לוּקָס 23
| ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃ | 1 |
Усе зібрання піднялося, і повели Його до Пилата.
| ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃ | 2 |
Там почали звинувачувати Його: ―Ми встановили, що Він вводить народ в оману, забороняє сплачувати Кесареві податок і називає Себе Христом, Царем.
| וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃ | 3 |
Пилат запитав Його: ―Ти Цар юдеїв? [Ісус] відповів: ―Ти кажеш це!
| ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃ | 4 |
Тоді Пилат сказав первосвященникам та натовпу: ―Я не знаходжу в Цій Людині жодної провини.
| והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה׃ | 5 |
Але вони наполягали кажучи: ―Він підбурює народ, навчаючи всюди в Юдеї, почав із Галілеї, а тепер прийшов сюди.
| ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃ | 6 |
Почувши це, Пилат запитав, чи Він галілеянин.
| וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃ | 7 |
І дізнавшись, що Ісус із [території], яка підвладна Іродові, відіслав Його до Ірода, котрий був у ті дні в Єрусалимі.
| וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃ | 8 |
Коли Ірод побачив Ісуса, то дуже зрадів, бо давно бажав побачити Його. Він багато чув про [Ісуса] та сподівався побачити від Нього якесь знамення.
| וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃ | 9 |
І ставив Йому багато запитань, але [Ісус] нічого не відповідав.
| ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃ | 10 |
Первосвященники та книжники, які там стояли, наполегливо звинувачували Його.
| ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃ | 11 |
Але Ірод зі своїми воїнами, познущавшись та насміявшись із Нього, одягнув [Ісуса] в яскраву одежу й відіслав назад до Пилата.
| ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃ | 12 |
Того ж дня Ірод і Пилат стали друзями, хоч раніше вони ворогували один з одним.
| ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃ | 13 |
Пилат скликав разом первосвященників, старійшин і народ
| ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃ | 14 |
та сказав їм: ―Ви привели до мене Цього Чоловіка та сказали, що Він вводить народ в оману. І ось, дослідивши Його перед вами, я не знайшов на Цьому Чоловікові ніякої провини в тому, у чому ви Його звинувачуєте.
| וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃ | 15 |
Навіть Ірод, не знайшовши в Ньому жодної провини, відіслав Його назад. Отже, Він не зробив нічого, вартого смерті.
| על כן איסרנו ואפטרנו׃ | 16 |
Тож я Його покараю й відпущу.
| ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃ | 17 |
На свято йому треба було відпустити одного з в’язнів.
| ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃ | 18 |
Але вони всі разом закричали кажучи: ―Візьми Його! Та відпусти нам Варавву!
| והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃ | 19 |
[Варавва] був ув’язнений за повстання, яке сталося в місті, та за вбивство.
| ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃ | 20 |
Пилат, бажаючи відпустити Ісуса, знову заговорив.
| והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃ | 21 |
Але вони продовжували кричати: ―Розіпни, розіпни Його!
| ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃ | 22 |
Пилат утретє звернувся до них: ―Яке ж зло Він скоїв? Ніякої провини, вартої смерті, я не знайшов у Ньому! Тож, покаравши Його, відпущу!
| ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃ | 23 |
Але вони продовжували кричати та наполягати, щоб [Ісуса] було розіп’ято. І своїми криками вони домоглися свого.
| ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃ | 24 |
Пилат погодився виконати їхню вимогу.
| ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃ | 25 |
Він відпустив того, хто за повстання та вбивство був у тюрмі, а Ісуса віддав на [розп’яття], як вони вимагали.
| וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃ | 26 |
Коли повели [Ісуса], то, схопивши Симона з Кирени, що повертався з поля, поклали на нього хрест, щоб він ніс його за Ісусом.
| וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃ | 27 |
Серед великого натовпу людей, що йшли за Ним, були й жінки, які плакали та жаліли Його.
| ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃ | 28 |
Ісус повернувся до них та промовив: «Доньки Єрусалима, не плачте за Мною, а плачте за собою та за дітьми вашими.
| כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃ | 29 |
Бо ось приходять дні, коли скажуть: „Блаженні неплідні, що не народжували й не годували грудьми!“
| אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃ | 30 |
Тоді почнуть говорити горам: „Упадіть на нас!“і пагорбам: „Покрийте нас!“
| כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃ | 31 |
Бо коли так обходяться із зеленим деревом, то що ж буде із сухим?»
| וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃ | 32 |
Разом з [Ісусом] вели на страту двох злочинців.
| ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃ | 33 |
Коли вони прийшли на місце, яке звалося «місце Черепа», там розіп’яли Його й злочинців: одного – праворуч, а іншого – ліворуч від Нього.
| ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃ | 34 |
Ісус же казав: «Отче, прости їм, бо не знають, що чинять!» Коли ж ділили Його одяг між собою, то кидали жереб.
| והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃ | 35 |
Народ стояв та дивився. Керівники ж насміхалися з Нього, кажучи: «Інших рятував, нехай врятує Себе, якщо Він Христос, Божий Обранець!»
| ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃ | 36 |
Глузували з Нього й воїни. Вони давали Йому кислого вина
| ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃ | 37 |
й казали: «Якщо Ти Цар юдеїв, спаси Себе Самого!»
| וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃ | 38 |
Над Ним був напис: це цар юдеїв.
| ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃ | 39 |
Один із розіп’ятих злочинців богохульствував проти Нього, кажучи: ―Хіба Ти не Христос? Спаси Себе й нас!
| ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃ | 40 |
А другий відповів, докоряючи йому: ―Чи ти не боїшся Бога, коли й сам на те саме засуджений?
| והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃ | 41 |
Ми покарані справедливо за те, що зробили, а Цей не зробив нічого поганого.
| ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃ | 42 |
І сказав: ―Ісусе, згадай мене, коли прийдеш у Царство Твоє!
| ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃ | 43 |
Ісус відповів: ―Істинно кажу тобі: сьогодні будеш зі Мною в раю.
| ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ | 44 |
Було вже близько шостої години, і настала темрява по всій землі – аж до дев’ятої години.
| ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃ | 45 |
Сонце затьмарилось, і завіса в Храмі розірвалася навпіл.
| ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃ | 46 |
Ісус, голосно скрикнувши, промовив: «Отче, у руки Твої Я ввіряю дух Мій!» Сказавши це, віддав дух.
| וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃ | 47 |
Коли сотник побачив, що сталося, він прославив Бога й сказав: «Цей Чоловік справді був праведником!»
| וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃ | 48 |
Весь натовп, який зібрався подивитись на це видовище, побачивши, що сталося, повертався додому, б’ючи себе в груди.
| וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃ | 49 |
Усі, хто знав [Ісуса], і жінки, які йшли за Ним із Галілеї, стояли поодаль і дивилися на це.
| והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃ | 50 |
І був там один чоловік, на ім’я Йосиф, який був членом Синедріону, чоловік добрий та праведний.
| אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃ | 51 |
Він не погодився з їхнім планом і рішенням. [Йосиф] походив з Ариматеї, юдейського міста, та очікував Царства Божого.
| ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃ | 52 |
Він пішов до Пилата та попросив тіло Ісуса.
| ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃ | 53 |
І знявши [тіло], обгорнув його у льняну тканину й поклав до гробниці, яка була висічена в скелі, куди ще нікого не хоронили.
| ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃ | 54 |
Це був день Приготування до Суботи, яка вже наступала.
| ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃ | 55 |
Жінки, які прийшли разом з [Ісусом] із Галілеї, ідучи за Йосифом, бачили гробницю і як до неї було покладено тіло [Ісуса].
| ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃ | 56 |
Повернувшись, приготували пахощі та миро. А в Суботу вони відпочили за заповіддю.
