< מארק 4 >
וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃ | 1 |
Jésus se mit de nouveau à enseigner au bord de la mer. Une si grande foule s’assembla auprès de lui, qu’il monta et s’assit dans la barque, sur la mer, et toute la foule était à terre le long du rivage.
וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃ | 2 |
Et il leur enseignait beaucoup de choses en paraboles, et il leur disait dans son enseignement:
שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃ | 3 |
« Écoutez! Le semeur sortit pour semer.
ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃ | 4 |
Et comme il semait, des [grains] tombèrent le long du chemin, et les oiseaux vinrent et les mangèrent.
ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ | 5 |
D’autres tombèrent sur un sol pierreux, où ils n’avaient pas beaucoup de terre; ils levèrent aussitôt, parce que la terre était peu profonde.
ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃ | 6 |
Mais le soleil s’étant levé, la plante, frappée de ses feux et n’ayant pas de racine, sécha.
ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃ | 7 |
D’autres grains tombèrent parmi les épines; et les épines montèrent et les étouffèrent, et ils ne donnèrent pas de fruit.
ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃ | 8 |
D’autres tombèrent dans la bonne terre; montant et croissant, ils donnèrent leur fruit et rapportèrent l’un trente pour un, l’autre soixante et l’autre cent. »
ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ | 9 |
Et il ajouta: « Que celui qui a des oreilles, entende bien. »
ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃ | 10 |
Lorsqu’il se trouva seul, ceux qui l’entouraient, avec les Douze, l’interrogèrent sur la parabole.
ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃ | 11 |
Il leur dit: « À vous il a été donné de connaître le mystère du royaume de Dieu; mais pour eux, qui sont dehors, tout est annoncé en paraboles,
למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃ | 12 |
afin qu’en regardant de leurs yeux ils ne voient pas, qu’en entendant de leurs oreilles ils ne comprennent pas: de peur qu’ils ne se convertissent et n’obtiennent le pardon de leurs péchés. »
ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃ | 13 |
Il ajouta: « Vous ne comprenez pas cette parabole? Comment donc entendrez-vous toutes les paraboles?
Le semeur sème la parole.
ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃ | 15 |
Ceux qui sont sur le chemin, ce sont les hommes en qui on sème la parole, et ils ne l’ont pas plus tôt entendue, que Satan vient et enlève la parole semée dans leurs cœurs.
וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃ | 16 |
Pareillement, ceux qui reçoivent la semence en un sol pierreux, ce sont ceux qui, dès qu’ils entendent la parole, la reçoivent avec joie;
אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃ | 17 |
mais il n’y a pas en eux de racines; ils sont inconstants: que survienne la tribulation ou la persécution à cause de la parole, ils succombent aussitôt.
והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃ | 18 |
Ceux qui reçoivent la semence dans les épines, ce sont ceux qui écoutent la parole;
ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ (aiōn ) | 19 |
mais les sollicitudes du monde, et la séduction des richesses, et les autres convoitises entrant dans leurs cœurs, étouffent la parole, et elle ne porte pas de fruit. (aiōn )
ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃ | 20 |
Enfin ceux où la semence tombe en bonne terre, ce sont ceux qui entendent la parole et la reçoivent, et produisent du fruit, trente, soixante, et cent pour un. »
ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃ | 21 |
Il leur dit encore: « Apporte-t-on la lampe pour la mettre sous le boisseau ou sous le lit? N’est-ce pas pour la mettre sur le chandelier?
כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃ | 22 |
Car il n’y a rien de caché qui ne doive être révélé, rien ne se fait en secret qui ne doive venir au jour.
כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ | 23 |
Si quelqu’un a des oreilles, qu’il entende bien. »
ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃ | 24 |
Et il ajouta: « Prenez garde à ce que vous entendez. Selon la mesure avec laquelle vous aurez mesuré, on vous mesurera, et on y ajoutera encore pour vous.
כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ | 25 |
Car on donnera à celui qui a déjà, et à celui qui n’a pas, même ce qu’il a, lui sera ôté. »
ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃ | 26 |
Il dit encore: « Il en est du royaume de Dieu comme d’un homme qui jette en terre de la semence.
וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃ | 27 |
Il dort et il se lève, la nuit et le jour, et la semence germe et croît, sans qu’il sache comment.
כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃ | 28 |
Car la terre produit d’elle-même du fruit: d’abord de l’herbe, puis un épi, et l’épi ensuite s’emplit de froment.
וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃ | 29 |
Et quand le fruit est mûr, aussitôt on y met la faucille, parce que c’est le temps de la moisson. »
ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃ | 30 |
Il dit encore: « À quoi comparerons-nous le royaume de Dieu? ou par quelle parabole le représenterons-nous?
כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃ | 31 |
Il est semblable à un grain de sénevé qui, lorsqu’on le sème en terre, est la plus petite de toutes les semences qu’il y ait sur la terre;
ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃ | 32 |
et lorsqu’on l’a semé, il monte et devient plus grand que toutes les plantes potagères, et il étend si loin ses rameaux, que les oiseaux du ciel peuvent s’abriter sous son ombre. »
ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃ | 33 |
Il les enseignait ainsi par diverses paraboles, selon qu’ils étaient capables de l’entendre.
ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃ | 34 |
Il ne leur parlait pas sans paraboles, mais, en particulier, il expliquait tout à ses disciples.
ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃ | 35 |
Ce jour-là, sur le soir, il leur dit: « Passons à l’autre bord. »
ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃ | 36 |
Ayant renvoyé la foule, ils prirent avec eux Jésus, tel qu’il était, dans la barque, et d’autres petites barques l’accompagnaient.
ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃ | 37 |
Alors il s’éleva un tourbillon de vent impétueux qui poussait les flots contre la barque, de sorte que déjà elle s’emplissait d’eau.
והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃ | 38 |
Lui cependant était à la poupe, dormant sur le coussin; ils le réveillèrent et lui dirent: « Maître, n’avez-vous pas de souci que nous périssions? »
ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃ | 39 |
Jésus étant réveillé tança le vent, et dit à la mer: « Tais-toi, calme-toi. » Et le vent s’apaisa, et il se fit un grand calme.
ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃ | 40 |
Et il leur dit: « Pourquoi êtes-vous effrayés? N’avez-vous pas encore la foi?
וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃ | 41 |
» Et ils furent saisis d’une grande crainte, et ils se disaient l’un à l’autre: « Qui donc est celui-ci, que le vent et la mer lui obéissent? »