מארק 14
| ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃ | 1 |
After two days was [the feast of] the passover, and of unleavened bread: and the chief priests, and the scribes, sought how they might take him by craft, and put [him] to death.
| ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃ | 2 |
But they said, Not on the feast -[day], lest there should be an uproar of the people.
| ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו׃ | 3 |
And being in Bethany, in the house of Simon the leper, as he sat at table, there came a woman having an alabaster box of ointment of spikenard, very precious; and she broke the box, and poured [it] on his head.
| ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה׃ | 4 |
And there were some that had indignation within themselves, and said, Why was this waste of the ointment made?
| כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה׃ | 5 |
For it might have been sold for more than three hundred pence, and have been given to the poor. And they murmured against her.
| ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃ | 6 |
And Jesus said, Let her alone; why trouble ye her? she hath wrought a good work on me.
| כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃ | 7 |
For ye have the poor with you always, and whenever ye will ye may do them good: but me ye have not always.
| את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו׃ | 8 |
She hath done what she could: she is come beforehand to anoint my body to the burying.
| אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃ | 9 |
Verily I say to you, Wherever this gospel shall be preached throughout the whole world, [this] also that she hath done shall be spoken of, for a memorial of her.
| ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃ | 10 |
And Judas Iscariot, one of the twelve, went to the chief priests, to betray him to them.
| והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃ | 11 |
And when they heard [it], they were glad, and promised to give him money. And he sought how he might conveniently betray him.
| ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃ | 12 |
And the first day of unleavened bread, when they killed the passover, his disciples said to him, Where wilt thou that we go and prepare, that thou mayest eat the passover?
| וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו׃ | 13 |
And he sendeth two of his disciples, and saith to them, Go ye into the city, and there shall meet you a man bearing a pitcher of water: follow him.
| ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃ | 14 |
And wherever he shall go in, say ye to the master of the house, The Master saith, Where is the guest-chamber, where I may eat the passover with my disciples?
| והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃ | 15 |
And he will show you a large upper room furnished [and] prepared: there make ready for us.
| ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח׃ | 16 |
And his disciples went, and came into the city, and found as he had said to them: and they made ready the passover.
| ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃ | 17 |
And in the evening he cometh with the twelve.
| ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃ | 18 |
And as they sat, and were eating, Jesus said, Verily I say to you, One of you who eateth with me, will betray me.
| ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃ | 19 |
And they began to be sorrowful, and to say to him one by one, [Is] it I? and another [said], [Is] it I?
| ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃ | 20 |
And he answered and said to them, [It is] one of the twelve that dippeth with me in the dish.
| הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃ | 21 |
The Son of man indeed goeth, as it is written concerning him: but woe to that man by whom the Son of man is betrayed! good were it for that man if he had never been born.
| ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃ | 22 |
And as they were eating, Jesus took bread, and blessed, and broke [it], and gave to them, and said, Take, eat: this is my body.
| ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃ | 23 |
And he took the cup, and when he had given thanks, he gave [it] to them: and they all drank of it.
| ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃ | 24 |
And he said to them, This is my blood of the new testament, which is shed for many.
| אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים׃ | 25 |
Verily I say to you, I will drink no more of the fruit of the vine, until that day that I drink it new in the kingdom of God.
| ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃ | 26 |
And when they had sung a hymn, they went out to the mount of Olives.
| ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ | 27 |
And Jesus saith to them, All ye will be offended because of me this night: for it is written, I will smite the shepherd, and the sheep shall be scattered.
| ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה׃ | 28 |
But after that I am risen, I will go before you into Galilee.
| ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל׃ | 29 |
But Peter said to him, Although all shall be offended, yet [will] not I.
| ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים׃ | 30 |
And Jesus saith to him, Verily I say to thee, that this day, [even] in this night, before the cock shall crow twice, thou wilt deny me thrice.
| והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם׃ | 31 |
But he spoke the more vehemently, If I should die with thee, I will not deny thee in any wise. Likewise also said they all.
| ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃ | 32 |
And they came to a place which was named Gethsemane: and he saith to his disciples, Sit ye here, while I shall pray.
| ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃ | 33 |
And he taketh with him Peter, and James, and John, and began to be greatly amazed, and to be very heavy;
| ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃ | 34 |
And saith to them, My soul is exceeding sorrowful to death: tarry ye here, and watch.
| ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃ | 35 |
And he went forward a little, and fell on the ground, and prayed that, If it were possible, the hour might pass from him.
| ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃ | 36 |
And he said, Abba, Father, all things [are] possible to thee; take away this cup from me: nevertheless, not what I will, but what thou wilt.
| ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃ | 37 |
And he cometh, and findeth them sleeping, and saith to Peter, Simon, sleepest thou? couldst not thou watch one hour?
| שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃ | 38 |
Watch ye and pray, lest ye enter into temptation. The spirit truly [is] ready, but the flesh [is] weak.
| ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃ | 39 |
And again he went away, and prayed, and spoke the same words.
| וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃ | 40 |
And when he returned, he found them asleep again (for their eyes were heavy: ) neither knew they what to answer him.
| ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃ | 41 |
And he cometh the third time, and saith to them, Sleep on now, and take [your] rest: it is enough, the hour is come; behold, the Son of man is betrayed into the hands of sinners.
| קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃ | 42 |
Rise, let us go; lo, he that betrayeth me is at hand.
| עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃ | 43 |
And immediately while he was yet speaking, cometh Judas, one of the twelve, and with him a great multitude with swords and staffs, from the chief priests, and the scribes, and the elders.
| והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃ | 44 |
And he that betrayed him, had given them a token, saying, Whomsoever I shall kiss, that same is he; take him, and lead [him] away safely.
| הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃ | 45 |
And as soon as he was come, he goeth immediately to him, and saith, Master, master; and kissed him.
| וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃ | 46 |
And they laid their hands on him, and took him.
| ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ | 47 |
And one of them that stood by drew a sword, and smote a servant of the high priest, and cut off his ear.
| ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃ | 48 |
And Jesus answered and said to them, Have ye come out, as against a thief, with swords and [with] staffs to take me?
| ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃ | 49 |
I was daily with you in the temple, teaching, and ye took me not: but the scriptures must be fulfilled.
| ויעזבו אותו כלם וינוסו׃ | 50 |
And they all forsook him, and fled.
| ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃ | 51 |
And there followed him a certain young man, having a linen cloth cast about [his] naked [body]; and the young men laid hold on him.
| והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃ | 52 |
And he left the linen cloth, and fled from them naked.
| ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים׃ | 53 |
And they led Jesus away to the high priest: and with him were assembled all the chief priests, and the elders and the scribes.
| ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור׃ | 54 |
And Peter followed him at a distance, even into the palace of the high priest: and he sat with the servants, and warmed himself at the fire.
| וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃ | 55 |
And the chief priests, and all the council sought for testimony against Jesus to put him to death; and found none.
| כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃ | 56 |
For many bore false testimony against him, but their testimony agreed not together.
| ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃ | 57 |
And there arose certain, and bore false testimony against him, saying,
| שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃ | 58 |
We heard him say, I will destroy this temple that is made with hands, and within three days I will build another made without hands.
| וגם בזאת עדותם לא שותה׃ | 59 |
But neither so did their testimony agree together.
| ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך׃ | 60 |
And the high priest stood up in the midst, and asked Jesus, saying, Answerest thou nothing? what is it which these testify against thee?
| והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך׃ | 61 |
But he held his peace, and answered nothing. Again the high priest asked him, and said to him, Art thou the Christ, the Son of the Blessed?
| ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ | 62 |
And Jesus said, I am: and ye shall see the Son of man sitting on the right hand of power, and coming in the clouds of heaven.
| ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃ | 63 |
Then the high priest rent his clothes, and saith, What need we any further witnesses?
| שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃ | 64 |
Ye have heard the blasphemy: what think ye? And they all condemned him to be guilty of death.
| ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃ | 65 |
And some began to spit on him, and to cover his face, and to buffet him, and to say to him, Prophesy: and the servants struck him with the palms of their hands.
| ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃ | 66 |
And as Peter was below in the palace, there cometh one of the maids of the high priest:
| ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע׃ | 67 |
And when she saw Peter warming himself, she looked upon him, and said, And thou also wast with Jesus of Nazareth.
| ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא׃ | 68 |
But he denied, saying, I know not, neither do I understand what thou sayest. And he went out into the porch; and the cock crowed.
| ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃ | 69 |
And a maid saw him again, and began to say to them that stood by, This is [one] of them.
| וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם׃ | 70 |
And he denied it again. And a little after, they that stood by said again to Peter, Surely thou art [one] of them: for thou art a Galilean, and thy speech agreeth [thereto].
| ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם׃ | 71 |
But he began to curse and to swear, [saying], I know not this man of whom ye speak.
| והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך׃ | 72 |
And the second time the cock crowed. And Peter called to mind the word that Jesus said to him, Before the cock shall crow twice, thou wilt deny me thrice. And when he thought thereon, he wept.
