מארק 4
| וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃ | 1 |
Again he began to teach by the seaside. A great multitude was gathered to him, so that he entered into a boat in the sea and sat down. All the multitude were on the land by the sea.
| וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃ | 2 |
He taught them many things in parables, and told them in his teaching,
| שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃ | 3 |
“Listen! Behold, the farmer went out to sow.
| ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃ | 4 |
As he sowed, some seed fell by the road, and the birds came and devoured it.
| ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ | 5 |
Others fell on the rocky ground, where it had little soil, and immediately it sprang up, because it had no depth of soil.
| ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃ | 6 |
When the sun had risen, it was scorched; and because it had no root, it withered away.
| ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃ | 7 |
Others fell among the thorns, and the thorns grew up and choked it, and it yielded no fruit.
| ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃ | 8 |
Others fell into the good ground and yielded fruit, growing up and increasing. Some produced thirty times, some sixty times, and some one hundred times as much.”
| ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ | 9 |
He said, “Whoever has ears to hear, let him hear.”
| ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃ | 10 |
When he was alone, those who were around him with the twelve asked him about the parables.
| ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃ | 11 |
He said to them, “To you is given the mystery of God’s Kingdom, but to those who are outside, all things are done in parables,
| למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃ | 12 |
that ‘seeing they may see and not perceive, and hearing they may hear and not understand, lest perhaps they should turn again, and their sins should be forgiven them.’”
| ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃ | 13 |
He said to them, “Do not you understand this parable? How will you understand all of the parables?
| הזרע הוא זרע את הדבר׃ | 14 |
The farmer sows the word.
| ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃ | 15 |
The ones by the road are the ones where the word is sown; and when they have heard, immediately Satan comes and takes away the word which has been sown in them.
| וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃ | 16 |
These in the same way are those who are sown on the rocky places, who, when they have heard the word, immediately receive it with joy.
| אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃ | 17 |
They have no root in themselves, but are short-lived. When oppression or persecution arises because of the word, immediately they stumble.
| והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃ | 18 |
Others are those who are sown among the thorns. These are those who have heard the word,
| ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ (aiōn g165) | 19 |
and the cares of this age (aiōn g165), and the deceitfulness of riches, and the lusts of other things entering in choke the word, and it becomes unfruitful.
| ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃ | 20 |
Those which were sown on the good ground are those who hear the word, accept it, and bear fruit, some thirty times, some sixty times, and some one hundred times.”
| ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃ | 21 |
He said to them, “Is a lamp brought to be put under a basket or under a bed? Is not it put on a stand?
| כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃ | 22 |
For there is nothing hidden except that it should be made known, neither was anything made secret but that it should come to light.
| כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ | 23 |
If any man has ears to hear, let him hear.”
| ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃ | 24 |
He said to them, “Take heed what you hear. With whatever measure you measure, it will be measured to you; and more will be given to you who hear.
| כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ | 25 |
For whoever has, to him more will be given; and he who does not have, even that which he has will be taken away from him.”
| ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃ | 26 |
He said, “God’s Kingdom is as if a man should cast seed on the earth,
| וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃ | 27 |
and should sleep and rise night and day, and the seed should spring up and grow, though he does not know how.
| כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃ | 28 |
For the earth bears fruit by itself: first the blade, then the ear, then the full grain in the ear.
| וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃ | 29 |
But when the fruit is ripe, immediately he puts in the sickle, because the harvest has come.”
| ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃ | 30 |
He said, “How will we liken God’s Kingdom? Or with what parable will we illustrate it?
| כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃ | 31 |
It’s like a grain of mustard seed, which, when it is sown in the earth, though it is less than all the seeds that are on the earth,
| ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃ | 32 |
yet when it is sown, grows up and becomes greater than all the herbs, and puts out great branches, so that the birds of the sky can lodge under its shadow.”
| ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃ | 33 |
With many such parables he spoke the word to them, as they were able to hear it.
| ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃ | 34 |
Without a parable he did not speak to them; but privately to his own disciples he explained everything.
| ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃ | 35 |
On that day, when evening had come, he said to them, “Let’s go over to the other side.”
| ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃ | 36 |
Leaving the multitude, they took him with them, even as he was, in the boat. Other small boats were also with him.
| ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃ | 37 |
A big wind storm arose, and the waves beat into the boat, so much that the boat was already filled.
| והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃ | 38 |
He himself was in the stern, asleep on the cushion; and they woke him up and asked him, “Teacher, do not you care that we are dying?”
| ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃ | 39 |
He awoke and rebuked the wind, and said to the sea, “Peace! Be still!” The wind ceased and there was a great calm.
| ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃ | 40 |
He said to them, “Why are you so afraid? How is it that you have no faith?”
| וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃ | 41 |
They were greatly afraid and said to one another, “Who then is this, that even the wind and the sea obey him?”
