מארק 4

1 וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃

And again he began to teach by the sea side. And there is gathered unto him a very great multitude, so that he entered into a boat, and sat in the sea; and all the multitude were by the sea on the land.

2 וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃

And he taught them many things in parables, and said unto them in his teaching,

3 שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃

Hearken: Behold, the sower went forth to sow:

4 ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃

and it came to pass, as he sowed, some [seed] fell by the way side, and the birds came and devoured it.

5 ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

And other fell on the rocky [ground], where it had not much earth; and straightway it sprang up, because it had no deepness of earth:

6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃

and when the sun was risen, it was scorched; and because it had no root, it withered away.

7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃

And other fell among the thorns, and the thorns grew up, and choked it, and it yielded no fruit.

8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃

And others fell into the good ground, and yielded fruit, growing up and increasing; and brought forth, thirtyfold, and sixtyfold, and a hundredfold.

9 ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

And he said, Who hath ears to hear, let him hear.

10 ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃

And when he was alone, they that were about him with the twelve asked of him the parables.

11 ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃

And he said unto them, Unto you is given the mystery of the kingdom of God: but unto them that are without, all things are done in parables:

12 למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃

that seeing they may see, and not perceive; and hearing they may hear, and not understand; lest haply they should turn again, and it should be forgiven them.

13 ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃

And he saith unto them, Know ye not this parable? and how shall ye know all the parables?

14 הזרע הוא זרע את הדבר׃

The sower soweth the word.

15 ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃

And these are they by the way side, where the word is sown; and when they have heard, straightway cometh Satan, and taketh away the word which hath been sown in them.

16 וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃

And these in like manner are they that are sown upon the rocky [places], who, when they have heard the word, straightway receive it with joy;

17 אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃

and they have no root in themselves, but endure for a while; then, when tribulation or persecution ariseth because of the word, straightway they stumble.

18 והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃

And others are they that are sown among the thorns; these are they that have heard the word,

19 ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ (aiōn g165)

and the cares of the world, and the deceitfulness of riches, and the lusts of other things entering in, choke the word, and it becometh unfruitful. (aiōn g165)

20 ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃

And those are they that were sown upon the good ground; such as hear the word, and accept it, and bear fruit, thirtyfold, and sixtyfold, and a hundredfold.

21 ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃

And he said unto them, Is the lamp brought to be put under the bushel, or under the bed, [and] not to be put on the stand?

22 כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃

For there is nothing hid, save that it should be manifested; neither was [anything] made secret, but that it should come to light.

23 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

If any man hath ears to hear, let him hear.

24 ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃

And he said unto them, Take heed what ye hear: with what measure ye mete it shall be measured unto you; and more shall be given unto you.

25 כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃

For he that hath, to him shall be given: and he that hath not, from him shall be taken away even that which he hath.

26 ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃

And he said, So is the kingdom of God, as if a man should cast seed upon the earth;

27 וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃

and should sleep and rise night and day, and the seed should spring up and grow, he knoweth not how.

28 כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃

The earth beareth fruit of herself; first the blade, then the ear, then the full grain in the ear.

29 וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃

But when the fruit is ripe, straightway he putteth forth the sickle, because the harvest is come.

30 ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃

And he said, How shall we liken the kingdom of God? or in what parable shall we set it forth?

31 כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃

It is like a grain of mustard seed, which, when it is sown upon the earth, though it be less than all the seeds that are upon the earth,

32 ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃

yet when it is sown, groweth up, and becometh greater than all the herbs, and putteth out great branches; so that the birds of the heaven can lodge under the shadow thereof.

33 ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃

And with many such parables spake he the word unto them, as they were able to hear it;

34 ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃

and without a parable spake he not unto them: but privately to his own disciples he expounded all things.

35 ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃

And on that day, when even was come, he saith unto them, Let us go over unto the other side.

36 ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃

And leaving the multitude, they take him with them, even as he was, in the boat. And other boats were with him.

37 ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃

And there ariseth a great storm of wind, and the waves beat into the boat, insomuch that the boat was now filling.

38 והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃

And he himself was in the stern, asleep on the cushion: and they awake him, and say unto him, Teacher, carest thou not that we perish?

39 ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃

And he awoke, and rebuked the wind, and said unto the sea, Peace, be still. And the wind ceased, and there was a great calm.

40 ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃

And he said unto them, Why are ye fearful? have ye not yet faith?

41 וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃

And they feared exceedingly, and said one to another, Who then is this, that even the wind and the sea obey him?

Jesus Stills the Storm