< מארק 4 >
וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃ | 1 |
Once again Jesus began to teach beside the sea, and such a large crowd gathered around Him that He got into a boat and sat in it, while all the people crowded along the shore.
וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃ | 2 |
And He taught them many things in parables, and in His teaching He said,
שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃ | 3 |
“Listen! A farmer went out to sow his seed.
ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃ | 4 |
And as he was sowing, some seed fell along the path, and the birds came and devoured it.
ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ | 5 |
Some fell on rocky ground, where it did not have much soil. It sprang up quickly because the soil was shallow.
ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃ | 6 |
But when the sun rose, the seedlings were scorched, and they withered because they had no root.
ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃ | 7 |
Other seed fell among thorns, which grew up and choked the seedlings, and they yielded no crop.
ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃ | 8 |
Still other seed fell on good soil, where it sprouted, grew up, and produced a crop—one bearing thirtyfold, another sixtyfold, and another a hundredfold.”
ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ | 9 |
Then Jesus said, “He who has ears to hear, let him hear.”
ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃ | 10 |
As soon as Jesus was alone with the Twelve and those around Him, they asked Him about the parable.
ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃ | 11 |
He replied, “The mystery of the kingdom of God has been given to you, but to those on the outside everything is expressed in parables,
למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃ | 12 |
so that, ‘they may be ever seeing but never perceiving, and ever hearing but never understanding; otherwise they might turn and be forgiven.’”
ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃ | 13 |
Then Jesus said to them, “Do you not understand this parable? Then how will you understand any of the parables?
The farmer sows the word.
ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃ | 15 |
Some are like the seeds along the path, where the word is sown. As soon as they hear it, Satan comes and takes away the word that was sown in them.
וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃ | 16 |
Some are like the seeds sown on rocky ground. They hear the word and at once receive it with joy.
אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃ | 17 |
But they themselves have no root, and they remain for only a season. When trouble or persecution comes because of the word, they quickly fall away.
והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃ | 18 |
Others are like the seeds sown among the thorns. They hear the word,
ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ (aiōn ) | 19 |
but the worries of this life, the deceitfulness of wealth, and the desire for other things come in and choke the word, and it becomes unfruitful. (aiōn )
ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃ | 20 |
Still others are like the seeds sown on good soil. They hear the word, receive it, and produce a crop—thirtyfold, sixtyfold, or a hundredfold.”
ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃ | 21 |
Jesus also said to them, “Does anyone bring in a lamp to put it under a basket or under a bed? Doesn’t he set it on a stand?
כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃ | 22 |
For there is nothing hidden that will not be disclosed, and nothing concealed that will not be brought to light.
כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ | 23 |
If anyone has ears to hear, let him hear.”
ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃ | 24 |
He went on to say, “Pay attention to what you hear. With the measure you use, it will be measured to you, and even more will be added to you.
כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ | 25 |
For whoever has will be given more. But whoever does not have, even what he has will be taken away from him.”
ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃ | 26 |
Jesus also said, “The kingdom of God is like a man who scatters seed on the ground.
וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃ | 27 |
Night and day he sleeps and wakes, and the seed sprouts and grows, though he knows not how.
כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃ | 28 |
All by itself the earth produces a crop—first the stalk, then the head, then grain that ripens within.
וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃ | 29 |
And as soon as the grain is ripe, he swings the sickle, because the harvest has come.”
ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃ | 30 |
Then He asked, “To what can we compare the kingdom of God? With what parable shall we present it?
כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃ | 31 |
It is like a mustard seed, which is the smallest of all seeds sown upon the earth.
ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃ | 32 |
But after it is planted, it grows to be the largest of all garden plants and puts forth great branches, so that the birds of the air nest in its shade.”
ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃ | 33 |
With many such parables Jesus spoke the word to them, to the extent that they could understand.
ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃ | 34 |
He did not tell them anything without using a parable. But privately He explained everything to His own disciples.
ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃ | 35 |
When that evening came, He said to His disciples, “Let us cross to the other side.”
ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃ | 36 |
After they had dismissed the crowd, they took Jesus with them, since He was already in the boat. And there were other boats with Him.
ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃ | 37 |
Soon a violent windstorm came up, and the waves were breaking over the boat, so that it was being swamped.
והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃ | 38 |
But Jesus was in the stern, sleeping on the cushion. So they woke Him and said, “Teacher, don’t You care that we are perishing?”
ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃ | 39 |
Then Jesus got up and rebuked the wind and the sea. “Silence!” He commanded. “Be still!” And the wind died down, and it was perfectly calm.
ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃ | 40 |
“Why are you so afraid?” He asked. “Do you still have no faith?”
וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃ | 41 |
Overwhelmed with fear, they asked one another, “Who is this, that even the wind and the sea obey Him?”