< מארק 10 >
| ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃ | 1 |
On leaving that place, Jesus went into the district of Judea on the other side of the Jordan. Crowds gathered about him again; and again, as usual, he began teaching them.
| ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃ | 2 |
Presently some Pharisees came up and, to test him, asked, ‘Has a husband the right to divorce his wife?’
| ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃ | 3 |
‘What direction did Moses give you?’ replied Jesus.
| ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃ | 4 |
‘Moses,’ they said, ‘permitted a man to draw up in writing a notice of separation and divorce his wife.’
| ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃ | 5 |
‘It was owing to the hardness of your hearts,’ said Jesus, ‘that Moses gave you this direction;
| אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃ | 6 |
but, at the beginning of the Creation, “God made them male and female.”
| על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃ | 7 |
“For this reason a man will leave his father and mother,
| והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃ | 8 |
and the man and his wife will become one;” so that they are no longer two, but one.
| לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃ | 9 |
What God himself, then, has yoked together no one must separate.’
| ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃ | 10 |
When they were indoors, the disciples asked him again about this,
| ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃ | 11 |
and he said, ‘Anyone who divorces his wife and marries another woman is guilty of adultery against his wife;
| ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃ | 12 |
and, if the woman divorces her husband and marries another man, she is guilty of adultery.’
| ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃ | 13 |
Some of the people were bringing little children to Jesus, for him to touch them; but the disciples rebuked those who had brought them.
| וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃ | 14 |
When, however, Jesus saw this, he was indignant. ‘Let the little children come to me,’ he said, ‘do not hinder them; for it is to the childlike that the kingdom of God belongs.
| אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃ | 15 |
I tell you, unless a person receives the kingdom of God like a child, they will not enter it at all.’
| ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם׃ | 16 |
Then he embraced the children, and, placing his hands on them, gave them his blessing.
| ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃ (aiōnios ) | 17 |
As Jesus was resuming his journey, a man came running up to him, and threw himself on his knees before him. ‘Good teacher,’ he asked, ‘what must I do to gain eternal life?’ (aiōnios )
| ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃ | 18 |
‘Why do you call me good?’ answered Jesus. ‘No one is good but God.
| הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃ | 19 |
You know the commandments – “Do not kill. Do not commit adultery. Do not steal. Do not say what is false about others. Do not cheat. Honour your father and your mother.”’
| ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי׃ | 20 |
‘Teacher,’ he replied, ‘I have observed all these from my childhood.’
| ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃ | 21 |
Jesus looked at the man, and his heart went out to him, and he said, ‘There is still one thing wanting in you; go and sell all that you have, and give to the poor, and you will have wealth in heaven; then come and follow me.’
| ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו׃ | 22 |
But the man’s face clouded at these words, and he went away distressed, for he had great possessions.
| ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃ | 23 |
Then Jesus looked round, and said to his disciples, ‘How hard it will be for people of wealth to enter the kingdom of God!’
| ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃ | 24 |
The disciples were amazed at his words. But Jesus said again, ‘My children, how hard a thing it is to enter the kingdom of God!
| נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃ | 25 |
It is easier for a camel to get through a needle’s eye, than for a rich person to enter the kingdom of God.’
| ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃ | 26 |
‘Then who can be saved?’ they exclaimed in the greatest astonishment.
| ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃ | 27 |
Jesus looked at them, and answered, ‘With people it is impossible, but not with God; for everything is possible with God.’
| ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃ | 28 |
‘But we,’ began Peter, ‘we left everything and have followed you.’
| ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃ | 29 |
‘I tell you,’ said Jesus, ‘there is no one who has left house, or brothers, or sisters, or mother, or father, or children, or land, for my sake and for the good news,
| אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים׃ (aiōn , aiōnios ) | 30 |
who will not receive a hundred times as much, even now in the present – houses, and brothers, and sisters, and mothers, and children, and land, though not without persecutions – and in the age that is coming, eternal life. (aiōn , aiōnios )
| ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃ | 31 |
But many who are first now will then be last, and the last will be first.’
| ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃ | 32 |
They were on the road going up to Jerusalem, with Jesus walking in front of them. The disciples were filled with awe, while those who were following behind were overwhelmed with fear. Gathering the Twelve round him once more, Jesus began to tell them what was about to happen to him.
| הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃ | 33 |
‘Listen!’ he said. ‘We are going up to Jerusalem; and there the Son of Man will be betrayed to the chief priests and the teachers of the Law, and they will condemn him to death, and they will give him up to the Gentiles,
| ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃ | 34 |
who will mock him, spit on him, and scourge him, and put him to death; and after three days he will rise again.’
| ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃ | 35 |
James and John, the two sons of Zebedee, went to Jesus, and said, ‘Teacher, we want you to do for us whatever we ask.’
| ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃ | 36 |
‘What do you want me to do for you?’ he asked.
| ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃ | 37 |
‘Grant us this,’ they answered, ‘to sit, one on your right, and the other on your left, when you come in glory.’
| ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה׃ | 38 |
‘You do not know what you are asking,’ Jesus said to them. ‘Can you drink the cup that I am to drink? Or receive the baptism that I am to receive?’
| ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו׃ | 39 |
‘Yes,’ they answered, ‘we can.’ ‘You will indeed drink the cup that I am to drink,’ Jesus said, ‘and receive the baptism that I am to receive,
| אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם׃ | 40 |
but as to a seat at my right or at my left – that is not mine to give, but it is for those for whom it has been prepared.’
| ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃ | 41 |
On hearing of this, the ten others were at first very indignant about James and John.
| ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃ | 42 |
But Jesus called the ten to him, and said, ‘Those who are regarded as ruling among the Gentiles lord it over them, as you know, and their great men oppress them.
| ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃ | 43 |
But among you it is not so. No, whoever wants to become great among you must be your servant,
| והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃ | 44 |
and whoever wants to take the first place among you must be the servant of all;
| כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃ | 45 |
for even the Son of Man came, not be served, but to serve, and to give his life as a ransom for many.’
| ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃ | 46 |
They came to Jericho. When Jesus was going out of the town with his disciples and a large crowd, Bartimaeus, the son of Timaeus, a blind beggar, was sitting by the roadside.
| וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃ | 47 |
Hearing that it was Jesus the Nazarene, he began to call out, ‘Jesus, Son of David, take pity on me.’
| ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃ | 48 |
Many of the people kept telling him to be quiet; but the man continued to call out all the louder, ‘Son of David, take pity on me.’
| ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃ | 49 |
Then Jesus stopped. ‘Call him,’ he said. So they called the blind man. ‘Have courage!’ they exclaimed. ‘Get up; he is calling you.’
| וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃ | 50 |
The man threw off his cloak, sprang up, and came to Jesus.
| ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃ | 51 |
‘What do you want me to do for you?’ said Jesus, addressing him. ‘Rabboni,’ the blind man answered, ‘I want to recover my sight.’
| ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃ | 52 |
‘You may go,’ Jesus said, ‘Your faith has delivered you.’ Immediately he recovered his sight, and began to follow Jesus along the road.
