< לוּקָס 6 >

ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו׃ 1
Now on the second-first Sabbath while He was passing through the wheatfields, His disciples were plucking the ears and rubbing them with their hands to eat the grain.
ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת׃ 2
And some of the Pharisees asked, "Why are you doing what the Law forbids on the Sabbath?"
ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו׃ 3
"Have you never read so much as this," answered Jesus--"what David did when he and his followers were hungry;
כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם׃ 4
how he entered the house of God and took and ate the Presented Loaves and gave some to his followers--loaves which none but the Priests are allowed to eat?"
ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא׃ 5
"The Son of Man," He added, "is Lord of the Sabbath also."
ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית׃ 6
On another Sabbath He had gone to the synagogue and was teaching there; and in the congregation was a man whose right arm was withered.
ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ 7
The Scribes and the Pharisees were on the watch to see whether He would cure him on the Sabbath that they might be able to bring an accusation against Him.
והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃ 8
He knew their thoughts, and said to the man with the withered arm, "Rise, and stand there in the middle." And he rose and stood there.
ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד׃ 9
Then Jesus said to them, "I put it to you all whether we are allowed to do good on the Sabbath, or to do evil; to save a life, or to destroy it."
ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת׃ 10
And looking round upon them all He said to the man, "Stretch out your arm." He did so, and the arm was restored.
והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃ 11
But they were filled with madness, and began to discuss with one another what they should do to Jesus.
ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים׃ 12
About that time He went out on one occasion into the hill country to pray; and He remained all night in prayer to God.
ובהית הבקר אסף אליו את תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר גם קרא להם שליחים׃ 13
When it was day, He called His disciples; and He selected from among them twelve, whom He also named Apostles.
את שמעון אשר גם קראו פטרוס ואת אנדרי אחיו את יעקב ואת יוחנן את פילפוס ואת בר תלמי׃ 14
These were Simon, to whom also He had given the name of Peter, and Andrew his brother; James and John; Philip and Bartholomew;
את מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת שמעון המכנה הקנא׃ 15
Matthew and Thomas; James the son of Alphaeus and Simon called the Zealot;
את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות אשר גם היה למוסר׃ 16
James's relative Judas, and Judas Iscariot who proved to be a traitor.
וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם׃ 17
With these He came down till He reached a level place, where there was a great crowd of His disciples, and a multitude of people from every part of Judaea, from Jerusalem, and from the sea-side district of Tyre and Sidon, who came to hear Him and to be cured of their diseases;
וגם הנלחצים ברוחות טמאות וירפאו׃ 18
and those who were tormented by foul spirits were cured.
וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את כלם׃ 19
The whole crowd were eager to touch Him, because power went forth from him and cured every one.
והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים׃ 20
Then fixing His eyes upon His disciples, Jesus said to them, "Blessed are you poor, because the Kingdom of God is yours.
אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו׃ 21
"Blessed are you who hunger now, because your hunger shall be satisfied. "Blessed are you who now weep aloud, because you shall laugh.
אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם׃ 22
"Blessed are you when men shall hate you and exclude you from their society and insult you, and spurn your very names as evil things, for the Son of Man's sake.
שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים׃ 23
"Be glad at such a time, and dance for joy; for your reward is great in Heaven; for that is just the way their forefathers behaved to the Prophets!
אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם׃ 24
"But alas for you rich men, because you already have your consolation!
אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃ 25
"Alas for you who now have plenty to eat, because you will be hungry! "Alas for you who laugh now, because you will mourn and weep aloud!
אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר׃ 26
"Alas for you when men shall all have spoken well of you; for that is just the way their forefathers behaved to the false Prophets!
אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם׃ 27
"But to you who are listening to me I say, Love your enemies; seek the welfare of those who hate you;
ברכו את מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם׃ 28
bless those who curse you; pray for those who revile you.
המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך׃ 29
To him who gives you a blow on one side of the face offer the other side also; and to him who is robbing you of your outer garment refuse not the under one also.
וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו׃ 30
To every one who asks, give; and from him who takes away your property, do not demand it back.
וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם׃ 31
And behave to your fellow men just as you would have them behave to you.
ואם תאהבו את אהביכם מה הוא חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם׃ 32
"If you love those who love you, what credit is it to you? Why, even bad men love those who love them.
ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן׃ 33
And if you are kind to those who are kind to you, what credit is it to you? Even bad men act thus.
ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה׃ 34
And if you lend to those from whom you hope to receive, what credit is it to you? Even bad men lend to their fellows so as to receive back an equal amount.
אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים׃ 35
Nevertheless love your enemies, be beneficent; and lend without hoping for any repayment. Then your recompense shall be great, and you will be sons of the Most High; for He is kind to the ungrateful and wicked.
לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא׃ 36
Be compassionate just as your Father is compassionate.
ואל תשפטו ולא תשפטו אל תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו׃ 37
"Judge not, and you shall not be judged; condemn not, and you shall not be condemned; pardon, and you shall be pardoned;
תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם׃ 38
give, and gifts shall be bestowed on you. Full measure, pressed, shaken down, and running over, shall they pour into your laps; for with the same measure that you use they shall measure to you in return."
וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת׃ 39
He also spoke to them in figurative language. "Can a blind man lead a blind man?" He asked; "would not both fall into the ditch?
אין תלמיד נעלה על רבו ודי לכל תלמיד שלם להיות כרבו׃ 40
There is no disciple who is superior to his teacher; but every one whose instruction is complete will be like his teacher.
ולמה זה אתה ראה את הקסם אשר בעין אחיך ואת הקורה בעינך לא תביט׃ 41
"And why look at the splinter in your brother's eye instead of giving careful attention to the beam in your own?
ואיך תאמר אל אחיך אחי הניחה לי ואסירה את הקסם אשר בעינך ואינך ראה את הקורה אשר בעינך החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחר ראה תראה להסיר את הקסם אשר בעין אחיך׃ 42
How can you say to your brother, 'Brother, let me take that splinter out of your eye,' when all the while you yourself do not see the beam in your own eye? Vain pretender! take the beam out of your own eye first, and then you will see clearly to take the splinter out of your brother's eye.
כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב׃ 43
"There is no good tree that yields unsound fruit, nor again any unsound tree that yields good fruit.
כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה׃ 44
Every tree is known by its own fruit. It is not from thorns that men gather figs, nor from the bramble that they can get a bunch of grapes.
האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו׃ 45
A good man from the good stored up in his heart brings out what is good; and an evil man from the evil stored up brings out what is evil; for from the overflow of his heart his mouth speaks.
ולמה זה אתם קראים לי אדני אדני ואינכם עשים את אשר אני אמר׃ 46
"And why do you all call me 'Master, Master' and yet not do what I tell you?
כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה׃ 47
Every one who comes to me and listens to my words and puts them in practice, I will show you whom he is like.
דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו׃ 48
He is like a man building a house, who digs and goes deep, and lays the foundation on the rock; and when a flood comes, the torrent bursts upon that house, but is unable to shake it, because it is securely built.
ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא׃ 49
But he who has heard and not practised is like a man who has built a house upon the soft soil without a foundation, against which the torrent bursts, and immediately it collapses, and terrible is the wreck and ruin of that house."

< לוּקָס 6 >