מארק 13
| ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃ | 1 |
And as he went forth out of the temple, one of his disciples saith unto him, Master, behold, what manner of stones and what manner of buildings!
| ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃ | 2 |
And Jesus said unto him, Seest thou these great buildings? there shall not be left here one stone upon another, which shall not be thrown down.
| וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם׃ | 3 |
And as he sat on the mount of Olives over against the temple, Peter and James and John and Andrew asked him privately,
| אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃ | 4 |
Tell us, when shall these things be? and what [shall be] the sign when these things are all about to be accomplished?
| ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש׃ | 5 |
And Jesus began to say unto them, Take heed that no man lead you astray.
| כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים׃ | 6 |
Many shall come in my name, saying, I am [he]; and shall lead many astray.
| ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃ | 7 |
And when ye shall hear of wars and rumours of wars, be not troubled: [these things] must needs come to pass; but the end is not yet.
| כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃ | 8 |
For nation shall rise against nation, and kingdom against kingdom: there shall be earthquakes in divers places; there shall be famines: these things are the beginning of travail.
| אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃ | 9 |
But take ye heed to yourselves: for they shall deliver you up to councils; and in synagogues shall ye be beaten; and before governors and kings shall ye stand for my sake, for a testimony unto them.
| והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃ | 10 |
And the gospel must first be preached unto all the nations.
| וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃ | 11 |
And when they lead you [to judgment], and deliver you up, be not anxious beforehand what ye shall speak: but whatsoever shall be given you in that hour, that speak ye: for it is not ye that speak, but the Holy Ghost.
| ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃ | 12 |
And brother shall deliver up brother to death, and the father his child; and children shall rise up against parents, and cause them to be put to death.
| והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ | 13 |
And ye shall be hated of all men for my name’s sake: but he that endureth to the end, the same shall be saved.
| וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ | 14 |
But when ye see the abomination of desolation standing where he ought not (let him that readeth understand), then let them that are in Judaea flee unto the mountains:
| ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו׃ | 15 |
and let him that is on the housetop not go down, nor enter in, to take anything out of his house:
| ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃ | 16 |
and let him that is in the field not return back to take his cloke.
| ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃ | 17 |
But woe unto them that are with child and to them that give suck in those days!
| אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃ | 18 |
And pray ye that it be not in the winter.
| כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ | 19 |
For those days shall be tribulation, such as there hath not been the like from the beginning of the creation which God created until now, and never shall be.
| ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים׃ | 20 |
And except the Lord had shortened the days, no flesh would have been saved: but for the elect’s sake, whom he chose, he shortened the days.
| ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו׃ | 21 |
And then if any man shall say unto you, Lo, here is the Christ; or, Lo, there; believe [it] not:
| כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו׃ | 22 |
for there shall arise false Christs and false prophets, and shall shew signs and wonders, that they may lead astray, if possible, the elect.
| ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃ | 23 |
But take ye heed: behold, I have told you all things beforehand.
| והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃ | 24 |
But in those days, after that tribulation, the sun shall be darkened, and the moon shall not give her light,
| והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃ | 25 |
and the stars shall be falling from heaven, and the powers that are in the heavens shall be shaken.
| ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃ | 26 |
And then shall they see the Son of man coming in clouds with great power and glory.
| ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים׃ | 27 |
And then shall he send forth the angels, and shall gather together his elect from the four winds, from the uttermost part of the earth to the uttermost part of heaven.
| למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃ | 28 |
Now from the fig tree learn her parable: when her branch is now become tender, and putteth forth its leaves, ye know that the summer is nigh;
| כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃ | 29 |
even so ye also, when ye see these things coming to pass, know ye that he is nigh, [even] at the doors.
| אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃ | 30 |
Verily I say unto you, This generation shall not pass away, until all these things be accomplished.
| השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ | 31 |
Heaven and earth shall pass away: but my words shall not pass away.
| אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב׃ | 32 |
But of that day or that hour knoweth no one, not even the angels in heaven, neither the Son, but the Father.
| ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃ | 33 |
Take ye heed, watch and pray: for ye know not when the time is.
| והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃ | 34 |
[It is] as [when] a man, sojourning in another country, having left his house, and given authority to his servants, to each one his work, commanded also the porter to watch.
| לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃ | 35 |
Watch therefore: for ye know not when the lord of the house cometh, whether at even, or at midnight, or at cockcrowing, or in the morning;
| פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃ | 36 |
lest coming suddenly he find you sleeping.
| ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו׃ | 37 |
And what I say unto you I say unto all, Watch.
