ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃ | 1 |
ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃ | 2 |
וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה׃ | 3 |
וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו׃ | 4 |
ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר׃ | 5 |
ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם׃ | 6 |
ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו׃ | 7 |
ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך׃ | 8 |
וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה׃ | 9 |
ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים׃ | 10 |
ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃ | 11 |
ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃ | 12 |
וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ | 13 |
ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃ (aiōn g165) | 14 |
ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ | 15 |
ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃ | 16 |
וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃ | 17 |
וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃ | 18 |
ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃ | 19 |
ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃ | 20 |
ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃ | 21 |
ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃ | 22 |
כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃ | 23 |
על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃ | 24 |
וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃ | 25 |
ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם׃ | 26 |
וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃ | 27 |
ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה׃ | 28 |
ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ | 29 |
טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני׃ | 30 |
ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃ | 31 |
או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת׃ | 32 |
ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ | 33 |