אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃ | 1 |
כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃ | 2 |
חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃ | 3 |
למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃ | 4 |
כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃ | 5 |
ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃ | 6 |
ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃ | 7 |
ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃ | 8 |
וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃ | 9 |
וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃ | 10 |
וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃ | 11 |
ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃ | 12 |
ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃ | 13 |
והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃ | 14 |
כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃ | 15 |
ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃ | 16 |
והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃ | 17 |
ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃ | 18 |
ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃ | 19 |
והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃ | 20 |
והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃ | 21 |
ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃ | 22 |
ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃ | 23 |
ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃ | 24 |
ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃ | 25 |
ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃ | 26 |
אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃ | 27 |
ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃ | 28 |
והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃ | 29 |
ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃ | 30 |
והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃ | 31 |
והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃ | 32 |
ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃ (aiōn g165) | 33 |
ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃ | 34 |
ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃ | 35 |
והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃ | 36 |
כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃ | 37 |
ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃ | 38 |
ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃ | 39 |
ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃ | 40 |
ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃ | 41 |
ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃ | 42 |
ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃ | 43 |
כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃ | 44 |
ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃ | 45 |
ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃ | 46 |
ותגל רוחי באלהי ישעי׃ | 47 |
אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃ | 48 |
49 |
וחסדו לדור דורים על יראיו׃ | 50 |
גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃ | 51 |
הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃ | 52 |
רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃ | 53 |
תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃ | 54 |
כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃ (aiōn g165) | 55 |
ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃ | 56 |
וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃ | 57 |
וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃ | 58 |
ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃ | 59 |
ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃ | 60 |
ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃ | 61 |
וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃ | 62 |
וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃ | 63 |
ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃ | 64 |
ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃ | 65 |
וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃ | 66 |
וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃ | 67 |
ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃ | 68 |
וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃ | 69 |
כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃ (aiōn g165) | 70 |
ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃ | 71 |
לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃ | 72 |
את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃ | 73 |
להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃ | 74 |
בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃ | 75 |
ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃ | 76 |
לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃ | 77 |
ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃ | 78 |
להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃ | 79 |
ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃ | 80 |