וישכימו ראשי הכהנים עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין בבקר ויתיעצו ויאסרו את ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל פילטוס׃ | 1 |
וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת׃ | 2 |
וראשי הכהנים הרבו לשטנו׃ | 3 |
ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם מעידים בך׃ | 4 |
וישוע לא השיב עוד אף דבר אחד ויתמה פילטוס׃ | 5 |
ובכל חג היה דרכו לפטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו׃ | 6 |
ויהי איש הנקרא בשם בר אבא אסור עם המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד׃ | 7 |
וישא ההמון את קולו ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם׃ | 8 |
ויען אתם פילטוס ויאמר התחפצו כי אפטר לכם את מלך היהודים׃ | 9 |
כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים׃ | 10 |
וראשי הכהנים הסיתו את ההמון לבלתי פטר להם כי אם בר אבא׃ | 11 |
ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה אפוא חפצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים׃ | 12 |
ויוסיפו לצעק הצלב אותו׃ | 13 |
ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו׃ | 14 |
ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויפטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃ | 15 |
ויוליכהו אנשי הצלב אל החצר הפנימית הוא בית המשפט ויזעיקו את כל הגדוד׃ | 16 |
וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו׃ | 17 |
ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים׃ | 18 |
ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו׃ | 19 |
ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃ | 20 |
ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃ | 21 |
ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃ | 22 |
ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃ | 23 |
ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃ | 24 |
ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃ | 25 |
ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃ | 26 |
ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃ | 27 |
וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃ | 28 |
והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃ | 29 |
הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃ | 30 |
וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע׃ | 31 |
המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃ | 32 |
ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ | 33 |
ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃ | 34 |
ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃ | 35 |
וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃ | 36 |
וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃ | 37 |
ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃ | 38 |
וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃ | 39 |
וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃ | 40 |
אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃ | 41 |
ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת׃ | 42 |
ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל פילטוס וישאל את גופת ישוע׃ | 43 |
ויתמה פילטוס על אשר הוא כבר מת ויקרא אל שר המאה וישאלהו הגוע כבר׃ | 44 |
וידע מפי שר המאה כי כן ויתן את גופתו מתנה ליוסף׃ | 45 |
והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על פתח הקבר׃ | 46 |
ומרים המגדלית ומרים אם יוסי היו ראות את המקום אשר הושם שמה׃ | 47 |