< מארק 2 >

ויהי מקץ ימים בשובו אל כפר נחום וישמעו כי הוא בבית׃ 1
Quando ele entrou novamente em Cafarnaum, após alguns dias, ouviu-se dizer que ele estava em casa.
ויאספו רבים מהרה עד אפס מקום לעמד אף מחוץ לפתח וידבר אליהם את הדבר׃ 2
Immediately muitos estavam reunidos, para que não houvesse mais espaço, nem mesmo ao redor da porta; e ele lhes disse a palavra.
ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה׃ 3
Quatro pessoas vieram, carregando um paralítico para ele.
ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים׃ 4
Quando não puderam chegar perto dele para a multidão, removeram o telhado onde ele estava. Quando o quebraram, soltaram a esteira sobre a qual o paralítico estava deitado.
ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך׃ 5
Jesus, vendo a fé deles, disse ao paralítico: “Filho, teus pecados te são perdoados”.
ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר׃ 6
Mas havia alguns dos escribas sentados ali e raciocinando em seus corações,
מה ידבר זה גדופים כאלה מי יוכל לסלח חטאים בלתי האלהים לבדו׃ 7
“Por que este homem fala blasfêmias dessa maneira? Quem pode perdoar pecados senão só Deus”?
וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם׃ 8
Imediatamente Jesus, percebendo em seu espírito que eles assim raciocinavam dentro de si mesmos, disse-lhes: “Por que vocês raciocinam estas coisas em seus corações?
מה הנקל האמר אל נכה האברים נסלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך׃ 9
O que é mais fácil, para dizer ao paralítico: 'Seus pecados são perdoados'; ou para dizer: 'Levante-se, pegue sua cama e caminhe'
אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן לסלח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים׃ 10
Mas para que você saiba que o Filho do Homem tem autoridade na terra para perdoar pecados” - disse ao paralítico -
לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך׃ 11
“Eu lhe digo, levante-se, pegue sua esteira e vá para sua casa”.
ויקם פתאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי השתממו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת׃ 12
Ele se levantou, pegou imediatamente o tapete e saiu na frente de todos eles, para que todos ficassem maravilhados e glorificassem a Deus, dizendo: “Nunca vimos nada assim”!
וישב לצאת אל יד הים ויבאו אליו כל העם וילמדם׃ 13
Ele saiu novamente à beira-mar. Toda a multidão veio até ele, e ele os ensinou.
ויהי בעברו וירא את לוי בן חלפי ישב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו׃ 14
Ao passar, ele viu Levi, o filho de Alfeu, sentado no escritório de impostos. Ele disse a ele: “Siga-me”. E ele se levantou e o seguiu.
ויהי כאשר הסב בביתו ויסבו מוכסים וחטאים רבים עם ישוע ועם תלמידיו כי רבים היו ההלכים אחריו׃ 15
Ele estava reclinado à mesa em sua casa, e muitos cobradores de impostos e pecadores sentaram-se com Jesus e seus discípulos, pois eram muitos, e eles o seguiram.
והסופרים והפרושים ראו אתו אכל עם המוכסים והחטאים ויאמרו אל תלמידיו למה זה עם החטאים והמוכסים אכל רבכם׃ 16
Os escribas e os fariseus, quando viram que ele estava comendo com os pecadores e cobradores de impostos, disseram a seus discípulos: “Por que ele come e bebe com cobradores de impostos e pecadores”?
וישמע ישוע ויאמר החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החלים לא באתי לקרא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃ 17
Quando Jesus ouviu isso, disse-lhes: “Aqueles que são saudáveis não têm necessidade de médico, mas aqueles que estão doentes”. Eu vim não para chamar os justos, mas os pecadores para o arrependimento”.
ותלמידי יוחנן והפרושים היו צמים ויבאו ויאמרו אליו מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמים ותלמידיך אינם צמים׃ 18
Os discípulos de João e os fariseus jejuavam, e eles vieram e lhe perguntaram: “Por que os discípulos de João e os discípulos dos fariseus jejuam, mas seus discípulos não jejuam”?
ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה לצום בעוד החתן עמהם כל ימי היות החתן עמהם לא יוכלו לצום׃ 19
Jesus disse-lhes: “Podem os noivos jejuar enquanto o noivo está com eles? Enquanto eles tiverem o noivo com eles, não podem jejuar.
הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו בימים ההם׃ 20
Mas virão os dias em que o noivo lhes será tirado, e então eles jejuarão nesse dia.
אין תפר מטלית בגד חדש על שמלה בלה כי אז ינתק מלויו החדש מן הבלה ותרע הקריעה׃ 21
Ninguém costura um pedaço de pano não encolhido em uma peça de roupa velha, ou então o remendo encolhe e as novas lágrimas se afastam do velho, e um buraco pior é feito.
ואין נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז יבקע היין את הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל בנאדות חדשים ינתן היין החדש׃ 22
Ninguém põe vinho novo em odres velhos; ou então o vinho novo rebenta as peles, e o vinho se derrama, e as peles são destruídas; mas eles colocam vinho novo em odres frescos”.
ויהי כעברו בשבת בין הקמה ויחלו תלמידיו לקטף מלילת בלכתם׃ 23
Ele ia no dia de sábado através dos campos de grãos; e seus discípulos começaram, enquanto iam, a colher as espigas de grãos.
ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת דבר אשר לא יעשה׃ 24
Os fariseus lhe disseram: “Eis porque eles fazem o que não é lícito no sábado”.
ויאמר אליהם הכי לא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו חסר ורעב הוא ואשר היו אתו׃ 25
Ele lhes disse: “Você nunca leu o que David fez quando precisou e estava com fome - ele, e aqueles que estavam com ele?
כי בא אל בית אלהים בימי אביתר הכהן הגדול ויאכל את לחם הפנים אשר לא נכון לאכלה כי אם לכהנים ויתן גם לאנשים אשר אתו׃ 26
Como ele entrou na casa de Deus na época de Abiathar, o sumo sacerdote, e comeu o pão do espetáculo, que não é lícito comer exceto para os sacerdotes, e deu também para aqueles que estavam com ele”?
ויאמר אליהם השבת נעשה בעבור האדם ולא האדם בעבור השבת׃ 27
Ele lhes disse: “O sábado foi feito para o homem, não o homem para o sábado”.
לכן בן האדם אדון הוא גם לשבת׃ 28
Portanto, o Filho do Homem é senhor até do sábado”.

< מארק 2 >