לוּקָס 8
| ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו׃ | 1 |
And it came to pass thereafter, that He was going through every city and village, preaching and proclaiming good news of the Kingdom of God, and the Twelve [are] with Him,
| ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים׃ | 2 |
and certain women who were healed of evil spirits and sicknesses, Mary who is called Magdalene, from whom seven demons had gone forth,
| ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן׃ | 3 |
and Joanna wife of Chuza, steward of Herod, and Susanna, and many others, who were ministering to Him from their substance.
| ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל׃ | 4 |
And a great multitude having gathered, and those who from city and city were coming to Him, He spoke by an allegory:
| הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו׃ | 5 |
“The sower went forth to sow his seed, and in his sowing some indeed fell beside the way, and it was trodden down, and the birds of the sky devoured it.
| ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה׃ | 6 |
And other fell on the rock, and having sprung up, it withered, through having no moisture.
| ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו׃ | 7 |
And other fell amidst the thorns, and the thorns having sprung up with it, choked it.
| ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ | 8 |
And other fell on the good ground, and having sprung up, it made fruit a hundredfold.” Saying these things, He was calling, “He having ears to hear—let him hear.”
| וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃ | 9 |
And His disciples were questioning Him, saying, “What may this allegory be?”
| ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו׃ | 10 |
And He said, “To you it has been given to know the secrets of the Kingdom of God, but to the rest in allegories, that seeing they may not see, and hearing they may not understand.
| וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא׃ | 11 |
And this is the allegory: the seed is the word of God,
| ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו׃ | 12 |
and those beside the way are those hearing, then comes the Devil, and takes up the word from their heart, lest having believed, they may be saved.
| ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור׃ | 13 |
And those on the rock: they who, when they may hear, receive the word with joy, and these have no root, who for a time believe, and in time of temptation fall away.
| ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו׃ | 14 |
And that which fell to the thorns: these are they who have heard, and going forth, through anxieties, and riches, and pleasures of life, are choked, and do not bear to completion.
| ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת׃ | 15 |
And that in the good ground: these are they who in an upright and good heart, having heard the word, retain [it], and bear fruit in continuance.
| ואין איש מדליק נר אשר יכסה אותו בכלי או ישימהו תחת המטה כי אם על המנורה יעלהו למען יראו כל באי הבית את האור׃ | 16 |
And no one having lighted a lamp covers it with a vessel, or puts [it] under a bed; but he puts [it] on a lampstand, that those coming in may see the light,
| כי אין דבר נעלם אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ובא לאור׃ | 17 |
for nothing is secret, that will not become visible, nor hid, that will not be known and become visible.
| לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו׃ | 18 |
See, therefore, how you hear, for whoever may have, there will be given to him, and whoever may not have, also what he seems to have will be taken from him.”
| ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם׃ | 19 |
And there came to Him His mother and brothers, and they were not able to get to Him because of the multitude,
| ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך׃ | 20 |
and it was told Him, saying, “Your mother and Your brothers stand outside, wishing to see You”;
| ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים׃ | 21 |
and He answering said to them, “My mother and My brothers! They are those who are hearing the word of God, and doing.”
| ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה׃ | 22 |
And it came to pass, on one of the days, that He Himself went into a boat with His disciples, and He said to them, “We may go over to the other side of the lake”; and they set forth,
| ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה׃ | 23 |
and as they are sailing He fell deeply asleep, and there came down a storm of wind to the lake, and they were filling, and were in peril.
| ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה׃ | 24 |
And having come near, they awoke Him, saying, “Master, Master, we perish!” And He, having arisen, rebuked the wind and the raging of the water, and they ceased, and there came a calm,
| ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו׃ | 25 |
and He said to them, “Where is your faith?” And they being afraid wondered, saying to one another, “Who, then, is this, that He even commands the winds and the water, and they obey Him?”
| ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל׃ | 26 |
And they sailed down to the region of the Gadarenes that is opposite Galilee,
| ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים׃ | 27 |
and He having gone forth on the land, there met Him a certain man, out of the city, who had demons for a long time, and was not clothed with a garment, and was not abiding in a house, but in the tombs,
| וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני׃ | 28 |
and having seen Jesus, and having cried out, he fell before Him, and with a loud voice, said, “What [regards] me and You, Jesus, Son of God Most High? I implore You, may You not afflict me!”
| כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות׃ | 29 |
For He commanded the unclean spirit to come forth from the man, for many times it had caught him, and he was being bound with chains and shackles—guarded, and breaking apart the bonds he was driven by the demons into the deserts.
| וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו׃ | 30 |
And Jesus questioned him, saying, “What is your name?” And he said, “Legion,” because many demons were entered into him,
| ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום׃ (Abyssos g12) | 31 |
and he was calling on Him that He may not command them to go away into the abyss, (Abyssos g12)
| ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם׃ | 32 |
and there was there a herd of many pigs feeding on the mountain, and they were calling on Him that He might permit them to enter into these, and He permitted them,
| ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע׃ | 33 |
and the demons having gone forth from the man, entered into the pigs, and the herd rushed down the steep into the lake, and were drowned.
| וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים׃ | 34 |
And those feeding [them], having seen what was come to pass, fled, and having gone, told [it] to the city, and to the fields;
| ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו׃ | 35 |
and they came forth to see what was come to pass, and they came to Jesus, and found the man sitting, out of whom the demons had gone forth, clothed, and right-minded, at the feet of Jesus, and they were afraid;
| ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים׃ | 36 |
and those also having seen [it], told them how the demoniac was saved.
| ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב׃ | 37 |
And the whole multitude of the region of the Gadarenes asked Him to go away from them, because they were pressed with great fear, and He having entered into the boat, turned back.
| ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו׃ | 38 |
And the man from whom the demons had gone forth was imploring of Him to be with Him, and Jesus sent him away, saying,
| שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃ | 39 |
“Return to your house, and tell how God did great things to you”; and he went away through all the city proclaiming how Jesus did great things to him.
| ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו׃ | 40 |
And it came to pass, in the turning back of Jesus, the multitude received Him, for they were all looking for Him,
| והנה בא איש ושמו יאיר והוא ראש בית הכנסת ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו׃ | 41 |
and behold, there came a man whose name [is] Jairus, and he was a chief of the synagogue, and having fallen at the feet of Jesus, was calling on Him to come to his house,
| כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם׃ | 42 |
because he had an only daughter about twelve years [old], and she was dying. And in His going away, the multitudes were thronging Him,
| ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה׃ | 43 |
and a woman, being with a flow of blood for twelve years, who, having spent all her living on physicians, was not able to be healed by any,
| היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם׃ | 44 |
having come near behind, touched the fringe of His garment, and immediately the flow of her blood stood still.
| ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי׃ | 45 |
And Jesus said, “Who [is] it that touched Me?” And all denying, Peter and those with him said, “Master, the multitudes press You, and throng [You], and You say, Who [is] it that touched Me?”
| ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה׃ | 46 |
And Jesus said, “Someone touched Me, for I knew power having gone forth from Me.”
| ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם׃ | 47 |
And the woman, having seen that she was not hid, trembling, came, and having fallen before Him, for what cause she touched Him declared to Him before all the people, and how she was healed instantly;
| ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃ | 48 |
and He said to her, “Take courage, daughter, your faith has saved you, be going on to peace.”
| עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה׃ | 49 |
While He is yet speaking, there comes a certain one from the chief of the synagogue’s [house], saying to him, “Your daughter has died, do not harass the Teacher”;
| וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע׃ | 50 |
and Jesus having heard, answered him, saying, “Do not be afraid, only believe, and she will be saved.”
| ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה׃ | 51 |
And having come into the house, He permitted no one to go in, except Peter, and James, and John, and the father of the child, and the mother;
| וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא׃ | 52 |
and they were all weeping, and beating themselves for her, and He said, “Do not weep, she did not die, but sleeps”;
| וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה׃ | 53 |
and they were deriding Him, knowing that she died;
| והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי׃ | 54 |
and He having put all forth outside, and having taken hold of her hand, called, saying, “Child, arise”;
| ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול׃ | 55 |
and her spirit came back, and she arose immediately, and He directed that there be given to her to eat;
| וישתוממו אביה ואמה והוא צוה אתם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה׃ | 56 |
and her parents were amazed, but He charged them to say to no one what had come to pass.
