מארק 11
| ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃ | 1 |
When they came near to Jerusalem, to Bethsphage and Bethany, at the Mount of Olives, he sent two of his disciples
| ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃ | 2 |
and said to them, “Go your way into the village that is opposite you. Immediately as you enter into it, you will find a young donkey tied, on which no one has sat. Untie him and bring him.
| וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה׃ | 3 |
If anyone asks you, ‘Why are you doing this?’ say, ‘The Lord needs him;’ and immediately he will send him back here.”
| וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו׃ | 4 |
They went away, and found a young donkey tied at the door outside in the open street, and they untied him.
| ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר׃ | 5 |
Some of those who stood there asked them, “What are you doing, untying the young donkey?”
| ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם׃ | 6 |
They said to them just as Jesus had said, and they let them go.
| ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו׃ | 7 |
They brought the young donkey to Jesus and threw their garments on it, and Jesus sat on it.
| ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך׃ | 8 |
Many spread their garments on the way, and others were cutting down branches from the trees and spreading them on the road.
| וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה׃ | 9 |
Those who went in front and those who followed cried out, “Hosanna! Blessed is he who comes in the name of the Lord!
| ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים׃ | 10 |
Blessed is the kingdom of our father David that is coming in the name of the Lord! Hosanna in the highest!”
| ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃ | 11 |
Jesus entered into the temple in Jerusalem. When he had looked around at everything, it being now evening, he went out to Bethany with the twelve.
| ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃ | 12 |
The next day, when they had come out from Bethany, he was hungry.
| וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ | 13 |
Seeing a fig tree afar off having leaves, he came to see if perhaps he might find anything on it. When he came to it, he found nothing but leaves, for it was not the season for figs.
| ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃ (aiōn g165) | 14 |
Jesus told it, "May no one eat fruit from you again for the age (aiōn g165)!" And his disciples heard it.
| ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ | 15 |
They came to Jerusalem, and Jesus entered into the temple and began to throw out those who sold and those who bought in the temple, and overthrew the money changers’ tables and the seats of those who sold the doves.
| ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃ | 16 |
He would not allow anyone to carry a container through the temple.
| וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃ | 17 |
He taught, saying to them, “Is not it written, ‘My house will be called a house of prayer for all the nations’? But you have made it a den of robbers!”
| וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃ | 18 |
The chief priests and the scribes heard it, and sought how they might destroy him. For they feared him, because all the multitude was astonished at his teaching.
| ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃ | 19 |
When evening came, he went out of the city.
| ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃ | 20 |
As they passed by in the morning, they saw the fig tree withered away from the roots.
| ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃ | 21 |
Peter, remembering, said to him, “Rabbi, look! The fig tree which you cursed has withered away.”
| ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃ | 22 |
Jesus answered them, “Have faith in God.
| כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃ | 23 |
For most certainly I tell you, whoever may tell this mountain, ‘Be taken up and cast into the sea,’ and does not doubt in his heart, but believes that what he says is happening, he shall have whatever he says.
| על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃ | 24 |
Therefore I tell you, all things whatever you pray and ask for, believe that you have received them, and you shall have them.
| וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃ | 25 |
Whenever you stand praying, forgive, if you have anything against anyone; so that your Father, who is in heaven, may also forgive you your transgressions.
| ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם׃ | 26 |
But if you do not forgive, neither will your Father in heaven forgive your transgressions.”
| וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃ | 27 |
They came again to Jerusalem, and as he was walking in the temple, the chief priests, the scribes, and the elders came to him,
| ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה׃ | 28 |
and they began saying to him, “By what authority do you do these things? Or who gave you this authority to do these things?”
| ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ | 29 |
Jesus said to them, “I will ask you one question. Answer me, and I will tell you by what authority I do these things.
| טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני׃ | 30 |
The baptism of John—was it from heaven, or from men? Answer me.”
| ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃ | 31 |
They reasoned with themselves, saying, “If we should say, ‘From heaven;’ he will say, ‘Why then did you not believe him?’
| או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת׃ | 32 |
If we should say, ‘From men’”—they feared the people, for all held John to really be a prophet.
| ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ | 33 |
They answered Jesus, “We do not know.” Jesus said to them, “Neither will I tell you by what authority I do these things.”
