מארק 13
| ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃ | 1 |
| ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃ | 2 |
| וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם׃ | 3 |
| אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃ | 4 |
| ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש׃ | 5 |
| כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים׃ | 6 |
| ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃ | 7 |
| כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃ | 8 |
| אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃ | 9 |
| והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃ | 10 |
| וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃ | 11 |
| ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃ | 12 |
| והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ | 13 |
| וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ | 14 |
| ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו׃ | 15 |
| ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃ | 16 |
| ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃ | 17 |
| אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃ | 18 |
| כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ | 19 |
| ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים׃ | 20 |
| ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו׃ | 21 |
| כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו׃ | 22 |
| ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃ | 23 |
| והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃ | 24 |
| והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃ | 25 |
| ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃ | 26 |
| ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים׃ | 27 |
| למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃ | 28 |
| כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃ | 29 |
| אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃ | 30 |
| השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ | 31 |
| אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב׃ | 32 |
| ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃ | 33 |
| והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃ | 34 |
| לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃ | 35 |
| פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃ | 36 |
| ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו׃ | 37 |
