לוּקָס 7
| ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃ | 1 |
When Jesus had concluded His discourse in the hearing of the people, He went to Capernaum.
| ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃ | 2 |
There a highly valued servant of a centurion was sick and about to die.
| וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃ | 3 |
When the centurion heard about Jesus, he sent some Jewish elders to ask Him to come and heal his servant.
| ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃ | 4 |
They came to Jesus and pleaded with Him earnestly, “This man is worthy to have You grant this,
| כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃ | 5 |
for he loves our nation and has built our synagogue.”
| וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃ | 6 |
So Jesus went with them. But when He was not far from the house, the centurion sent friends with the message: “Lord, do not trouble Yourself, for I am not worthy to have You come under my roof.
| ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃ | 7 |
That is why I did not consider myself worthy to come to You. But just say the word, and my servant will be healed.
| כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃ | 8 |
For I myself am a man under authority, with soldiers under me. I tell one to go, and he goes; and another to come, and he comes. I tell my servant to do something, and he does it.”
| וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃ | 9 |
When Jesus heard this, He marveled at the centurion. Turning to the crowd following Him, He said, “I tell you, not even in Israel have I found such great faith.”
| וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃ | 10 |
And when the messengers returned to the house, they found the servant in good health.
| ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃ | 11 |
Soon afterward, Jesus went to a town called Nain. His disciples went with Him, accompanied by a large crowd.
| הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃ | 12 |
As He approached the town gate, He saw a dead man being carried out, the only son of his mother, and she was a widow. And a large crowd from the town was with her.
| וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ | 13 |
When the Lord saw her, He had compassion on her and said, “Do not weep.”
| ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ | 14 |
Then He went up and touched the coffin, and those carrying it stood still. “Young man,” He said, “I tell you, get up!”
| ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃ | 15 |
And the dead man sat up and began to speak! Then Jesus gave him back to his mother.
| ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃ | 16 |
A sense of awe swept over all of them, and they glorified God. “A great prophet has appeared among us!” they said. “God has visited His people!”
| ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃ | 17 |
And the news about Jesus spread throughout Judea and all the surrounding region.
| ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה׃ | 18 |
Then John’s disciples informed him about all these things.
| ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ | 19 |
So John called two of his disciples and sent them to ask the Lord, “Are You the One who was to come, or should we look for someone else?”
| ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ | 20 |
When the men came to Jesus, they said, “John the Baptist sent us to ask, ‘Are You the One who was to come, or should we look for someone else?’”
| בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים׃ | 21 |
At that very hour Jesus healed many people of their diseases, afflictions, and evil spirits, and He gave sight to many who were blind.
| ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃ | 22 |
So He replied, “Go back and report to John what you have seen and heard: The blind receive sight, the lame walk, the lepers are cleansed, the deaf hear, the dead are raised, and the good news is preached to the poor.
| ואשרי אשר לא יכשל בי׃ | 23 |
Blessed is the one who does not fall away on account of Me.”
| ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃ | 24 |
After John’s messengers had left, Jesus began to speak to the crowds about John: “What did you go out into the wilderness to see? A reed swaying in the wind?
| ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה׃ | 25 |
Otherwise, what did you go out to see? A man dressed in fine clothes? Look, those who wear elegant clothing and live in luxury are found in palaces.
| ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא׃ | 26 |
What then did you go out to see? A prophet? Yes, I tell you, and more than a prophet.
| זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃ | 27 |
This is the one about whom it is written: ‘Behold, I will send My messenger ahead of You, who will prepare Your way before You.’
| כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו׃ | 28 |
I tell you, among those born of women there is no one greater than John, yet even the least in the kingdom of God is greater than he.”
| וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן׃ | 29 |
All the people who heard this, even the tax collectors, acknowledged God’s justice. For they had received the baptism of John.
| אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃ | 30 |
But the Pharisees and experts in the law rejected God’s purpose for themselves, because they had not been baptized by John.
| ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים׃ | 31 |
“To what, then, can I compare the men of this generation? What are they like?
| דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם׃ | 32 |
They are like children sitting in the marketplace and calling out to one another: ‘We played the flute for you, and you did not dance; we sang a dirge, and you did not weep.’
| כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו׃ | 33 |
For John the Baptist came neither eating bread nor drinking wine, and you say, ‘He has a demon!’
| ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים׃ | 34 |
The Son of Man came eating and drinking, and you say, ‘Look at this glutton and drunkard, a friend of tax collectors and sinners!’
| ותצדק החכמה על ידי כל בניה׃ | 35 |
But wisdom is vindicated by all her children.”
| ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃ | 36 |
Then one of the Pharisees invited Jesus to eat with him, and He entered the Pharisee’s house and reclined at the table.
| והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃ | 37 |
When a sinful woman from that town learned that Jesus was dining there, she brought an alabaster jar of perfume.
| ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃ | 38 |
As she stood behind Him at His feet weeping, she began to wet His feet with her tears and wipe them with her hair. Then she kissed His feet and anointed them with the perfume.
| וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃ | 39 |
When the Pharisee who had invited Jesus saw this, he said to himself, “If this man were a prophet, He would know who this is and what kind of woman is touching Him—for she is a sinner!”
| ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃ | 40 |
But Jesus answered him, “Simon, I have something to tell you.” “Tell me, Teacher,” he said.
| שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃ | 41 |
“Two men were debtors to a certain moneylender. One owed him five hundred denarii, and the other fifty.
| ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃ | 42 |
When they were unable to repay him, he forgave both of them. Which one, then, will love him more?”
| ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃ | 43 |
“I suppose the one who was forgiven more,” Simon replied. “You have judged correctly,” Jesus said.
| ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃ | 44 |
And turning toward the woman, He said to Simon, “Do you see this woman? When I entered your house, you did not give Me water for My feet, but she wet My feet with her tears and wiped them with her hair.
| נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃ | 45 |
You did not greet Me with a kiss, but she has not stopped kissing My feet since I arrived.
| בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃ | 46 |
You did not anoint My head with oil, but she has anointed My feet with perfume.
| לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃ | 47 |
Therefore I tell you, because her many sins have been forgiven, she has loved much. But he who has been forgiven little loves little.”
| ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃ | 48 |
Then Jesus said to her, “Your sins are forgiven.”
| ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃ | 49 |
But those at the table began to say to themselves, “Who is this who even forgives sins?”
| ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃ | 50 |
And Jesus told the woman, “Your faith has saved you; go in peace.”
