לוּקָס 9
| ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים׃ | 1 |
Then called he the. xii. to gether and gave them power and auctorite over all devyls and that they myght heale diseases.
| וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים׃ | 2 |
And he sent them to preache the kyngdome of God and to cure the sick.
| ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃ | 3 |
And he sayd to them: Take nothinge to sucker you by ye waye: nether staffe nor scripe nether breed nether money nether have twoo cootes.
| והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו׃ | 4 |
And whatsoever housse ye enter into there abyde and thence departe.
| וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃ | 5 |
And whosoever will not receave you when ye go out of that cite shake of the very dust from youre fete for a testimony agaynst them.
| ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום׃ | 6 |
And they went out and went thorow the tounes preachinge the gospell and healynge every wheare.
| וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃ | 7 |
And Herod the tetrarch herde of all that was done of him and douted because that it was sayde of some that Iohn was rysen agayne from deeth:
| ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃ | 8 |
and of some that Helyas had apered: and of other that one of the olde prophetes was rysen agayne.
| ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃ | 9 |
And Herod sayde: Iohn have I behedded: who then is this of whom I heare suche thinges? And he desyred to se him.
| וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃ | 10 |
And the Apostles retourned and tolde him what great thinges they had done. And he toke them and went a syde into a solitary place nye to a citie called Bethsaida.
| והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה׃ | 11 |
And ye people knewe of it and folowed him. And he receaved them and spake vnto them of the kyngdome of God and healed them that had nede to be healed.
| והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה׃ | 12 |
And when ye daye beganne to weare awaye then came the twelve and sayde vnto him: sende ye people awaye that they maye goo into the tounes and villages roundabout and lodge and get meate for we are here in a place of wyldernes.
| ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה׃ | 13 |
But he sayde vnto them: Geve ye the to eate. And they sayde. We have no moo but fyve loves and two fisshes except we shuld goo and bye meate for all this people.
| כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה׃ | 14 |
And they were about a fyve thousand men. And he sayde to his disciples: Cause them to syt doune by fyfties in a company.
| ויעשו כן ויושיבו את כלם׃ | 15 |
And they dyd soo and made them all syt doune.
| ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם׃ | 16 |
And he toke the fyve loves and the two fisshes and loked vp to heven and blessed them and brake and gave to the disciples to set before ye people.
| ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים׃ | 17 |
And they ate and were all satisfied. And ther was taken vp of that remayned to the twelve baskettes full of broken meate.
| ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני׃ | 18 |
And it fortuned as he was alone prayinge his disciples were wt him and he axed the sayinge: Who saye ye people yt I am?
| ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים׃ | 19 |
They answered and sayd: Iohn Baptist. Some saye Helyas. And some saye one of the olde prophetes is rysen agayne.
| ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה׃ | 20 |
He sayde vnto the: Who saye ye that I am? Peter answered and sayde: thou arte the Christ of god.
| ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה׃ | 21 |
And he warned and commaunded them that they shuld tell no man yt thinge
| ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃ | 22 |
sayinge: that the sonne of man must suffre many thinges and be reproved of the elders and of the hye prestes and scribes and be slayne and the thirde daye ryse agayne.
| ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי׃ | 23 |
And he sayde to them all yf eny man will come after me let him denye him sylfe and take vp his crosse dayly and folowe me.
| כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה׃ | 24 |
Whosoever will save his lyfe shall lose it. And who soever shall lose his lyfe for my sake the same shall save it.
| כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו׃ | 25 |
For what avauntageth it a man to wynne the whole worlde yf he loose him sylfe or runne in domage of him sylfe?
| כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים׃ | 26 |
For whosoever is ashamed of me and of my sayinges: of him shall the sonne of man be ashamed when he cometh in his awne glorie and in the glorie of his father and of the holy angels.
| ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים׃ | 27 |
And I tell you of a surety: There be some of the yt stonde here which shall not tast of deeth tyll they se ye kyngdome of god.
| ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם׃ | 28 |
And it folowed about an. viii. dayes after thoose sayinges that he toke Peter Iames and Iohn and went vp into a moutayne to praye.
| ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק׃ | 29 |
And as he prayed ye facion of his countenaunce was changed and his garment was whyte and shoone.
| והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו׃ | 30 |
And beholde two men talked wt him and they were Moses and Helyas
| אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים׃ | 31 |
which appered gloriously and spake of his departinge which he shuld ende at Ierusalem.
| ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו׃ | 32 |
Peter and they that were with him were hevy with slepe. And when they woke they sawe his glorie and two men stondinge with him.
| ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר׃ | 33 |
And it chaunsed as they departed fro him Peter sayde vnto Iesus: Master it is good beinge here for vs. Let vs make thre tabernacles one for the and one for Moses and one for Helyas: and wist not what he sayde.
| הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃ | 34 |
Whyll he thus spake ther came a cloude and shadowed them: and they feared when they were come vnder the cloude.
| ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃ | 35 |
And ther came a voyce out of the cloude sayinge: This is my deare sonne heare him.
| ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃ | 36 |
And assone as ye voyce was past Iesus was founde alone. And they kept it cloose and tolde noo man in thoose dayes eny of those thinges which they had sene.
| ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו׃ | 37 |
And it chaunsed on the nexte daye as they came doune from the hyll moche people met him.
| והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי׃ | 38 |
And beholde a man of the copany cryed out sayinge: Master I beseche ye beholde my sonne for he is all that I have:
| והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו׃ | 39 |
and se a sprete taketh him and sodenly he cryeth and he teareth him that he fometh agayne and with moche payne departeth fro him when he hath rent him and
| ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ | 40 |
I besought thy disciples to cast him out and they coulde not.
| ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך׃ | 41 |
Iesus answered and sayde: O generacion with oute fayth and croked: how longe shall I be with you? and shall suffre you? Bringe thy sonne hidder.
| ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו׃ | 42 |
As he yet was a cominge the fende ret him and tare him. And Iesus rebuked ye vnclene sprete and healed the childe and delivered him to his father.
| וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו׃ | 43 |
And they were all amased at ye mighty power of God. Whyll they wondred every one at all thinges which he dyd he sayd vnto his disciples:
| שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם׃ | 44 |
Let these sayinges synke doune into youre eares. The tyme will come when the sonne of man shalbe delivered into the hondes of men.
| והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃ | 45 |
But they wist not what yt worde meant and yt was hyd fro the that they vnderstode yt not. And they feared to axe him of that sayinge.
| ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם׃ | 46 |
Then ther arose a disputacion amoge the: who shuld be the greatest.
| וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו׃ | 47 |
When Iesus perceaved ye thoughtes of their hertes he toke a chylde and set him hard by him
| ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול׃ | 48 |
and sayd vnto the: Whosoever receaveth this chylde in my name receaveth me. And whosoever receaveth me receaveth him yt sent me. For he yt is least amonge you all the same shalbe greate.
| ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו׃ | 49 |
And Iohn answered and sayde: Master we sawe one castinge out devyls in thy name and we forbade him because he foloweth not with vs.
| ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא׃ | 50 |
And Iesus sayde vnto him: forbyd ye him not. For he that is not agaynst vs is wt vs.
| ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים׃ | 51 |
And it folowed when the tyme was come yt he shulde be receaved vp then he set his face to goo to Hierusalem
| וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו׃ | 52 |
and sent messengers before him. And they went and entred into a citie of the Samaritans to make redy for him.
| ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים׃ | 53 |
But they wolde not receave him be cause his face was as though he wolde goo to Ierusalem.
| ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃ | 54 |
When his disciples Iames and Iohn sawe yt they sayde: Lorde wilt thou that we comaunde that fyre come doune from heven and consume them even as Helias dyd?
| ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם׃ | 55 |
Iesus turned about and rebuked them sayinge: ye wote not what maner sprete ye are of.
| כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃ | 56 |
The sonne of ma ys not come to destroye mennes lives but to save them. And they went to another toune.
| ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃ | 57 |
And it chaunsed as he went in the waye a certayne man sayd vnto him: I will folowe the whither soever thou goo.
| ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃ | 58 |
Iesus sayd vnto him: foxes have holes and bryddes of ye ayer have nestes: but the sonne of man hath not where on to laye his heed.
| ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי׃ | 59 |
And he sayde vnto another: folowe me. And the same sayde: Lorde suffre me fyrst to goo and bury my father.
| ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים׃ | 60 |
Iesus sayd vnto him: Let the deed bury their deed: but goo thou and preache the kyngdome of God.
| ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי׃ | 61 |
And another sayde: I wyll folowe the Lorde: but let me fyrst goo byd them fare well which are at home at my housse.
| ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים׃ | 62 |
Iesus sayde vnto him: No man that putteth his honde to the plowe and loketh backe is apte to the kyngdome of God.
