מארק 10

1 ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃

And he arose and went thence into the borders of Judea, by the other side of the Jordan. And the multitudes again came together to him; and, as his custom was, he taught them again.

2 ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃

And the Pharisees came to him, and that they might tempt him, asked him the question: Is it lawful for a man to put away his wife?

3 ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃

He answered and said to them: What commandment did Moses give you?

4 ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃

They replied: Moses permitted us to write a bill of divorce, and put her away.

5 ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃

And Jesus answered and said to them: On account of the hardness of your hearts, he wrote this commandment for you.

6 אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃

But from the beginning of the creation, God made them male and female.

7 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃

For this cause shall a man leave his father and mother, and shall be joined to his wife;

8 והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃

and the two shall be one flesh. So, then, they are no longer two, but one flesh.

9 לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃

Therefore, what God has joined together, let not man put asunder.

10 ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃

And in the house, his disciples again asked him about the same matter.

11 ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃

And he said to them: Whoever puts away his wife, and marries another, commits adultery against her;

12 ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃

and if a woman puts away her husband, and is married to another, she commits adultery.

13 ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃

And they brought little children to him, that he might touch them: but his disciples rebuked those who brought them.

14 וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃

And when Jesus saw it, he was displeased, and said to them: Let the little children come to me, and forbid them not; for of such is the kingdom of God.

15 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃

Verily I say to you, Whoever will not receive the kingdom of God as a little child, shall not enter into it.

16 ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם׃

And he took them in his arms, laid his hands on them, and blessed them.

17 ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃ (aiōnios g166)

And as he was going forth into the road, one ran and bowed the knee to him, and asked him: Good Teacher, what shall I do that I may inherit eternal life? (aiōnios g166)

18 ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃

Jesus said to him: Why do you call me good? None is good but one, that is God.

19 הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃

You know the commandments, You shall not commit adultery; You shall not kill; You shall not steal; You shall not give false testimony; You shall not defraud; Honor your father and mother.

20 ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי׃

He answered and said to him: Teacher, all these I have kept from my youth.

21 ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃

And Jesus, looking on him, loved him, and said to him: One thing you lack; go, sell whatever you have, and give to the poor, and you shall have treasure in heaven: and come, take up the cross, and follow me.

22 ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו׃

But becoming sad at that saying, he went away sorrowful: for he had great possessions.

23 ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃

And Jesus looked around, and said to his disciples: With what difficulty will those who have riches enter into the kingdom of God!

24 ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃

And his disciples were amazed at his words. But Jesus, answering again, said to them: Children, how hard it is for those who trust in riches to enter the kingdom of God!

25 נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃

It is easier for a camel to go through the eye of a needle, than for a rich man to enter into the kingdom of God.

26 ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃

And they were astonished beyond measure, and said among themselves: Who, then, can be saved?

27 ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃

Jesus looked on them and said: With men this is impossible, but not with God; for with God all things are possible.

28 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃

And Peter began to say to him: Behold, we have left all and followed thee.

29 ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃

And Jesus answering, said: Verily I say to you, There is no one that has left house, or brothers, or sisters, or father, or mother, or wife, or children, or lands, for my sake, and for the sake of the gospel,

30 אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים׃ (aiōn g165, aiōnios g166)

who shall not receive a hundred-fold, now in this time, houses and brothers and sisters and mothers and children and lands, with persecutions; and in the age to come, eternal life. (aiōn g165, aiōnios g166)

31 ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃

But many that are first shall be last; and the last first.

32 ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃

And they were in the road going up to Jerusalem; and Jesus went before them; and they were amazed, and as they followed, they were afraid. And again taking the twelve aside, he began to tell them what was about to befall him.

33 הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃

Behold, we are going up to Jerusalem, and the Son of man will be delivered to the chief priests and the scribes, and they will condemn him to death, and deliver him to the Gentiles;

34 ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃

and they will deride him, and scourge him, and spit upon him, and kill him, and on the third day he will rise again.

35 ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃

And James and John the sons of Zebedee came to him, and said: Teacher, we desire you to do for us whatever we shall ask.

36 ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃

He said to them: What do you wish me to do for you?

37 ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃

They said to him: Grant to us that we may sit, one on thy right hand, and one on thy left, in thy glory.

38 ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה׃

Jesus said to them: You know not what you ask. Are you able to drink the cup that I drink, and to be immersed with the immersion with which I am immersed?

39 ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו׃

They said to him: We are able. Jesus said to them: You shall drink the cup that I drink, and you shall be immersed with the immersion with which I am immersed.

40 אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם׃

But to sit on my right hand and on my left, is not mine to give; but it shall be given to those for whom it is prepared.

41 ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃

And when the ten heard it, they began to be displeased with James and John.

42 ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃

But Jesus called them to him, and said to them: You know that those who think they rule the Gentiles, act as lords over them; and their great men exercise authority over them.

43 ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃

But it shall not be so among you. But whoever desires to be great among you, shall be your minister;

44 והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃

and whoever among you desires to be first, shall be servant of all.

45 כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃

For the Son of man came not to be ministered to, but to minister, and to give his life a ransom for many.

46 ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃

And they came to Jericho: and as he was going out of Jericho, with his disciples and a great multitude, blind Bartimæus, the son of Timæus, was sitting on the roadside, begging.

47 וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃

And when he heard that it was Jesus the Nazarene, he began to cry out and say: Jesus, son of David, have mercy on me!

48 ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃

And many rebuked him, that he should be silent. But he cried out yet the more: Son of David, have mercy on me!

49 ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃

And Jesus stood still, and commanded him to be called. And they called the blind man, and said to him: Take courage; arise, he calls you.

50 וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃

And throwing away his mantle, he arose, and came to Jesus.

51 ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃

And Jesus answered and said to him: What do you wish me to do for you? The blind man said to him: Rabboni, that I may receive my sight.

52 ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃

And Jesus said to him: Go, your faith has saved you. And he immediately received his sight, and followed Jesus on the road.

Jesus Blesses the Little Children