לוּקָס 3

1 בשנת חמש עשרה למלכות הקיסר טיבריוס בהיות פונטיוס פילטוס הגמון ביהודה והורדוס שר רבע על הגליל ואחיו פילפוס שר רבע על מדינות יטור וטרכונה ולוסניס שר רבע על אבילין׃

Im fünfzehnten Jahre der Regierung des Kaisers Tiberius, als Pontius Pilatus Statthalter Judäas war, Herodes Vierfürst von Galiläa, sein Bruder Philippus Vierfürst von Ituräa und der Landschaft Trachonitis, Lysanias Vierfürst von Abilene;

2 בימי הכהנים הגדולים חנן וקיפא היה דבר אלהים אל יוחנן בן זכריה במדבר׃

als Annas und Kaiphas Hohepriester waren, erging das Wort des Herrn an Johannes, den Sohn des Zacharias, in der Steppe.

3 ויבא אל כל ככר הירדן ויקרא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃

Er durchzog die ganze Jordansau und predigte die Taufe der Bekehrung zur Nachlassung der Sünden,

4 ככתוב בספר דברי ישעיהו הנביא קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃

wie geschrieben steht im Buche der Reden des Propheten Isaias: "Eine Stimme ruft in der Steppe: Richtet her den Weg des Herrn; machet seine Pfade eben.

5 כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה׃

Jedes Tal soll ausgefüllt, jeder Berg und Hügel abgetragen werden; was krumm ist, soll gerade, was nicht eben, soll zu ebenem Wege werden,

6 וראו כל בשר את ישועת אלהים׃

und alles Fleisch wird das Heil Gottes schauen."

7 ויאמר אל המון העם היצאים להטבל על ידו אתם ילדי הצפעונים מי הורה אתכם להמלט מפני הקצף הבא׃

Zu den Scharen, die hinausgezogen waren, um von ihm die Taufe zu empfangen, sagte er: "Ihr Schlangenbrut, wer hat euch eingeredet, ihr würdet dem drohenden Unheil entrinnen?

8 לכן עשו פרי הראוי לתשובה ואל תדמו בנפשכם לאמר אברהם הוא אבינו כי אני אמר לכם כי מן האבנים האלה יכל האלהים להקים בנים לאברהם׃

Bringt Früchte würdig der Bekehrung. Denkt nicht: 'Wir haben Abraham zum Vater.' Ich sage euch: Gott kann aus diesen Steinen da Kinder für Abraham erstehen lassen.

9 וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע והשלך באש׃

Schon liegt die Axt an der Wurzel der Bäume. Ein jeder Baum, der keine gute Frucht trägt, wird umgehauen und ins Feuer geworfen."

10 וישאלהו המון העם לאמר מה אפוא נעשה׃

Die Scharen fragten ihn: "Was sollen wir tun?"

11 ויען ויאמר אליהם מי אשר לו כתנות שתים הוא יחלק לאשר אין לו ומי אשר לו מזון ככה יעשה גם הוא׃

Er sprach zu ihnen: "Wer zwei Röcke hat, gebe dem einen, der keinen hat, und wer Speise hat, mache es geradeso."

12 ויבאו גם מוכסים להטבל ויאמרו אליו רבי מה נעשה׃

Auch Zöllner kamen, um die Taufe zu empfangen; sie fragten ihn: "Meister, was sollen wir tun?"

13 ויאמר אליהם אל תגבו יותר מחקכם׃

Er sprach zu ihnen: "Treibt nicht mehr ein, als was euch vorgeschrieben ist."

14 וישאלהו גם אנשי הצבא לאמר ואנחנו מה נעשה ויאמר אליהם איש אל תזעזעו ואל תלשינו איש ויהי די לכם בשכרכם׃

Auch Soldaten fragten ihn: "Was sollen wir tun?" Er antwortete ihnen: "Verübet gegen niemand Gewalt und Unbill und seid mit eurem Solde zufrieden."

15 ויהי כאשר חכה העם וכלם חשבים בלבם לאמר אולי יוחנן הוא המשיח׃

Das Volk war voll Erwartung, und alle dachten bei sich hin und her, ob Johannes nicht der Messias sei.

