מארק 11

1 ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃

And when they drew near to Jerusalem, as far as Bethphage and Bethany, at the mount of Olives, he sent two of his disciples,

2 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃

and said to them: Go into the village opposite you; and as soon as you enter it, you will find a colt tied, on which no man ever sat. Loose him and bring him.

3 וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה׃

And if any say to you: Why are you doing this? say that the Lord has need of him; and he will immediately send him hither.

4 וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו׃

And they went and found the colt tied near the door without, in the street. And they loosed him.

5 ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר׃

And some of those who were standing there, said to them: Why are you loosing the colt?

6 ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם׃

And they said to them as Jesus had commanded; and they gave them permission.

7 ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו׃

And they brought the colt to Jesus, and put their mantles upon him, and he sat on him.

8 ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך׃

And many spread their mantles in the road, and others cut branches from the trees, and spread them in the road.

9 וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה׃

And those who went before, and those who followed after, cried, saying: Hosanna. Blessed is he that comes in the name of the Lord.

10 ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים׃

Blessed is the coming kingdom of our Father David. Hosanna in the highest.

11 ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃

And Jesus entered Jerusalem, and went into the temple; and when he had looked around on all things, the hour being now late, he went out to Bethany with the twelve.

12 ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃

And on the morrow, as they were coming from Bethany, he was hungry;

13 וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃

and he saw at a distance a fig-tree that had leaves; and he went, if perhaps he might find any thing on it. And when he came to it, he found nothing but leaves; for it was not the time for figs.

14 ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃ (aiōn g165)

And he answered and said to it: No more may any one ever eat fruit from you. And his disciples heard it. (aiōn g165)

15 ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃

And they came into Jerusalem; and Jesus entered the temple, and began to drive out those who sold, and those who bought in the temple; and he overturned the tables of the money-changers, and the seats of those who sold doves.

16 ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃

And he suffered no one to carry a vessel through the temple.

17 וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃

And he taught, saying to them: Is it not written, My house shall be called the house of prayer for all nations? But you have made it a den of robbers.

18 וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃

And the scribes and the chief priests heard him; and they sought how they might destroy him; for they feared him, because all the multitude were astonished at his teaching.

19 ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃

And when evening had come, he went out of the city.

20 ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃

And in the morning, as they were passing by, they saw the fig-tree withered from the roots.

21 ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃

And Peter, calling his words to mind, said to him: Rabbi, see! the fig-tree which thou didst curse has withered.

22 ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃

And Jesus answered and said to them: Have faith in God.

23 כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃

For, verily I say to you, that whoever will say to this mountain, Be removed, and be cast into the sea, and will not doubt in his heart, but believe that what he says will come to pass, he shall have whatever he says.

24 על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃

For this reason I say to you: All things that you ask for in prayer, believe that you will receive them, and they shall be yours.

25 וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃

And when you stand praying, forgive, if you have any thing against any one, that your Father also who is in heaven may forgive you your offenses.

26 ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם׃

But if you do not forgive, your Father who is in heaven will not forgive your offenses.

27 וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃

And they came again into Jerusalem; and as he was walking in the temple, there came to him the chief priests and the scribes and the elders,

28 ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה׃

and said to him: By what authority do you these things? and who gave you this authority to do these things?

29 ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

And Jesus answered and said to them: I also will ask you one thing, and if you answer me, I will also tell you by what authority I do these things.

30 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני׃

Was the immersion of John from heaven, or from men? answer me.

31 ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃

And they reasoned with themselves, saying: If we say, From heaven, he will reply, Why, then, did you not believe him?

32 או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת׃

But if we say, From men, they feared the people; for all regarded John as a prophet indeed.

33 ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

And they answered and said to Jesus: We do not know. And Jesus answering, said to them: Neither do I tell you by what authority I do these things.

Jesus Enters into Jerusalem