לוּקָס 7
| ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃ | 1 |
After he had ended all his sayings in the hearing of the people, he went to Capernaum.
| ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃ | 2 |
Here the slave of a certain Roman captain, a man dear to his master, was ill, and at the point of death.
| וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃ | 3 |
So when the captain heard about Jesus, he sent elders of the Jews to ask him to come and save his slave.
| ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃ | 4 |
And they, when they reached Jesus, asked him earnestly to do this. "He deserves that you should do this," they said,
| כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃ | 5 |
"for he loves our nation, and himself has built a synagogue for us."
| וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃ | 6 |
So Jesus started to go with them, but while he was not far from the house, the captain sent friends to him with a message. "Lord do not trouble yourself, for I am not fit that you should come under my roof,
| ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃ | 7 |
"and so I did not think myself worthy to come to you; but speak the word, and let my man be cured.
| כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃ | 8 |
"For I also am a man obedient to authority, and have soldiers under me. And I say to one ‘come,’ and he comes, and to my slave ‘do this or that,’ and he does it."
| וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃ | 9 |
But when Jesus heard this he was astonished and he turned and said to the crowd that was following him, "I tell you that not even in Israel have I found faith like that."
| וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃ | 10 |
And those who had been sent, on returning to the house, found the slave well.
| ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃ | 11 |
Soon afterward he went to a city called Nain, accompanied by his disciples, and a great crowd of people.
| הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃ | 12 |
Now when he drew near the gate of the city, behold, they were there carrying out one who was dead, the only son of his mother, and she was a widow.
| וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ | 13 |
A great crowd accompanied her. And when the Lord saw her, he had compassion on her and said to her, "Do not weep."
| ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ | 14 |
And he came near and touched the bier; the bearer stopped and he said, "Young man, I bid you to rise."
| ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃ | 15 |
And he who was dead sat up and began to speak; and he gave him to his mother.
| ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃ | 16 |
And awe took hold on them all, and they began to glorify God saying. "A great prophet has risen among us;" and, "God has visited his people."
| ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃ | 17 |
And the report of what Jesus had done went forth throughout Judea and the surrounding regions.
| ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה׃ | 18 |
John’s disciples brought him word of all these things
| ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ | 19 |
and, calling a certain two disciples to him, he sent them to Jesus, to say, "Are you ‘the coming one,’ or if we are to expect another?"
| ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ | 20 |
So the men came to Jesus and said, "Johnthe Baptist has sent us to ask you if you are the coming one, or if we are to expect another."
| בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים׃ | 21 |
At that moment Jesus was healing many people of diseases and plagues and evil spirits, and to many that were blind he was freely giving their sight.
| ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃ | 22 |
So he answered them. "Go your way, tell Johnwhat you have seen and heard. How the blind are seeing, the lame are walking, the lepers are being cleansed, the deaf are hearing, the dead are being raised, and the poor are hearing the proclamations of glad tidings.
| ואשרי אשר לא יכשל בי׃ | 23 |
"And blessed is he who finds no cause of stumbling in me."
| ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃ | 24 |
When John’s messengers were gone he began to speak to the crowds about John, saying, "What went out you out to the desert to behold? A reed shaken by the wind?
| ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה׃ | 25 |
"But what you went out to behold? A man clothed in soft robes? Behold, men who are gorgeously dressed and live in luxury are in kings’ palaces.
| ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא׃ | 26 |
"But what went you to see? A prophet?
| זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃ | 27 |
"Yes, I tell you and more than a prophet. This is he who it is written. "Behold I send a messenger before thy face, Who shall prepare thy way before thee.
| כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו׃ | 28 |
"I tell you that among all that are born of women not one is greater than John; yet he that is little in the kingdom of God is greater than he."
| וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן׃ | 29 |
On hearing this all the people and the tax-gatherers acknowledged the justice of God by being baptized with the baptism of John;
| אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃ | 30 |
but the Pharisees and lawyers who had refused his baptism, frustrated God’s purpose for themselves.
| ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים׃ | 31 |
"To what then shall I compare the men of this generation?
| דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם׃ | 32 |
"To What are they like, they are like children sitting in the market- place and calling to one another. "‘We have piped to you,’ they say, ‘and you have not danced; we have wailed, and you did not cry.’
| כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו׃ | 33 |
"For Johnthe Baptist has come eating no bread and drinking no wine, and you say, ‘He has a demon!’
| ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים׃ | 34 |
"The son of man has come eating and drinking, and you say, ‘Behold a gluttonous man and a winebibber, a friend of publicans and sinners!’
| ותצדק החכמה על ידי כל בניה׃ | 35 |
"Nevertheless, wisdom is justified by all her children."
| ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃ | 36 |
One of the Pharisees kept urging him to dine, so he entered the house and reclined at table.
| והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃ | 37 |
Now there was a woman who was in the city, a sinner and when she knew that that Jesus was reclining at meat in the Pharisees house, she brought an alabaster vase of perfume,
| ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃ | 38 |
and standing behind, at his feet, weeping, she began to wet his feet with her tears, and to wipe them with her hair, while she tenderly kissed his feet, and poured the perfume over them.
| וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃ | 39 |
When he noticed this the Pharisee, who had invited him, said to himself, "If this man were really a prophet he would have perceived who and what sort of woman this is who is touching him, and would know that she is a sinner."
| ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃ | 40 |
Jesus then spoke to him. "Simon, I have a word to say to you." "Rabbi, say on," he replied.
| שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃ | 41 |
"There were once to men," said Jesus, "in debt to one money- lender. One owed him fifty pounds; the other five.
| ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃ | 42 |
"When they had nothing pay he forgave them with such charm. "Tell me, then, which of these will love him most?"
| ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃ | 43 |
"I take it," said Simon, "the one he forgave the most."
| ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃ | 44 |
"You have rightly judged." answered Jesus, and turning to the woman, he said to Simon. "Do you see this woman? When I came into your house you gave me no water for my feet; but she has wet my feet with her tears and wiped them with her hair.
| נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃ | 45 |
"You gave me no kiss; but she, since she came in, has never ceased tenderly kissing my feet;
| בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃ | 46 |
"you never anointed my head with oil; but she has anointed my feet with my feet with perfume.
| לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃ | 47 |
"This is why I tell you that her sins, many as they are, are forgiven, for her love is great; but he who is forgiven little, loves but little.
| ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃ | 48 |
"Your sins are forgiven," he said to her.
| ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃ | 49 |
Then the other guest began to say among themselves, "Who is this even to forgive sins?"
| ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃ | 50 |
But he said to the woman. "Your faith has saved you. Go in peace."
