לוּקָס 24
| ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃ | 1 |
And on the first of the sabbaths, at early dawn, they came to the tomb, bearing the spices they made ready, and certain [others] with them,
| וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃ | 2 |
and they found the stone having been rolled away from the tomb,
| ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃ | 3 |
and having gone in, they found not the body of the Lord Jesus.
| ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃ | 4 |
And it came to pass, while they are perplexed about this, that lo, two men stood by them in glittering apparel,
| ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃ | 5 |
and on their having become afraid, and having inclined the face to the earth, they said to them, 'Why do ye seek the living with the dead?
| איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃ | 6 |
he is not here, but was raised; remember how he spake to you, being yet in Galilee,
| כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃ | 7 |
saying — It behoveth the Son of Man to be delivered up to the hands of sinful men, and to be crucified, and the third day to rise again.'
| ותזכרנה את דבריו׃ | 8 |
And they remembered his sayings,
| ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃ | 9 |
and having turned back from the tomb told all these things to the eleven, and to all the rest.
| ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃ | 10 |
And it was the Magdalene Mary, and Joanna, and Mary of James, and the other women with them, who told unto the apostles these things,
| ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃ | 11 |
and their sayings appeared before them as idle talk, and they were not believing them.
| ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃ | 12 |
And Peter having risen, did run to the tomb, and having stooped down he seeth the linen clothes lying alone, and he went away to his own home, wondering at that which was come to pass.
| והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃ | 13 |
And, lo, two of them were going on during that day to a village, distant sixty furlongs from Jerusalem, the name of which [is] Emmaus,
| והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃ | 14 |
and they were conversing with one another about all these things that have happened.
| ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃ | 15 |
And it came to pass in their conversing and reasoning together, that Jesus himself, having come nigh, was going on with them,
| ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃ | 16 |
and their eyes were holden so as not to know him,
| ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃ | 17 |
and he said unto them, 'What [are] these words that ye exchange with one another, walking, and ye are sad?'
| ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃ | 18 |
And the one, whose name was Cleopas, answering, said unto him, 'Art thou alone such a stranger in Jerusalem, that thou hast not known the things that came to pass in it in these days?'
| ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃ | 19 |
And he said to them, 'What things?' And they said to him, 'The things about Jesus of Nazareth, who became a man — a prophet — powerful in deed and word, before God and all the people,
| ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃ | 20 |
how also the chief priests and our rulers did deliver him up to a judgment of death, and crucified him;
| ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃ | 21 |
and we were hoping that he it is who is about to redeem Israel, and also with all these things, this third day is passing to-day, since these things happened.
| והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃ | 22 |
'And certain women of ours also astonished us, coming early to the tomb,
| ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃ | 23 |
and not having found his body, they came, saying also to have seen an apparition of messengers, who say he is alive,
| וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃ | 24 |
and certain of those with us went away unto the tomb, and found as even the women said, and him they saw not.'
| ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃ | 25 |
And he said unto them, 'O inconsiderate and slow in heart, to believe on all that the prophets spake!
| הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃ | 26 |
Was it not behoving the Christ these things to suffer, and to enter into his glory?'
| ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃ | 27 |
and having begun from Moses, and from all the prophets, he was expounding to them in all the Writings the things about himself.
| ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃ | 28 |
And they came nigh to the village whither they were going, and he made an appearance of going on further,
| ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃ | 29 |
and they constrained him, saying, 'Remain with us, for it is toward evening,' and the day did decline, and he went in to remain with them.
| ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃ | 30 |
And it came to pass, in his reclining (at meat) with them, having taken the bread, he blessed, and having broken, he was giving to them,
| ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃ | 31 |
and their eyes were opened, and they recognized him, and he became unseen by them.
| ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃ | 32 |
And they said one to another, 'Was not our heart burning within us, as he was speaking to us in the way, and as he was opening up to us the Writings?'
| ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃ | 33 |
And they, having risen up the same hour, turned back to Jerusalem, and found gathered together the eleven, and those with them,
| האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃ | 34 |
saying — 'The Lord was raised indeed, and was seen by Simon;'
| ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃ | 35 |
and they were telling the things in the way, and how he was made known to them in the breaking of the bread,
| עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃ | 36 |
and as they are speaking these things, Jesus himself stood in the midst of them, and saith to them, 'Peace — to you;'
| והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃ | 37 |
and being amazed, and becoming affrighted, they were thinking themselves to see a spirit.
| ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃ | 38 |
And he said to them, 'Why are ye troubled? and wherefore do reasonings come up in your hearts?
| ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃ | 39 |
see my hands and my feet, that I am he; handle me and see, because a spirit hath not flesh and bones, as ye see me having.'
| ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃ | 40 |
And having said this, he shewed to them the hands and the feet,
| והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃ | 41 |
and while they are not believing from the joy, and wondering, he said to them, 'Have ye anything here to eat?'
| ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃ | 42 |
and they gave to him part of a broiled fish, and of an honeycomb,
| ויקח ויאכל לעיניהם׃ | 43 |
and having taken, he did eat before them,
| ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃ | 44 |
and he said to them, 'These [are] the words that I spake unto you, being yet with you, that it behoveth to be fulfilled all the things that are written in the Law of Moses, and the Prophets, and the Psalms, about me.'
| אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃ | 45 |
Then opened he up their understanding to understand the Writings,
| ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃ | 46 |
and he said to them — 'Thus it hath been written, and thus it was behoving the Christ to suffer, and to rise out of the dead the third day,
| ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃ | 47 |
and reformation and remission of sins to be proclaimed in his name to all the nations, beginning from Jerusalem:
| ואתם עדים בזאת׃ | 48 |
and ye — ye are witnesses of these things.
| והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃ | 49 |
'And, lo, I do send the promise of my Father upon you, but ye — abide ye in the city of Jerusalem till ye be clothed with power from on high.'
| ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃ | 50 |
And he led them forth without — unto Bethany, and having lifted up his hands he did bless them,
| ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃ | 51 |
and it came to pass, in his blessing them, he was parted from them, and was borne up to the heaven;
| והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃ | 52 |
and they, having bowed before him, did turn back to Jerusalem with great joy,
| ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃ | 53 |
and were continually in the temple, praising and blessing God. Amen.
