מארק 10

1 ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃

And he arose from thence, and cometh into the borders of Judea, by the further side of Jordan: and the people resort to him again; and, as he was accustomed, he taught them again.

2 ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃

And the Pharisees came to him, and asked him, Is it lawful for a man to put away [his] wife? tempting him.

3 ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃

And he answered and said to them, What did Moses command you?

4 ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃

And they said, Moses suffered to write a bill of divorcement, and to put [her] away.

5 ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃

And Jesus answered and said to them, For the hardness of your heart, he wrote you this precept.

6 אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃

But from the beginning of the creation, God made them male and female.

7 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃

For this cause shall a man leave his father and mother, and cleave to his wife;

8 והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃

And they two shall be one flesh: so then they are no more two, but one flesh.

9 לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃

What therefore God hath joined together, let not man separate.

10 ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃

And in the house his disciples asked him again of the same [matter].

11 ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃

And he saith to them, Whoever shall put away his wife, and marry another, committeth adultery against her.

12 ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃

And if a woman shall put away her husband, and be married to another, she committeth adultery.

13 ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃

And they brought young children to him, that he should touch them; and [his] disciples rebuked those that brought [them].

14 וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃

But when Jesus saw [it], he was much displeased, and said to them, Suffer the little children to come to me, and forbid them not: for of such is the kingdom of God.

15 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃

Verily I say to you, Whoever shall not receive the kingdom of God, as a little child, he shall not enter it.

16 ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם׃

And he took them up in his arms, put [his] hands upon them, and blessed them.

17 ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃ (aiōnios g166)

And when he had gone forth into the way, there came one running, and kneeled to him, and asked him, Good Master, what shall I do that I may inherit eternal life? (aiōnios g166)

18 ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃

And Jesus said to him, Why callest thou me good? [there is] none good, but one, [that is] God.

19 הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃

Thou knowest the commandments, Do not commit adultery, Do not kill, Do not steal, Do not bear false witness, Defraud not, Honor thy father and mother.

20 ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי׃

And he answered and said to him, Master, all these have I observed from my youth.

21 ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃

Then Jesus beholding him loved him, and said to him, One thing thou lackest: go, sell whatever thou hast, and give to the poor, and thou shalt have treasure in heaven; and come, take up the cross, and follow me.

22 ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו׃

And he was sad at that saying, and went away grieved: for he had great possessions.

23 ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃

And Jesus looked around, and saith to his disciples, How hardly shall they that have riches enter into the kingdom of God!

24 ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃

And the disciples were astonished at his words. But Jesus answereth again, and saith to them, Children, how hard is it for them that trust in riches to enter into the kingdom of God!

25 נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃

It is easier for a camel to go through the eye of a needle, than for a rich man to enter into the kingdom of God.

26 ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃

And they were astonished beyond measure, saying among themselves, Who then can be saved?

27 ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃

And Jesus looking upon them, saith, With men [it is] impossible, but not with God: for with God all things are possible.

28 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃

Then Peter began to say to him, Lo, we have left all, and have followed thee.

29 ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃

Jesus answered and said, Verily I say to you, There is no man that hath left house, or brethren, or sisters, or father, or mother, or wife, or children, or lands, for my sake, and the gospel's,

30 אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים׃ (aiōn g165, aiōnios g166)

But he shall receive a hundred-fold now in this time, houses, and brethren, and sisters, and mothers, and children, and lands, with persecutions; and in the world to come, eternal life. (aiōn g165, aiōnios g166)

31 ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃

But many [that are] first shall be last; and the last first.

32 ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃

And they were in the way, going up to Jerusalem; and Jesus went before them: and they were amazed; and as they followed, they were afraid. And he took again the twelve, and began to tell them what things should happen to him,

33 הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃

[Saying], Behold, we go up to Jerusalem; and the Son of man will be delivered to the chief priests, and to the scribes; and they will condemn him to death, and will deliver him to the Gentiles;

34 ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃

And they will mock him, and will scourge him, and will spit upon him, and will kill him: and the third day he will rise again.

35 ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃

And James and John the sons of Zebedee come to him, saying, Master, we would that thou shouldest do for us whatever we shall desire.

36 ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃

And he said to them, What would ye that I should do for you?

37 ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃

They said to him, Grant to us that we may sit, one on thy right hand, and the other on thy left hand, in thy glory.

38 ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה׃

But Jesus said to them, Ye know not what ye ask: can ye drink of the cup that I drink of? and be baptized with the baptism that I am baptized with?

39 ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו׃

And they said to him, We can. And Jesus said to them, Ye shall indeed drink of the cup that I drink of: and with the baptism that I am baptized with shalt ye be baptized;

40 אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם׃

But to sit on my right hand and on my left hand, is not mine to give; but it shall be given to them for whom it is prepared.

41 ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃

And when the ten heard [it], they began to be much displeased with James and John.

42 ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃

But Jesus called them, and saith to them, Ye know that they who are accounted to rule over the Gentiles, exercise lordship over them; and their great ones exercise authority upon them.

43 ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃

But so it shall not be among you: but whoever will be great among you, shall be your minister:

44 והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃

And whoever of you will be the chief, shall be servant of all.

45 כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃

For even the son of man came not to be ministered to, but to minister, and to give his life a ransom for many.

46 ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃

And they came to Jericho: and as he went out of Jericho with his disciples, and a great number of people, blind Bartimeus, the son of Timeus, sat by the highway-side begging.

47 וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃

And when he heard that it was Jesus of Nazareth, he began to cry out, and say, Jesus, [thou] son of David, have mercy on me.

48 ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃

And many charged him that he should hold his peace: but he cried the more a great deal, [Thou] son of David, have mercy on me.

49 ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃

And Jesus stood still, and commanded him to be called: and they call the blind man, saying to him, Be of good comfort, rise; he calleth thee.

50 וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃

And he, casting away his garment, rose, and came to Jesus.

51 ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃

And Jesus answered and said to him, What wilt thou that I should do to thee? The blind man said to him, Lord, that I may receive my sight.

52 ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃

And Jesus said to him, Go, thy faith hath made thee whole. And immediately he received his sight, and followed Jesus in the way.

Jesus Blesses the Little Children