לוּקָס 7
| ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃ | 1 |
Kane Yesu osetieko wacho wechegi duto ka ji winjo, nodhi modonjo Kapernaum.
| ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃ | 2 |
Kanyo ne nitie jatich jaduongʼ lweny, mane ruodhe ogeno ahinya, notuo kendo nochiegni gi tho.
| וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃ | 3 |
Jaduongʼ lweny nowinjo humb Yesu, omiyo nooro jodongo mag jo-Yahudi ire, mondo gikwaye odhi ochang jatichne.
| ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃ | 4 |
Kane gibiro ir Yesu negisaye chutho niya, “Ngʼatni owinjore mondo itimne maber,
| כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃ | 5 |
nikech ohero pinywa kendo osegeronwa sinagogi.”
| וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃ | 6 |
Kuom mano, Yesu nodhi kodgi. Kane oyudo ok en mabor gi ot, jaduongʼ lweny nooro osiepene mondo owachne niya, “Ruoth, kik ichandri, nikech ok awinjora ibi idonji ei oda.
| ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃ | 7 |
Ma emomiyo asekwanora ni ok awinjora biro iri. To wach mana wach to jatichna biro chango.
| כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃ | 8 |
Nimar an bende an ngʼama ni e bwo loch kod jolweny manie bwoya. Ka awacho ne moro ni, ‘Dhiyo’ to odhi, kendo machielo ni ‘Bi’ to obiro. Bende ka anyiso misumbana ni, ‘Tim ma,’ to otimo kamano.”
| וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃ | 9 |
Kane Yesu owinjo wach ngʼatno, nowuore, kendo kane olokore mongʼiyo oganda maluwe, nowacho niya, “Awachonu, pok ayudo kata ngʼat achiel ma nigi yie maduongʼ machal kama kata e Israel.”
| וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃ | 10 |
Eka jogo mane ooro nodok e ot to negiyudo jatich kangima.
| ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃ | 11 |
Mapiyo bangʼ mano, Yesu nodhi e dala miluongo ni Nain, to jopuonjrene gi oganda maduongʼ bende nodhi kode.
| הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃ | 12 |
Kane osudo machiegni gi dhoranga dalano, to noromo gi joma otingʼo ngʼat motho ka igolo oko idhi yiko. Ngʼatno ne en wuowi achiel kende ma wuod dhako ma chwore otho. To oganda maduongʼ moa e dalano ne ni kode.
| וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ | 13 |
Kane Ruoth onene, chunye nokeche kendo nowacho niya, “Kik iywagi.”
| ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ | 14 |
Eka nodhi machiegni kendo nomulo sanduku mane otingʼe wuowi manotho, to jogo mane otingʼe nochungʼ. Nowachone, “Wuowi matin, awachoni, chungi aa malo!”
| ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃ | 15 |
Ngʼat mane othono noa malo mobedo piny kendo nochako wuoyo, to Yesu nokawe momiye min-gi.
| ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃ | 16 |
Ji duto ne luoro omako kendo negipako Nyasaye. Negiwacho niya, “Janabi maduongʼ osewuok e dierwa. Nyasaye osebiro konyo joge.”
| ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃ | 17 |
Wach maberni mar Yesu nolandore e Judea mangima kod gwenge mokiewo kode.
| ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה׃ | 18 |
Jopuonjre Johana nonyise gigi duto. Noluongo ji ariyo kuomgi,
| ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ | 19 |
mine oorogi ir Ruoth mondo gipenje niya, “In e jalno mane onego obi koso warit ngʼat machielo?”
| ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ | 20 |
Kane jogo obiro ir Yesu, negiwachone niya, “Johana ja-Batiso noorowa iri mondo wapenj ni, ‘In e jalno mane onego obi, koso warit ngʼat machielo?’”
| בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים׃ | 21 |
E sa nogono Yesu nochango ji mangʼeny mane nigi tuoche, midekre kod chunje maricho, kendo nomiyo muofni mangʼeny oneno.
| ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃ | 22 |
Kamano nowacho ni jogo mane oor niya, “Doguru kendo unyis Johana gik ma useneno kendo winjo: Muofni neno, rongʼonde wuotho, jogo man-gi dhoho ichango, joma itgi odinore winjo wach, joma otho ichiero, kendo Injili iyalo ne joma odhier.
| ואשרי אשר לא יכשל בי׃ | 23 |
En ngʼat mogwedhi jal ma ok chwanyre mabar nikech an.”
| ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃ | 24 |
Bangʼe ka jopuonjre Johana nosea odhi, Yesu nochako wuoyo gi oganda kuom Johana kowacho niya, “Angʼo mane udhi mondo une e thim? Ne udhi neno odundu ma yamo tero koso?
| ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה׃ | 25 |
Ka ok mano, to en angʼo mane udhi mondo une? Ne udhi neno ngʼat morwakore gi lewni mabeyo koso? Ooyo, jogo marwakore gi lewni ma nengogi tek kendo madhialore gi gik mabeyo ni e ute ruodhi.
| ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא׃ | 26 |
To un nudhi mondo une angʼo? Janabi? Ee, awachonu, ni ne udhi neno ngʼat moloyo janabi gi duongʼ.
| זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃ | 27 |
Ma e jal mane ondik kuome niya, “‘Abiro oro jaotena mondo otel e nyimi, obiro losoni yori kapok ibiro.’
| כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו׃ | 28 |
Awachonu, kuom jogo duto mamon onywolo onge ngʼato maduongʼ moloyo Johana; kata kamano ngʼatno matinie moloyo e pinyruoth Nyasaye duongʼ moloye.”
| וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן׃ | 29 |
(Ji duto, kata mana jasol osuru, kane giwinjo weche Yesu, ne giyie ni yor Nyasaye ni kare, nikech nosebatisgi gi Johana.
| אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃ | 30 |
To jo-Farisai kod jogo molony e chik nodagi dwaro mar Nyasaye kuomgi giwegi, nikech ne pok obatisgi gi Johana.)
| ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים׃ | 31 |
Yesu nopenjogi niya, “Koro en angʼo ma dapimgo tiengʼ ma kawuononi? Gichalo gi angʼo?
| דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם׃ | 32 |
Gichalo nyithindo mobedo e chiro kendo luongore kendgi moro ka moro kagiwacho niya, “‘Ne wagoyonu asili, to ne ok umiel; bende ne wadengo ka wawero wend tho, to ne ok uywak.’
| כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו׃ | 33 |
Nimar Johana Ja-batiso nobiro ka ok ocham makati kata madho divai, to uwacho ni, ‘En gi jachien.’
| ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים׃ | 34 |
Wuod Dhano nobiro ka chiemo kendo metho, to uwacho ni, ‘Neyeuru jawuoro kendo jamer mosiep josol osuru gi joricho.’
| ותצדק החכמה על ידי כל בניה׃ | 35 |
To rieko ifwenyo adimba gi nyithinde duto.”
| ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃ | 36 |
Chiengʼ moro ja-Farisai achiel moro noluongo Yesu mondo ochiem kode nodhi e od ja-Farisai mobedo but mesa.
| והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃ | 37 |
Kane dhako mane osedak e ngima mar richo e dalano nowinjo ni Yesu ne chiemo e od ja-Farisai, nokelo chupa mar alabasta mopongʼ gi mo mangʼwe ngʼar,
| ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃ | 38 |
kendo nochungʼ e toke, but tiende, pi wangʼe nolwar e tiendene ma gitimo pi eka noyweyogi gi yie wiye, monyodhogi kendo noolo mo mangʼwe ngʼar kuomgi.
| וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃ | 39 |
Kane ja-Farisai mane oluonge oneno ma, nowacho owuon niya, “Ka dine bed ni ngʼatni en janabi, to nine ongʼeyo ni ngʼat ma muleni en ngʼat machalo nade kendo ni en dhako machalo nade nikech en jaricho.”
| ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃ | 40 |
Yesu nodwoke niya, “Simon, an-gi gima adwaro wachoni.” Nowachone niya, “Wachna, japuonj.”
| שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃ | 41 |
“Ji ariyo ne nigi gowi mar jahol pesa, moro. Achiel nenigigope mar silingʼ mia abich, to machielo piero abich.
| ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃ | 42 |
Giduto ji ariyogi ne gionge gi pesa ma gichulego, omiyo noweyonegi gopegi. Koro en mane kuomgi mabiro here moloyo?”
| ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃ | 43 |
Simon nodwoko niya, “Aparo ni ngʼat mane nigi gowi maduongʼ mowene.” Yesu nowacho niya, “Isengʼado bura makare.”
| ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃ | 44 |
Eka nolokore mongʼiyo dhakono mowachone Simon, niya, “Ineno dhakoni? Nabiro odi. Ne ok imiya pi moro amora mondo alwokgo tiendena, to nolwoko tiendena gi pi wangʼe kendo noyweyogi gi yie wiye.
| נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃ | 45 |
To in ne ok inyodha, to dhakoni chakre sa mane adonjo, ne ok oweyo nyodho tiendena.
| בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃ | 46 |
Ne ok iolo mo e wiya, to oseolo mo mangʼwe ngʼar e tiendena.
| לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃ | 47 |
Emomiyo, awachoni ni richone mathoth osewene, nikech nonyiso hera mathoth. To ngʼat mowene richo manok, herane bende tin.”
| ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃ | 48 |
Eka Yesu nowachone niya, “Richoni oweni.”
| ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃ | 49 |
Welo mamoko nochako penjore kendgi giwegi kawacho niya, “Mani en ngʼa maweyo ne ji richogi?”
| ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃ | 50 |
Yesu nowachone dhakono niya, “Yieni oseresi; dhi gi kwe.”
