מארק 5
| ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים׃ | 1 |
Og de kom over til hin Side af Søen til Gerasenernes Land.
| והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו׃ | 2 |
Og da han trådte ud af Skibet, kom der ham straks i Møde ud fra Gravene en Mand med en uren Ånd.
| ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו׃ | 3 |
Han havde sin Bolig i Gravene, og ingen kunde længer binde ham, end ikke med Lænker.
| כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו׃ | 4 |
Thi han havde ofte været bunden med Bøjer og Lænker, og Lænkerne vare sprængte af ham og Bøjerne sønderslidte, og ingen kunde tæmme ham.
| ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים׃ | 5 |
Og han var altid Nat og Dag i Gravene og på Bjergene, skreg og slog sig selv med Sten.
| ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו׃ | 6 |
Men da han så Jesus. Langt borte, løb han hen og kastede sig ned for ham
| ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני׃ | 7 |
og råbte med høj Røst og sagde: "Hvad har jeg med dig at gøre, Jesus, den højeste Guds Søn? Jeg besvæger dig ved Gud, at du ikke piner mig."
| כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה׃ | 8 |
Thi han sagde til ham: "Far ud af Manden, du urene Ånd!"
| וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו׃ | 9 |
Og han spurgte ham: "Hvad er dit Navn?" Og han siger til ham: "Legion er mit Navn; thi vi ere mange."
| ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ׃ | 10 |
Og han bad ham meget om ikke at drive dem ud af Landet.
| ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים׃ | 11 |
Men der var der ved Bjerget en stor Hjord Svin, som græssede;
| ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם׃ | 12 |
og de bade ham og sagde: "Send os i Svinene, så vi må fare i dem."
| וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים׃ | 13 |
Og han tilstedte dem det. Og de urene Ånder fore ud og fore i Svinene; og Hjorden styrtede sig ned over Brinken ud i Søen, omtrent to Tusinde, og de druknede i Søen
| וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה׃ | 14 |
Og deres Hyrder flyede og forkyndte det i Byen og på Landet; og de kom for at se, hvad det var, som var sket.
| ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו׃ | 15 |
Og de komme til Jesus og se den besatte, ham, som havde haft Legionen, sidde påklædt og ved Samling, og de frygtede.
| ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים׃ | 16 |
Men de, som havde set det, fortalte dem, hvorledes det var gået den besatte, og om Svinene.
| ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם׃ | 17 |
Og de begyndte at bede ham om, at han vilde gå bort fra deres Egn.
| ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו׃ | 18 |
Og da han gik om Bord i Skibet, bad den, som havde været besat, ham om, at han måtte være hos ham.
| ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃ | 19 |
Og han tilstedte ham det ikke, men siger til ham: "Gå til dit Hus, til dine egne, og forkynd dem, hvor store Ting Herren har gjort imod dig, og at han har forbarmet sig over dig."
| וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם׃ | 20 |
Og han gik bort og begyndte at kundgøre i Bekapolis, hvor store Ting Jesus havde gjort imod ham; og alle undrede sig.
| וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים׃ | 21 |
Og da Jesus igen i Skibet var faren over til hin Side, samledes der en stor Skare om ham, og han var ved Søen.
| והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו׃ | 22 |
Og der kommer en af Synagogeforstanderne ved Navn Jairus, og da han ser ham, falder han ned for hans Fødder.
| ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃ | 23 |
Og han beder ham meget og siger: "Min lille Datter er på sit yderste; o! at du vilde komme og lægge Hænderne på hende, for at hun må frelses og leve!"
| וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃ | 24 |
Og han gik bort med ham, og en stor Skare fulgte ham, og de trængte ham.
| ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃ | 25 |
Og der var en Kvinde, som havde haft Blodflod i tolv År,
| והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃ | 26 |
og hun havde døjet meget af mange Læger og havde tilsat alt, hvad hun ejede, og hun var ikke bleven hjulpen, men tværtimod, det var blevet værre med hende.
| ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃ | 27 |
Da hun havde hørt om Jesus, kom hun bagfra i Skaren og rørte ved hans Klædebon.
| כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃ | 28 |
Thi hun sagde: "Dersom jeg rører blot ved hans Klæder, bliver jeg frelst."
| וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃ | 29 |
Og straks tørredes hendes Blods Kilde, og hun mærkede i sit Legeme, at hun var bleven helbredt fra sin Plage.
| וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃ | 30 |
Og straks da Jesus mærkede på sig selv, at den Kraft var udgået fra ham, vendte han sig om i Skaren og sagde: "Hvem rørte ved mine Klæder?"
| ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃ | 31 |
Og hans Disciple sagde til ham: "Du ser, at Skaren trænger dig, og du siger: Hvem rørte ved mig?"
| ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃ | 32 |
Og han så sig om for at se hende, som havde gjort dette.
| ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃ | 33 |
Men da Kvinden vidste, hvad der var sket hende, kom hun frygtende og bævende og faldt ned for ham og sagde ham hele Sandheden.
| ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃ | 34 |
Men han sagde til hende: "Datter! din Tro har frelst dig; gå bort med Fred, og vær helbredt fra din Plage!"
| עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃ | 35 |
Endnu medens han talte, komme nogle fra Synagogeforstanderens Hus og sige: "Din Datter er død, hvorfor umager du Mesteren længere?"
| וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃ | 36 |
Men Jesus hørte det Ord, som blev sagt, og han siger til Synagogeforstanderen: "Frygt ikke, tro blot!"
| ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃ | 37 |
Og han tilstedte ingen at følge med sig uden Peter og Jakob og Johannes, Jakobs Broder.
| ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃ | 38 |
Og de komme ind i Synagogeforstanderens Hus, og han ser en larmende Hob, der græd og hylede meget.
| ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃ | 39 |
Og han går ind og siger til dem: "Hvorfor larme og græde I? Barnet er ikke død, men det sover."
| וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃ | 40 |
Og de lo ad ham; men han drev dem alle ud, og han tager Barnets Fader og Moder og sine Ledsagere med sig og går ind, hvor Barnet var.
| ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃ | 41 |
Og han tager Barnet ved Hånden og siger til hende: "Talitha kumi!" hvilket er udlagt: "Pige, jeg siger dig, stå op!"
| ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃ | 42 |
Og straks stod Pigen op og gik omkring; thi hun var tolv År gammel. Og de bleve straks overmåde forfærdede
| ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃ | 43 |
Og han bød dem meget, at ingen måtte få dette at vide; og han sagde, at de skulde give hende noget at spise.
