מארק 2
| ויהי מקץ ימים בשובו אל כפר נחום וישמעו כי הוא בבית׃ | 1 |
| ויאספו רבים מהרה עד אפס מקום לעמד אף מחוץ לפתח וידבר אליהם את הדבר׃ | 2 |
| ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה׃ | 3 |
| ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים׃ | 4 |
| ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך׃ | 5 |
| ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר׃ | 6 |
| מה ידבר זה גדופים כאלה מי יוכל לסלח חטאים בלתי האלהים לבדו׃ | 7 |
| וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם׃ | 8 |
| מה הנקל האמר אל נכה האברים נסלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך׃ | 9 |
| אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן לסלח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים׃ | 10 |
| לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך׃ | 11 |
| ויקם פתאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי השתממו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת׃ | 12 |
| וישב לצאת אל יד הים ויבאו אליו כל העם וילמדם׃ | 13 |
| ויהי בעברו וירא את לוי בן חלפי ישב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו׃ | 14 |
| ויהי כאשר הסב בביתו ויסבו מוכסים וחטאים רבים עם ישוע ועם תלמידיו כי רבים היו ההלכים אחריו׃ | 15 |
| והסופרים והפרושים ראו אתו אכל עם המוכסים והחטאים ויאמרו אל תלמידיו למה זה עם החטאים והמוכסים אכל רבכם׃ | 16 |
| וישמע ישוע ויאמר החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החלים לא באתי לקרא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃ | 17 |
| ותלמידי יוחנן והפרושים היו צמים ויבאו ויאמרו אליו מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמים ותלמידיך אינם צמים׃ | 18 |
| ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה לצום בעוד החתן עמהם כל ימי היות החתן עמהם לא יוכלו לצום׃ | 19 |
| הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו בימים ההם׃ | 20 |
| אין תפר מטלית בגד חדש על שמלה בלה כי אז ינתק מלויו החדש מן הבלה ותרע הקריעה׃ | 21 |
| ואין נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז יבקע היין את הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל בנאדות חדשים ינתן היין החדש׃ | 22 |
| ויהי כעברו בשבת בין הקמה ויחלו תלמידיו לקטף מלילת בלכתם׃ | 23 |
| ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת דבר אשר לא יעשה׃ | 24 |
| ויאמר אליהם הכי לא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו חסר ורעב הוא ואשר היו אתו׃ | 25 |
| כי בא אל בית אלהים בימי אביתר הכהן הגדול ויאכל את לחם הפנים אשר לא נכון לאכלה כי אם לכהנים ויתן גם לאנשים אשר אתו׃ | 26 |
| ויאמר אליהם השבת נעשה בעבור האדם ולא האדם בעבור השבת׃ | 27 |
| לכן בן האדם אדון הוא גם לשבת׃ | 28 |
