מארק 4

1 וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃

I opet poèe uèiti kod mora, i skupiše se oko njega ljudi mnogi tako da mora uæi u laðu, i sjediti na moru; a narod sav bijaše na zemlji kraj mora.

2 וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃

I uèaše ih u prièama mnogo, i govoraše im u nauci svojoj:

3 שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃

Slušajte: evo iziðe sijaè da sije.

4 ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃

I kad sijaše dogodi se da jedno pade ukraj puta, i doðoše ptice i pozobaše ga.

5 ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

A drugo pade na kamenito mjesto gdje ne bijaše mnogo zemlje; i odmah iznièe; jer ne bijaše u dubinu zemlje:

6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃

A kad obasja sunce, uvenu, i buduæi da nemaše korijena, usahnu.

7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃

I drugo pade u trnje; i naraste trnje i udavi ga, i ne donese roda.

8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃

I drugo pade na zemlju dobru; i davaše rod koji napredovaše i rastijaše i donošaše po trideset i po šeset i po sto.

9 ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

I reèe: ko ima uši da èuje neka èuje.

10 ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃

A kad osta sam, zapitaše ga koji bijahu s njim i sa dvanaestoricom za ovu prièu.

11 ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃

I reèe im: vama je dano da znate tajne carstva Božijega, a onima napolju sve u prièama biva;

12 למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃

Da oèima gledaju i da ne vide, i da ušima slušaju i da ne razumiju; da se kako ne obrate i da im se ne oproste grijesi.

13 ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃

I reèe im: zar ne razumijete ove prièe? A kako æete sve prièe razumjeti?

14 הזרע הוא זרע את הדבר׃

Sijaè rijeè sije.

15 ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃

A ono su kraj puta, gdje se sije rijeè i kad je èuju odmah doðe sotona i otme rijeè posijanu u srcima njihovijem.

16 וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃

Tako su i ono što se sije na kamenitijem mjestima koji kad èuju rijeè odmah je prime s radošæu;

17 אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃

Ali nemaju korijena u sebi, nego su nepostojani, pa kad bude do nevolje ili ih potjeraju rijeèi radi, odmah se sablazne.

18 והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃

A ono su što se u trnju sije koji slušaju rijeè,

19 ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ (aiōn g165)

Ali brige ovoga svijeta i prijevara bogatstva i ostale slasti uðu i zaguše rijeè, i bez roda ostane. (aiōn g165)

20 ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃

A ono su što se na dobroj zemlji sije koji slušaju rijeè i primaju, i donose rod po trideset i po šeset i po sto.

21 ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃

I govoraše im: eda li se svijeæa užiže da se metne pod sud ili pod odar? a ne da se na svijetnjak metne?

22 כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃

Jer nema ništa tajno što neæe biti javno; niti ima što sakriveno što neæe iziæi na vidjelo.

23 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

Ako ima ko uši da èuje neka èuje.

24 ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃

I govoraše im: pamtite što èujete: kakom mjerom mjerite onakom æe vam se mjeriti i dometnuæe se vama koji slušate.

25 כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃

Jer ko ima, daæe mu se; a koji nema, uzeæe mu se i ono što ima.

26 ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃

I govoraše im: tako je carstvo Božije kao èovjek kad baci sjeme u zemlju;

27 וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃

I spava i ustaje noæu i danju; i sjeme nièe i raste, da ne zna on.

28 כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃

Jer zemlja sama od sebe najprije donese travu, potom klas, pa onda ispuni pšenicu u klasu.

29 וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃

A kad sazri rod, odmah pošlje srp; jer nasta žetva.

30 ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃

I govoraše: kakvo æemo kazati da je carstvo Božije? ili u kakvoj æemo ga prièi iskazati?

31 כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃

Ono je kao zrno gorušièno koje kad se posije u zemlju manje je od sviju sjemena na zemlji;

32 ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃

A kad se posije, uzraste i bude veæe od svega povræa, i pusti grane velike da mogu u njegovu hladu ptice nebeske življeti.

33 ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃

I takovijem mnogijem prièama kazivaše im rijeè koliko mogahu slušati.

34 ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃

A bez prièa ne govoraše im ni rijeèi. A uèenicima osobito kazivaše sve.

35 ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃

I reèe im onaj dan uveèe: hajdemo na onu stranu.

36 ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃

I otpustivši narod uzeše ga kako bješe u laði; a i druge laðe bijahu s njim.

37 ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃

I postade velika oluja; i valovi tako zaljevahu u laðu da se veæ napuni.

38 והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃

A on na krmi spavaše na uzglavlju; i probudiše ga, i rekoše mu: uèitelju! zar ti ne mariš što ginemo?

39 ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃

I ustavši zaprijeti vjetru, i reèe moru: æuti, prestani. I utoli vjetar, i postade tišina velika.

40 ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃

I reèe im: zašto ste tako strašljivi? Kako nemate vjere.

41 וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃

I uplašiše se vrlo, i govorahu jedan drugome: ko je ovaj dakle da ga i vjetar i more slušaju?

Jesus Stills the Storm