< מארק 11 >
ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃ | 1 |
As they approached Jerusalem, being come as far as Bethphage, and Bethany, near the Mount of Olives; he sent two of his disciples,
ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃ | 2 |
and said to them, Go into the village opposite you, and just as you enter it, you will find a colt tied, on which no man ever rode; loose him, and bring him.
וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה׃ | 3 |
And if any person ask you, Wherefore do you this? say, The Master needs him, and he will instantly send him hither.
וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו׃ | 4 |
Accordingly they went, and finding a colt tied before a door, where two ways met, they loosed him.
ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר׃ | 5 |
Some of the people present said to them, Wherefore do you loose the colt?
ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם׃ | 6 |
They having answered as Jesus had commanded them, were allowed to take him.
ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו׃ | 7 |
Accordingly they brought the colt to Jesus, on which having laid their mantles, he sat on him.
ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך׃ | 8 |
And many spread their mantles in the way; others cut down sprays from the trees, and strowed them in the way.
וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה׃ | 9 |
And they who went before, and they who followed shouted, saying, Hosanna! blessed be He that comes in the name of the Lord!
ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים׃ | 10 |
Happy be the approaching Reign of our Father David!
ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃ | 11 |
In this manner Jesus entered Jerusalem and the temple; where, after surveying everything around, it being late, he departed with the twelve to Bethany.
ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃ | 12 |
The next day, when he left Bethany, he was hungry;
וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ | 13 |
and observing a fig tree at a distance, full of leaves, went to look for fruit on it, for the fig harvest was not yet. And being come, he found nothing but leaves.
ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃ (aiōn ) | 14 |
Then he said to it, Henceforth let no man ever eat fruit off you. And his disciples heard him. (aiōn )
ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ | 15 |
Being returned to Jerusalem, he went into the temple, and drove out them who sold, and them who bought in the temple, and overturned the tables of the money changers, and the stalls of them who sold doves;
ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃ | 16 |
and would suffer no person to carry vessels through the temple.
וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃ | 17 |
He also taught them, saying, Is it not written, "My house shall be called a house of prayer for all nations?" but you have made it a den of robbers.
וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃ | 18 |
And the scribes and the chief priests hearing this, sought means to destroy him; for they dreaded him, because all the multitude admired his doctrine.
ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃ | 19 |
And in the evening he went out of the city.
ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃ | 20 |
Next morning as they returned, they saw that the fig tree was dried up from the root.
ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃ | 21 |
Peter recollecting, said to him, Rabbi, behold the fig tree, which you devoted, already withered.
ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃ | 22 |
Jesus answered, Have faith in God.
כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃ | 23 |
For indeed, I say to you, Whoever shall say to this mountain, Be lifted, and thrown into the sea, and shall not in the least doubt, but shall believe that what he says shall happen; whatever he shall command, shall be done for him;
על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃ | 24 |
for which reason I assure you, that what things soever you pray for, if you believe that you shall obtain them, they shall be yours.
וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃ | 25 |
And when you pray, forgive, if you have matter of complaint against any; that your Father, who is in heaven, may also forgive you your trespasses.
ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם׃ | 26 |
But if you do not forgive, neither will your Father, who is in heaven, forgive your trespasses.
וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃ | 27 |
Again, they arrived at Jerusalem; and as he was walking in the temple, the chief priests, scribes, and the elders, came,
ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה׃ | 28 |
and said to him, By what authority do you these things? and who empowered you to do them?
ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ | 29 |
Jesus answering, said to them, I also have a question to ask; answer me, and I will tell you by what authority I do these things.
טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני׃ | 30 |
Was the title which John had to immerse, from heaven, or from men? Answer me.
ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃ | 31 |
Then they argued thus among themselves; If we say, From heaven; he will reply, Why, then, did you not believe him?
או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת׃ | 32 |
But if we say, From men; we are in danger from the people, who are all convinced that John was a prophet.
ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ | 33 |
They therefore answering, said to Jesus, We can not tell. Jesus replied, Neither do I tell you by what authority I do these things.