< מארק 13 >

ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃ 1
U ibadetxanidin chiqiwatqanda, muxlisliridin biri uninggha: — Ustaz, qara, bu némidégen heywetlik tashlar we imaretler-he! — dédi.
ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃ 2
Eysa uninggha jawaben: — Sen bu heywetlik imaretlerni kördüngmu? Bir tal tashmu tash üstide qalmaydu, hemmisi qaldurulmay gumran qilinidu, — dédi.
וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם׃ 3
U Zeytun téghida, yeni ibadetxanining udulida olturghanda, Pétrus, Yaqup, Yuhanna we Andriyaslar uningdin astighina:
אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃ 4
— Bizge éytqinchu, bu ishlar qachan yüz béridu? Bu barliq weqelerning yüz béridighanliqini körsitidighan néme alamet bolidu? — dep sorashti.
ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש׃ 5
Eysa ulargha jawaben söz bashlap mundaq dédi: — Hézi bolunglarki, héchkim silerni azdurup ketmisun.
כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים׃ 6
Chünki nurghun kishiler méning namimda kélip: «Mana özüm shudurmen!» dep, köp ademlerni azduridu.
ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃ 7
Siler urush xewerliri we urush shepilirini anglighininglarda, bulardin alaqzade bolup ketmenglar; chünki bu ishlarning yüz bérishi muqerrer. Lékin bu zaman axiri yétip kelgenliki emes.
כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃ 8
Chünki bir millet yene bir millet bilen urushqa chiqidu, bir padishahliq yene bir padishahliq bilen urushqa chiqidu. Jay-jaylarda yer tewreshler yüz béridu, acharchiliqlar we qalaymiqanchiliqlar bolidu. Mana bu ishlarning yüz bérishi «tughutning tolghiqining bashlinishi» bolidu, xalas.
אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃ 9
Siler bolsanglar, özünglargha pexes bolunglar; chünki kishiler silerni tutqun qilip sot mehkimilirige tapshurup béridu, sinagoglarda qamchilinisiler. Siler méning sewebimdin emirler we padishahlar aldigha élip bérilip, ular üchün bir guwahliq bolsun dep soraqqa tartilisiler.
והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃ 10
Lékin bulardin awwal xush xewer pütkül ellerge jakarlinishi kérek.
וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃ 11
Emdi ular silerni apirip [soraqqa] tapshurghanda, néme déyish heqqide ne endishe ne mulahize qilmanglar, belki shu waqit-saitide silerge qaysi gep bérilse, shuni éytinglar; chünki sözligüchi siler emes, Muqeddes Rohtur.
ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃ 12
Qérindash qérindishigha, ata balisigha xainliq qilip ölümge tutup béridu. Balilarmu ata-anisi bilen zitliship, ularni ölümge mehkum qilduridu.
והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ 13
Shundaqla siler méning namim tüpeylidin hemme ademning nepritige uchraysiler, lékin axirghiche berdashliq bergenler qutquzulidu.
וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ 14
«Weyran qilghuchi yirginchlik nomussizliq»ning özi turushqa tégishlik bolmighan yerde turghinini körgininglarda, (kitabxan bu sözning menisini chüshen’gey) Yehudiye ölkiside turuwatqanlar taghlargha qachsun.
ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו׃ 15
Ögzide turghan kishi öyige chüshmey yaki öyidiki birer némini alghili ichige kirmey [qachsun].
ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃ 16
Étizlarda turuwatqan kishi bolsa chapinini alghili öyige yanmisun.
ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃ 17
U künlerde hamilidar ayallar we bala émitiwatqanlarning haligha way!
אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃ 18
[Qachidighan] waqtinglarning qishqa toghra kélip qalmasliqi üchün dua qilinglar.
כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ 19
Chünki u chaghda Xuda yaratqan dunyaning apiride qilin’ghandin buyan mushu chaghqiche körülüp baqmighan hem kelgüsidimu körülmeydighan zor azab-oqubet bolidu.
ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים׃ 20
Eger Perwerdigar u künlerni azaytmisa, héchqandaq et igisi qutulalmaydu. Lékin U Öz tallighanliri üchün u künlerni azaytidu.
ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו׃ 21
Eger u chaghda birsi silerge: «Qaranglar, bu yerde Mesih bar!» yaki «Qaranglar, u ene u yerde!» dése, ishenmenglar.
כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו׃ 22
Chünki saxta mesihler we saxta peyghemberler meydan’gha chiqidu, möjizilik alametler we karametlerni körsitidu; shuning bilen eger mumkin bolidighan bolsa, ular hetta [Xuda] tallighanlarni hem azduridu.
ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃ 23
Shuning üchün, siler hoshyar bolunglar. Mana, men bu ishlarning hemmisini silerge aldin’ala uqturup qoydum.
והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃ 24
Emdi shu künlerde, shu azab-oqubet ötüp ketken haman, quyash qariyidu, ay yoruqluqini bermeydu,
והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃ 25
yultuzlar asmandin tökülüp chüshidu, asmandiki küchler lerzige kélidu.
ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃ 26
Andin kishiler Insan’oghlining ulugh küch-qudret we shan-sherep bilen bulutlar ichide kéliwatqanliqini köridu.
ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים׃ 27
U öz perishtilirini ewetidu, ular uning tallighanlirini dunyaning töt teripidin, zéminning chetliridin asmanning chetlirigiche yighip jem qilidu.
למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃ 28
— Enjür derixidin mundaq temsilni biliwélinglar: — Uning shaxliri kökirip yopurmaq chiqarghanda, yazning yéqinlap qalghanliqini bilisiler.
כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃ 29
Xuddi shuningdek, [men baya dégenlirimning] yüz bériwatqanliqini körgininglarda, uning yéqinlap qalghanliqini, hetta ishik aldida turuwatqanliqini biliwélinglar.
אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃ 30
Men silerge berheq shuni éytip qoyayki, bu alametlerning hemmisi emelge ashurulmay turup, bu dewr ötmeydu.
השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ 31
Asman-zémin yoqilidu, biraq méning sözlirim hergiz yoqalmaydu.
אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב׃ 32
Lékin shu küni yaki waqit-saiti toghruluq xewerni héchkim bilmeydu — hetta ne ershtiki perishtilermu bilmeydu, ne oghul bilmeydu, uni peqet Atila bilidu.
ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃ 33
Hoshyar bolunglar, segek bolup dua qilinglar, chünki u waqit-saetning qachan kélidighanliqini bilmeysiler.
והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃ 34
Bu xuddi yaqa yurtqa chiqmaqchi bolghan ademning ehwaligha oxshaydu. Yolgha chiqidighan chaghda, u qullirigha öz hoquqini béqitip, herbirige öz wezipisini tapshuridu we derwaziwenningmu segek bolushini tapilaydu.
לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃ 35
Shuningdek, silermu segek bolunglar; chünki öyning igisining [qaytip] kélidighan waqtining — kechqurunmu, tün yérimimu, xoraz chillighan waqitmu yaki seher waqtimu — uni bilelmeysiler;
פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃ 36
u tuyuqsiz kelgende, silerning uxlawatqininglarning üstige chüshmisun!
ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו׃ 37
Silerge éytqinimni men hemmeylen’ge éytimen: Segek turunglar!

< מארק 13 >