16 ויען יוחנן ויאמר לכלם הן אני טובל אתכם במים אבל בוא יבוא החזק ממני אשר אינני כדי להתיר את שרוך נעליו הוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃

Indes Johannes sprach zu allen: "Ich taufe euch bloß mit Wasser; doch es kommt einer, der mächtiger ist als ich. Ich bin nicht wert, ihm seine Schuhriemen aufzubinden. Er wird euch mit dem Heiligen Geist und mit Feuer taufen.

17 אשר המזרה בידו להבר את גרנו ויאסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה׃

Er hat schon seine Schaufel in der Hand und wird seine Tenne reinigen; den Weizen wird er in seinen Speicher verbringen, die Spreu wird er in einem unauslöschlichen Feuer verbrennen."

18 וכן עוד דברים אחרים הרבה בשר וגם הזהיר את העם׃

Noch viele andere Mahnungen trug er dem Volke als frohe Botschaft vor.

19 והורדוס שר רבע המדינה אשר הוכח על ידו על אדות הורודיה אשת אחיו פילפוס ועל אדות כל הרע אשר עשה הורדוס׃

Allein Herodes, der Vierfürst, den er zurechtgewiesen hatte wegen der Herodias, des Weibes seines Bruders, und wegen all der Schandtaten, die er verübt hatte,

20 הוסיף על כל אלה גם את זאת ויסגר את יוחנן במשמר׃

ließ noch zu all dem Johannes ins Gefängnis werfen.

21 ויהי בהטבל כל העם וגם ישוע נטבל ומתפלל ויפתחו השמים׃

Als alles Volk sich taufen ließ und Jesus nach der Taufe betete, da tat sich der Himmel auf;

22 וירד עליו רוח הקדש בדמות גוף כיונה ויהי קול מן השמים ויאמר אתה בני ידידי בך רצתה נפשי׃

der Heilige Geist stieg auf ihn in leiblicher Gestalt wie eine Taube nieder. Und eine Stimme kam vom Himmel her: "Du bist mein geliebter Sohn; an dir habe ich mein Wohlgefallen."

23 והוא ישוע בהחלו היה כבן שלשים שנה ויחשבהו לבן יוסף בן עלי׃

Als Jesus auftrat, war er etwa dreißig Jahre alt; er war, so glaubte man, ein Sohn des Joseph. Und seine Ahnen waren:

24 בן מתת בן לוי בן מלכי בן יני בן יוסף׃

Heli, Matthat, Levi, Melchi, Janes, Joseph,

25 בן מתתיה בן אמוץ בן נחום בן חסלי בן נגי׃

Matthathias, Amos, Nahum, Hesli, Nagge,

26 בן מחת בן מתתיה בן שמעי בן יוסף בן יודה׃

Mahath, Mattathias, Semei, Josech, Joda,

27 בן יוחנן בן רישא בן זרבלל בן שאלתיאל בן גרי׃

Joanna, Resa, Zorobabel, Salathiel, Neri,

28 בן מלכי בן אדי בן קוסם בן אלמדם בן ער׃

Melchi, Addi, Kosan, Elmadam, Her,

29 בן יוסי בן אליעזר בן יורים בן מתת בן לוי׃

Jesus, Eliezer, Jorim, Matthat, Levi,

30 בן שמעון בן יהודה בן יוסף בן יונם בן אליקים׃

31 בן מליא בן מינא בן מתתה בן נתן בן דוד׃

Melea, Menna, Mattatha, Nathan, David,

32 בן ישי בן עובד בן בעז בן שלמון בן נחשון׃

Jesse, Obed, Booz, Sala, Naasson,

33 בן עמינדב בן ארם בן חצרון בן פרץ בן יהודה׃

Aminadab, Admin, Arni, Esron, Phares, Juda,

34 בן יעקב בן יצחק בן אברהם בן תרח בן נחור׃

Jakob, Isaak, Abraham, Thare, Nachor,

35 בן שרוג בן רעו בן פלג בן עבר בן שלח׃

Sarug, Ragau, Phaleg, Heber, Sale,

36 בן קינן בן ארפכשד בן שם בן נח בן למך׃

Kainan, Arphaxad, Sem, Noe, Lamech,

37 בן מתושלח בן חנוך בן ירד בן מהללאל בן קינן׃

Mathusala, Henoch, Jared, Malaleel, Kainan,

38 בן אנוש בן שת בן אדם בן אלהים׃

Henos, Seth, Adam, und dieser stammt von Gott.

The Testing of Abraham's Faith