מארק 14
| ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃ | 1 |
It was now two days before the Festival of the Passover and the unleavened bread. The chief priests and the teachers of the Law were looking for an opportunity to arrest Jesus by stealth, and to put him to death;
| ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃ | 2 |
for they said, ‘Not during the Festival, or the people may riot.’
| ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו׃ | 3 |
When Jesus was still at Bethany, in the house of Simon the leper, while he was sitting at the table, a woman came with an alabaster jar of choice spikenard perfume of great value. She broke the jar, and poured the perfume on his head.
| ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה׃ | 4 |
Some of those who were present said to one another indignantly, ‘Why has the perfume been wasted like this?
| כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה׃ | 5 |
This perfume could have been sold for more than a year’s wages, and the money given to the poor.’
| ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃ | 6 |
‘Leave her alone,’ said Jesus, as they began to find fault with her, ‘why are you troubling her? This is a beautiful deed that she has done for me.
| כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃ | 7 |
You always have the poor with you, and whenever you wish you can do good to them; but you will not always have me.
| את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו׃ | 8 |
She has done what she could; she has perfumed my body beforehand for my burial.
| אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃ | 9 |
And I tell you, wherever, in the whole world, the good news is proclaimed, what this woman has done will be told in memory of her.’
| ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃ | 10 |
After this, Judas Iscariot, one of the Twelve, went to the chief priests, to betray Jesus to them.
| והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃ | 11 |
They were glad to hear what he said, and promised to pay him. So he began looking for a good opportunity to betray Jesus.
| ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃ | 12 |
On the first day of the Festival of the unleavened bread, when it was customary to kill the Passover lambs, his disciples said to Jesus, ‘Where do you wish us to go and make preparations for your eating the Passover?’
| וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו׃ | 13 |
Jesus sent forward two of his disciples and said to them, ‘Go into the city, and there a man carrying a pitcher of water will meet you; follow him;
| ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃ | 14 |
and, wherever he goes in, say to the owner of the house “The teacher says – Where is my room where I am to eat the Passover with my disciples?”
| והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃ | 15 |
He will himself show you a large upstairs room, set out ready; and there make preparations for us.’
| ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח׃ | 16 |
So the disciples set out and went into the city, and found everything just as Jesus had told them; and they prepared the Passover.
| ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃ | 17 |
In the evening he went there with the Twelve,
| ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃ | 18 |
and when they had taken their places and were eating, Jesus said, ‘I tell you that one of you is going to betray me – one who is eating with me.’
| ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃ | 19 |
They were grieved at this, and began to say to him, one after another, ‘Can it be I?’
| ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃ | 20 |
‘It is one of you Twelve,’ said Jesus, ‘the one who is dipping his bread beside me into the dish.
| הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃ | 21 |
True, the Son of Man must go, as scripture says of him, yet alas for that man by whom the Son of Man is being betrayed! For that man it would be better never to have been born!’
| ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃ | 22 |
While they were eating, Jesus took some bread, and, after saying the blessing, broke it, and gave it to them, and said, ‘Take it; this is my body.’
| ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃ | 23 |
Then he took a cup, and, after saying the thanksgiving, gave it to them, and they all drank from it.
| ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃ | 24 |
‘This is my covenant-blood,’ he said, ‘which is poured out on behalf of many.
| אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים׃ | 25 |
I tell you that I will never again drink of the fruit of the vine, until that day when I will drink it new in the kingdom of God.’
| ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃ | 26 |
They then sang a hymn, and went out up the Mount of Olives,
| ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ | 27 |
presently Jesus said to them, ‘All of you will fall away; for scripture says – “I will strike down the shepherd, and the sheep will be scattered.”
| ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה׃ | 28 |
Yet, after I have risen, I will go before you into Galilee.’
| ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל׃ | 29 |
‘Even if everyone else falls away,’ said Peter, ‘I will not.’
| ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים׃ | 30 |
‘I tell you,’ answered Jesus, ‘that you yourself today – yes, this very night – before the cock crows twice, will disown me three times.’
| והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם׃ | 31 |
But Peter vehemently protested, ‘Even if I must die with you, I will never disown you!’ And they all said the same.
| ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃ | 32 |
Presently they came to a garden known as Gethsemane, and Jesus said to his disciples ‘Sit down here while I pray.’
| ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃ | 33 |
He took with him Peter, James, and John; and began to show signs of great dismay and deep distress of mind.
| ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃ | 34 |
‘I am sad at heart,’ he said, ‘sad even to death; wait here, and watch.’
| ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃ | 35 |
Going on a little further, he threw himself on the ground, and began to pray that, if it were possible, he might be spared that hour.
| ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃ | 36 |
‘Abba, Father,’ he said, ‘all things are possible to you; take away this cup from me; yet, not what I will, but what you will.’
| ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃ | 37 |
Then he came and found the three apostles asleep. ‘Simon,’ he said to Peter, ‘are you asleep? Couldn’t you watch for one hour?
| שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃ | 38 |
Watch and pray,’ he said to them all, ‘so that you may not fall into temptation. True, the spirit is willing, but the flesh is weak.’
| ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃ | 39 |
Again he went away, and prayed in the same words;
| וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃ | 40 |
and coming back again he found them asleep, for their eyes were heavy; and they did not know what to say to him.
| ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃ | 41 |
A third time he came, and said to them, ‘Sleep on now, and rest yourselves. Enough! My time has come. Look, the Son of Man is being betrayed into the hands of wicked people.
| קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃ | 42 |
Up, and let us be going. Look! My betrayer is close at hand.’
| עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃ | 43 |
And just then, while he was still speaking, Judas, who was one of the Twelve, came up; and with him a crowd of people, with swords and clubs, sent by the chief priests, the teachers of the Law, and the elders.
| והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃ | 44 |
Now the betrayer had arranged a signal with them. ‘The man whom I kiss,’ he had said, ‘will be the one; arrest him and take him away safely.’
| הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃ | 45 |
As soon as Judas came, he went up to Jesus at once, and said, ‘Rabbi!’ and kissed him.
| וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃ | 46 |
Then the men seized Jesus, and arrested him.
| ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ | 47 |
One of those who were standing by drew his sword, and struck at the high priest’s servant, and cut off his ear.
| ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃ | 48 |
But Jesus spoke up, and said to the men, ‘Have you come out, as if after a robber, with swords and clubs, to take me?
| ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃ | 49 |
I have been among you day after day in the Temple Courts teaching, and yet you did not arrest me; but this is in fulfilment of the scriptures.’
| ויעזבו אותו כלם וינוסו׃ | 50 |
And all the apostles deserted him and fled.
| ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃ | 51 |
One young man did indeed follow him, wrapped only in a linen sheet. They tried to arrest him;
| והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃ | 52 |
but he left the sheet in their hands, and fled naked.
| ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים׃ | 53 |
Then they took Jesus to the high priest; and all the chief priests, elders, and the teachers of the Law assembled.
| ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור׃ | 54 |
Peter, who had followed Jesus at a distance into the courtyard of the high priest, was sitting there among the guards, warming himself at the blaze of the fire.
| וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃ | 55 |
Meanwhile the chief priest and the whole of the High Council were trying to get such evidence against Jesus as would warrant his being put to death, but they could not find any;
| כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃ | 56 |
for, though there were many who gave false evidence against him, yet their evidence did not agree.
| ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃ | 57 |
Presently some men stood up, and gave this false evidence against him –
| שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃ | 58 |
‘We ourselves heard him say “I will destroy this Temple made with hands, and in three days build another made without hands.”’
| וגם בזאת עדותם לא שותה׃ | 59 |
Yet not even on that point did their evidence agree.
| ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך׃ | 60 |
Then the high priest stood forward, and questioned Jesus. ‘Have you no answer to make?’ he asked. ‘What is this evidence which these men are giving against you?’
| והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך׃ | 61 |
But Jesus remained silent, and made no answer. A second time the high priest questioned him. ‘Are you,’ he asked, ‘the Christ, the Son of the Blessed One?’
| ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ | 62 |
‘I am,’ replied Jesus, ‘and you will all see the Son of Man sitting on the right hand of the Almighty, and coming in the clouds of heaven.’
| ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃ | 63 |
At this the high priest tore his vestments. ‘Why do we want any more witnesses?’ he exclaimed.
| שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃ | 64 |
‘You heard his blasphemy? What is your verdict?’ They all condemned him, declaring that he deserved death.
| ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃ | 65 |
Some of those present began to spit at him, and to blindfold his eyes, and strike him, saying, as they did so, ‘Now play the prophet!’ and even the guards received him with blows.
| ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃ | 66 |
While Peter was in the courtyard down below, one of the high priest’s maidservants came up;
| ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע׃ | 67 |
and, seeing Peter warming himself, she looked closely at him, and exclaimed, ‘Why, you were with Jesus, the Nazarene!’
| ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא׃ | 68 |
But Peter denied it. ‘I do not know or understand what you mean,’ he replied. Then he went out into the porch;
| ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃ | 69 |
and there the maidservant, on seeing him, began to say again to the bystanders, ‘This is one of them!’
| וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם׃ | 70 |
But Peter again denied it. Soon afterwards the bystanders again said to him, ‘You certainly are one of them; why you are a Galilean!’
| ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם׃ | 71 |
But he said to them, ‘I swear that I do not know the man you are talking about! May God punish me if I am lying!’
| והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך׃ | 72 |
At that moment, for the second time, a cock crowed; and Peter remembered the words that Jesus had said to him – “Before a cock has crowed twice, you will disown me three times”; and, as he thought of it, he began to weep.
