וישוע שב מן הירדן מלא רוח הקדש וינהגהו הרוח המדברה׃ | 1 |
וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב׃ | 2 |
ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה אמר אל האבן הזאת ותהי ללחם׃ | 3 |
ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה׃ | 4 |
ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל׃ | 5 |
ויאמר אליו השטן לך אתן את כל הממשלה הזאת ואת כבודן כי נמסרה בידי ונתתיה לאשר אחפץ׃ | 6 |
ועתה אם תשתחוה לפני הכל יהיה לך׃ | 7 |
ויען ישוע ויאמר אליו סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואתו תעבד׃ | 8 |
ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל מזה מטה׃ | 9 |
כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך׃ | 10 |
וכי על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃ | 11 |
ויען ישוע ויאמר אליו נאמר לא תנסה את יהוה אלהיך׃ | 12 |
וככלות השטן כל מסה וירף ממנו עד עת׃ | 13 |
וישב ישוע בגבורת הרוח אל הגליל ויצא שמעו בכל הככר׃ | 14 |
והוא היה מלמד בבתי כנסיותיהם ויהללהו כלם׃ | 15 |
ויבא אל נצרת אשר גדל שם וילך כמשפטו ביום השבת אל בית הכנסת ויקם לקרא בתורה׃ | 16 |
ויתן לו ספר ישעיה הנביא ויפתח את הספר וימצא את המקום אשר היה כתוב בו׃ | 17 |
רוח אדני עלי יען משח אתי לבשר ענוים׃ | 18 |
שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולעורים פקח קוח לשלח רצוצים חפשים לקרא שנת רצון ליהוה׃ | 19 |
ויהי כאשר גלל את הספר וישיבהו אל החזן וישב ועיני כל אשר בבית הכנסת נשאות אליו׃ | 20 |
ויחל ויאמר אליהם היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם׃ | 21 |
וכלם העידהו ותמהו על דברי חן אשר יצאו מפיהו ויאמרו הלא זה הוא בן יוסף׃ | 22 |
ויאמר אליהם הן תאמרו לי את המשל הזה רפא רפא את עצמך וככל אשר שמענו שנעשה בכפר נחום עשה כן גם פה בעיר מולדתך׃ | 23 |
ויאמר אמן אמר אני לכם כי אין נביא רצוי בארץ מולדתו׃ | 24 |
ואמת אני אמר לכם אלמנות רבות היו בישראל בימי אליהו בהעצר השמים שלש שנים וששה חדשים ורעב גדול היה בכל הארץ׃ | 25 |
ולא נשלח אליהו אל אחת מהנה זולתי צרפתה אשר לצידון אל אשה אלמנה׃ | 26 |
ומצרעים רבים היו בישראל בימי אלישע הנביא ולא טהר אחד מהם זולתי נעמן הארמי׃ | 27 |
וימלאו כל אשר בבית הכנסת חמה בשמעם את אלה׃ | 28 |
ויקומו וידיחו אותו אל מחוץ לעיר ויביאהו עד גב ההר אשר נבנתה עירם עליו למען השליכו מטה׃ | 29 |
אך הוא עבר בתוכם וילך לדרכו׃ | 30 |
וירד אל כפר נחום עיר הגליל וילמדם בשבתות׃ | 31 |
וישתוממו על תורתו כי עצום דברו׃ | 32 |
ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר׃ | 33 |
אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים׃ | 34 |
ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו׃ | 35 |
ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים׃ | 36 |
ושמעו הולך בכל מקמות הככר׃ | 37 |
ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה׃ | 38 |
ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם׃ | 39 |
וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם׃ | 40 |
וגם שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא המשיח בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח׃ | 41 |
ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם׃ | 42 |
ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי׃ | 43 |
ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל׃ | 44 |