< מארק 15 >
| וישכימו ראשי הכהנים עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין בבקר ויתיעצו ויאסרו את ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל פילטוס׃ | 1 |
Temprano, a la mañana siguiente, los jefes de los sacerdotes, los ancianos y los maestros religiosos—todo el concilio de gobierno—tomaron una decisión. Dieron la orden de que fuera atado y entregado a Pilato.
| וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת׃ | 2 |
Pilato le preguntó: “¿Eres tú el rey de los judíos?” “Tú lo has dicho”, respondió Jesús.
| וראשי הכהנים הרבו לשטנו׃ | 3 |
El jefe de los sacerdotes presentó muchas acusaciones contra él.
| ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם מעידים בך׃ | 4 |
Y Pilato le preguntó una vez más: “¿No vas a responder? ¡Mira cuántas acusaciones están presentando contra ti!”
| וישוע לא השיב עוד אף דבר אחד ויתמה פילטוס׃ | 5 |
Pero Jesús no dio más respuestas, para sorpresa de Pilato.
| ובכל חג היה דרכו לפטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו׃ | 6 |
Y Pilato tenía la costumbre de liberar a un prisionero durante la Pascua, a quien el pueblo pidiera.
| ויהי איש הנקרא בשם בר אבא אסור עם המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד׃ | 7 |
Y uno de los prisioneros era un hombre llamado Barrabás, quien pertenecía a un grupo de rebeldes que había cometido asesinatos durante una revuelta.
| וישא ההמון את קולו ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם׃ | 8 |
La multitud fue donde Pilato y le pidieron que liberara a un prisionero como era su costumbre.
| ויען אתם פילטוס ויאמר התחפצו כי אפטר לכם את מלך היהודים׃ | 9 |
“¿Quieren que libere al Rey de los judíos?” les preguntó,
| כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים׃ | 10 |
pues él se había dado cuenta de que era por celos que los jefes de los sacerdotes le habían entregado a Jesús.
| וראשי הכהנים הסיתו את ההמון לבלתי פטר להם כי אם בר אבא׃ | 11 |
Pero los jefes de los sacerdotes causaron revuelo entre la multitud para que pidieran la liberación de Barrabás.
| ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה אפוא חפצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים׃ | 12 |
“¿Entonces qué debo hacer con el que ustedes llaman Rey de los judíos?” les preguntó.
| ויוסיפו לצעק הצלב אותו׃ | 13 |
“¡Crucifícalo!” gritaron en respuesta.
| ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו׃ | 14 |
“¿Por qué? ¿Qué crimen ha cometido?” les preguntó Pilato. “¡Crucifícalo!” respondieron, gritando más fuerte aún.
| ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויפטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃ | 15 |
Por complacer a la turba, Pilato liberó a Barrabás. Primero mandó a azotar a Jesús y luego lo entregó para que lo crucificaran.
| ויוליכהו אנשי הצלב אל החצר הפנימית הוא בית המשפט ויזעיקו את כל הגדוד׃ | 16 |
Entonces los soldados se lo llevaron al patio del Pretorio, donde llamaron a toda la cohorte.
| וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו׃ | 17 |
Le pusieron una bata de color púrpura e hicieron una corona de espinos, la cual pusieron sobre su cabeza.
| ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים׃ | 18 |
Entonces lo saludaban, diciendo: “¡Salve, Rey de los judíos!”
| ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו׃ | 19 |
Y repetidas veces lo golpearon en la cabeza con una vara, lo escupían y se arrodillaban delante de él como si lo adorasen.
| ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃ | 20 |
Después que terminaron de burlarse de él, le quitaron la bata púrpura, y le volvieron a colocar su ropa. Entonces se lo llevaron para crucificarlo.
| ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃ | 21 |
Obligaron a un hombre que pasaba por allí, llamado Simón de Cirene, quien venía del campo, para que cargara la cruz de Jesús. Simón era el Padre de Alejandro y Rufo.
| ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃ | 22 |
Y trajeron a Jesús al lugar llamado Gólgota, que significa “el lugar de la Calavera”.
| ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃ | 23 |
Allí le ofrecieron vino mezclado con mirra, pero él se negó a beberlo.
| ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃ | 24 |
Entonces lo crucificaron. Repartieron sus prendas de vestir, y lanzaron dados para decidir quién se llevaría cada cosa.
| ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃ | 25 |
Eran las nueve de la mañana cuando lo crucificaron.
| ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃ | 26 |
La acusación escrita en su contra decía: “El Rey de los judíos”.
| ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃ | 27 |
Con él crucificaron a dos criminales, uno a su izquierda y otro a su derecha.
| וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃ | 28 |
| והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃ | 29 |
Y la gente que pasaba por allí le gritaba con insultos, sacudiendo sus cabezas y diciendo: “¡Oye, tu! Tú que decías que ibas a destruir el Templo y reconstruirlo en tres días:
| הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃ | 30 |
¡Sálvate a ti mismo y baja de la cruz!”
| וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע׃ | 31 |
De igual modo los jefes de los sacerdotes y los maestros religiosos se burlaban de él, diciendo: “Salvó a otros, pero no puede salvarse a sí mismo.
| המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃ | 32 |
Si él realmente es el Mesías, el Rey de Israel, ¿por qué, entonces, no baja de la cruz para que podemos ver y creerle?” Incluso los que estaban crucificados con él lo insultaban.
| ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ | 33 |
A medio día hubo una gran oscuridad en toda la tierra que duró hasta las tres de la tarde.
| ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃ | 34 |
A las tres de la tarde Jesús gritó: “Elí, Elí, lema sabactani”, que quiere decir: “Dios mío, Dios mío, ¿por qué me has abandonado?”
| ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃ | 35 |
Y algunos de los que estaban allí oyeron esto y dijeron: “Está llamando a Elías”.
| וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃ | 36 |
Un hombre corrió y llenó una esponja con vinagre, la puso en un palo y trató de dárselo a Jesús para que lo bebiera. “¡Déjenlo en paz!”, dijo. “Veamos si Elías vendrá a bajarlo de ahí”.
| וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃ | 37 |
Entonces Jesús gimió fuertemente, y murió.
| ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃ | 38 |
El velo del Templo se rompió de arriba a abajo.
| וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃ | 39 |
Cuando el centurión que estaba frente a Jesús vio cómo murió, dijo: “Este hombre era de verdad el Hijo de Dios”.
| וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃ | 40 |
Había algunas mujeres mirando a la distancia, incluyendo a María Magdalena, María la madre de Santiago (el menor) y José, y Salomé.
| אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃ | 41 |
Ellas habían seguido a Jesús y habían cuidado de él mientras estuvo en Galilea. Muchas otras mujeres que habían venido con él a Jerusalén también estaban allí.
| ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת׃ | 42 |
Era viernes, el día antes del sábado. Cuando llegó la noche,
| ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל פילטוס וישאל את גופת ישוע׃ | 43 |
José de Arimatea, quien era miembro del concilio de gobierno, y que esperaba el reino de Dios, tuvo la valentía de ir donde Pilato y pedirle el cuerpo de Jesús.
| ויתמה פילטוס על אשר הוא כבר מת ויקרא אל שר המאה וישאלהו הגוע כבר׃ | 44 |
Pilato se sorprendió al saber que Jesús había muerto tan pronto, así que mandó a llamar al centurión y le preguntó si Jesús ya había muerto.
| וידע מפי שר המאה כי כן ויתן את גופתו מתנה ליוסף׃ | 45 |
Después de tener la confirmación del centurión, Pilato le dio permiso a José de tomar el cuerpo.
| והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על פתח הקבר׃ | 46 |
José compró una sábana de lino. Luego bajó el cuerpo de Jesús de la cruz y lo envolvió en la sábana, y lo colocó en una tumba que había sido elaborada a partir de una piedra. Después rodó y colocó una piedra pesada en la entrada de la tumba.
| ומרים המגדלית ומרים אם יוסי היו ראות את המקום אשר הושם שמה׃ | 47 |
María Magdalena y María, la madre de José, estaban mirando dónde habían colocado a Jesús.
