מארק 12
| ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃ | 1 |
And he began to discourse with them in similitudes. A certain man planted a vineyard, and inclosed it with a hedge, and dug in it a wine vat, and built a tower in it, and put it into the hands of husbandmen, and removed to a distance.
| ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃ | 2 |
And at the proper time, he sent his servant to the husbandmen, to receive of the fruits of the vineyard.
| ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃ | 3 |
And they beat him, and sent him away empty.
| ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃ | 4 |
And again he sent to them another servant; and him also they stoned, and wounded, and sent him away under indignities.
| ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃ | 5 |
And again he sent another; and him they killed. And he sent many other servants, some of whom they beat, and some they killed.
| ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו׃ | 6 |
At last, having an only and dear son, he sent him to them; for he said, Perhaps they will respect my son.
| והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה׃ | 7 |
But those husbandmen said among themselves: This is the heir; come, let us kill him, and the inheritance will be ours.
| ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם׃ | 8 |
And they took him, and slew him, and cast him out of the vineyard.
| ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים׃ | 9 |
What therefore will the lord of the vineyard do? He will come and destroy those husbandmen, and transfer the vineyard to others.
| הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃ | 10 |
And have ye not read this scripture, The stone which the builders rejected, hath become the head of the corner:
| מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ | 11 |
From the Lord, was this; and it is wonderful in our eyes?
| ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם׃ | 12 |
And they sought to apprehend him, but were afraid of the people; for they knew that he spoke this similitude against them. And they left him, and went away.
| וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו׃ | 13 |
And they sent to him some of the Scribes and of the household of Herod, to ensnare him in discourse.
| ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן׃ | 14 |
And these came, and asked him: Teacher; we know that thou art veracious, and hast no fear of man; for thou regardest not the face of men, but teachest the way of God in truth. Is it lawful to give capitation money to Caesar; or not? Shall we give, or not give?
| והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה׃ | 15 |
And he knew their wile, and said to them: Why tempt ye me? Bring me a denarius, that I may see it.
| ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר׃ | 16 |
And they brought one to him. And he said to them: Whose is this image and inscription? They said to him: Caesar's.
| ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו׃ | 17 |
Jesus said to them: What is Caesar's, give to Caesar; and what is God's, give to God. And they wondered at him.
| ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר׃ | 18 |
Then came to him Sadducees, who say that there is no resurrection; and they asked him, and said:
| רבי כתב לנו משה כי ימות אחי איש ועזב אשה ובנים אין לו ייבם אחיו את אשתו ויקם זרע לאחיו׃ | 19 |
Teacher; Moses wrote to us, that if a man's brother die, and leave a widow, but leave no children, his brother shall take his widow, and raise up seed to his brother.
| והנה שבעה אחים והראשון לקח אשה ובמותו לא השאיר אחריו זרע׃ | 20 |
There were seven brothers: and the first took a wife, and died, and left no seed.
| ויקח אתה השני וימת ולא הניח זרע וכן גם השלישי׃ | 21 |
And the second took her, and died, and he also left no seed: and the third in like manner.
| ויקחוה כל השבעה ולא השאירו אחריהם זרע ואחרי מות כלם מתה גם האשה׃ | 22 |
And the seven took her, and left no seed. Last of all, the woman also died.
| ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה׃ | 23 |
In the resurrection, therefore, of which of them will she be the wife? For all the seven took her.
| ויאמר ישוע אליהם הלא בזאת אתם תעים באשר אינכם יודעים גם את הכתובים גם את גבורת האלהים׃ | 24 |
Jesus said to them: Is it not on this account that ye err, because ye understand not the scriptures, nor the power of God?
| כי בעת קומם מן המתים האנשים לא ישאו נשים ולא תנשאנה אך יהיו כמלאכי השמים׃ | 25 |
For when they rise from the dead, they do not take wives, nor are wives given to husbands; but they are as the angels that are in heaven.
| ועל דבר המתים כי קום יקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב׃ | 26 |
But concerning the dead, that they rise, have ye not read in a book of Moses, how God said to him from the bush: I am the God of Abraham, and the God of Isaac, and the God of Jacob?
| האלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים לכן הרביתם לתעות׃ | 27 |
He is not the God of the dead, but of the living. Ye, therefore, do err greatly.
| ואחד מן הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה היא הראשנה לכל המצות׃ | 28 |
And one of the Scribes came, and heard them as they discussed, and he saw that he gave them an excellent answer; and he asked him, Which is the first of all the commandments?
| ויען ישוע וידבר אליו הראשנה לכל המצות היא שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃ | 29 |
Jesus said to him: The first of all the commandments is: Hear, O Israel; the Lord our God is one Lord:
| ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך ובכל מאדך זאת היא המצוה הראשנה׃ | 30 |
and thou shalt love the Lord thy God, with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy mind, and with all thy might. This is the first commandment.
| והשנית הדמה לה היא ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה׃ | 31 |
And the second, which is like it, is: Thou shalt love thy neighbor, as thyself. There is no other commandment greater than these.
| ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו׃ | 32 |
The Scribe said to him: Excellently! Rabbi; thou hast spoken the truth; for he is one God, and there is no other beside him.
| ולאהבה אתו בכל לבב ובכל מדע ובכל נפש ובכל מאד ולאהבה את הרע כנפשו גדולה היא מכל עלות וזבחים׃ | 33 |
And for a man to love him, with all the heart, and with all the mind, and with all the soul, and with all the might; and to love his neighbor, as himself; is better than all holocausts and sacrifices.
| וירא ישוע כי ענה בדעת ויאמר אליו לא רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא ערב עוד את לבו לשאל אותו שאלה׃ | 34 |
And Jesus perceived that he replied wisely; and he answered, and said to him: Thou art not far from the kingdom of God. And no one dared again to question him.
| ויען ישוע בלמדו במקדש ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח הוא בן דוד׃ | 35 |
And as Jesus was teaching in the temple, he answered and said: How can the Scribes say, that Messiah is the son of David?
| והוא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ | 36 |
For David himself saith, by the Holy Spirit: The Lord said to my Lord; Seat thyself on my right hand, until I place thy enemies as a footstool beneath thy feet.
| הנה דוד בעצמו קרא לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו׃ | 37 |
David therefore calleth him " My Lord;" and how is he his son? And all the multitude heard him with pleasure.
| ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ואת שאלות שלומם בשוקים׃ | 38 |
And he said to them in his teaching: Beware of the Scribes, who choose to walk in long robes, and love the salutation in the streets,
| ואת מושבי הראש בבתי כנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃ | 39 |
and the chief seats in the synagogues, and the chief couches at feasts.
| הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃ | 40 |
They devour the houses of widows, under pretence that they prolong their prayers. These shall receive a greater condemnation.
| וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃ | 41 |
And as Jesus sat over against the treasury-room, he saw how the multitude cast money into the treasury. And many rich ones cast in much.
| ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃ | 42 |
And a poor widow came, and cast in two mites, which are a brass farthing.
| ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר׃ | 43 |
And Jesus called his disciples, and said to them: Verily I say to you, That this poor widow hath cast into the treasury more than all they that cast in.
| כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה׃ | 44 |
For they all cast in of that which abounded to them, but she, of her poverty, hath cast in all that she possessed, the whole of her property.
