he looked around to see her that had done this.
| ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃ | 33 |
But the woman, fearing and trembling, knowing; what had been done within her, came and fell down before him; and told him all the truth.
| ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃ | 34 |
And he said to her: Daughter, your faith has saved you; go in peace, and be cured of your plague.
| עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃ | 35 |
While he was yet speaking, some came from the ruler of the synagogue, who said: Your daughter is dead; why give the Teacher further trouble?
| וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃ | 36 |
But as soon as Jesus heard what was spoken, he said to the ruler of the synagogue: Fear not, only believe.
| ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃ | 37 |
And he suffered no one to follow him, except Peter and James and John the brother of James.
| ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃ | 38 |
And he came to the house of the ruler of the synagogue, and saw the tumult, and those who were weeping and wailing greatly.
| ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃ | 39 |
And he went in and said to them: Why do you make a tumult and weep? The child is not dead, but sleeps.
| וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃ | 40 |
And they derided him. But when he had put them all out, he took the father and mother of the child, and those who were with him, and went in where the child was lying.
| ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃ | 41 |
And he took the child by the hand, and said to her: Talitha kumi; which is, when translated, Maiden, (I say to you, ) arise.
| ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃ | 42 |
And the maiden immediately arose and walked, for she was twelve years old. And they were greatly astonished.
| ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃ | 43 |
And he charged them strictly that no one should know this. And he commanded that something should be given her to eat.
