< לוּקָס 23 >

ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃ 1
Y todo el concilio lo llevó donde Pilato.
ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃ 2
Allí comenzaron a acusarlo. “Encontramos a este hombre engañando a nuestra nación, diciéndole a la gente que no pagara los impuestos al César, y declarándose a sí mismo como el Mesías, como un rey”, dijeron.
וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃ 3
“¿Eres tú el Rey de los judíos?” le preguntó Pilato. “Tú lo has dicho”, respondió Jesús.
ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃ 4
Entonces Pilato le dijo a los jefes de los sacerdotes y a las multitudes: “Yo no encuentro a este hombre culpable de ningún crimen”.
והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה׃ 5
Pero ellos insistieron, diciendo: “Está incitando una rebelión por toda Judea con sus enseñanzas, desde Galilea hasta aquí en Jerusalén”.
ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃ 6
Cuando escuchó esto, Pilato preguntó: “¿Es galileo este hombre?”
וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃ 7
Cuando descubrió que Jesús venía de la jurisdicción de Herodes, lo envió donde Herodes, quien también estaba en Jerusalén en ese momento.
וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃ 8
Herodes estaba complacido de ver a Jesús pues hacía mucho tiempo había querido conocerlo. Había oído de él y esperaba verlo hacer algún milagro.
וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃ 9
Entonces le hizo muchas preguntas a Jesús, pero Jesús no respondió nada en absoluto.
ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃ 10
Los jefes de los sacerdotes y los maestros religiosos estaban allí, acusándolo con rabia.
ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃ 11
Herodes y sus soldados trataron a Jesús con menosprecio y se burlaban de él. Colocaron una túnica real sobre él y lo enviaron de vuelta donde Pilato.
ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃ 12
Desde ese día Herodes y Pilato se volvieron amigos, pues antes de ese día habían sido enemigos.
ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃ 13
Pilato reunió a los jefes de los sacerdotes, a los líderes y al pueblo,
ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃ 14
y les dijo: “Ustedes trajeron a este hombre delante de mí, acusándolo de incitar al pueblo a la rebelión. Lo he examinado cuidadosamente delante de ustedes, y no lo encuentro culpable de los cargos que ustedes han presentado contra él.
וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃ 15
Ni siquiera Herodes, pues lo envió de vuelta a nosotros. Él no ha hecho nada que requiera su muerte.
על כן איסרנו ואפטרנו׃ 16
Así que lo mandaré a azotar y luego lo dejaré en libertad”.
ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃ 17
ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃ 18
Pero ellos gritaron todos a la vez: “Mata a este hombre, y suéltanos a Barrabás”.
והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃ 19
(Barrabás había sido encarcelado por haber tenido parte en una rebelión en la ciudad, y por asesinato).
ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃ 20
Pilato quería soltar a Jesús, así que habló con ellos de nuevo.
והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃ 21
Pero ellos seguían gritando: “¡Crucifícalo! ¡Crucifícalo!”
ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃ 22
Pilato les preguntó por tercera vez: “¿Por qué? ¿Qué crimen ha cometido él? No encuentro ninguna razón para ejecutarlo. Así que lo mandaré a azotar y luego lo dejaré en libertad”.
ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃ 23
Pero ellos insistieron con gritos, exigiendo que fuera crucificado. Sus gritos surtieron efecto,
ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃ 24
y Pilato dio la sentencia que ellos exigían.
ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃ 25
Entonces liberó al hombre que estaba encarcelado por rebelión y asesinato, pero mandó a matar a Jesús conforme a las exigencias de ellos.
וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃ 26
Mientras los soldados se lo llevaban, agarraron a un hombre llamado Simón, de Cirene, quien venía del campo. Pusieron la cruz sobre él y lo hicieron cargarla detrás de Jesús.
וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃ 27
Una gran multitud lo seguía, junto con las mujeres que se lamentaban y lloraban por él.
ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃ 28
Jesús se dio vuelta hacia ellas y les dijo: “Hijas de Jerusalén, no lloren por mí. Lloren por ustedes mismas y sus hijos.
כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃ 29
Porque viene el tiempo cuando dirán: ‘Felices las que no tiene hijos, y las que nunca tuvieron bebés, y las que nunca amamantaron’.
אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃ 30
Y dirán a las montañas: ‘Caigan sobre nosotros,’ y a las colinas, ‘entiérrennos’.
כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃ 31
Porque si hacen esto con el árbol que está verde, ¿qué sucederá cuando el árbol esté seco?”
וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃ 32
Y también llevaron a otros dos que eran criminales para ejecutarlos con él.
ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃ 33
Cuando llegaron al lugar llamado la Calavera, lo crucificaron junto con los criminales, uno a su derecha y el otro a su izquierda.
ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃ 34
Luego Jesús dijo: “Padre, por favor, perdónalos porque no saben lo que hacen”. Y ellos dividieron su ropa, lanzando el dado sobre ella.
והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃ 35
La gente estaba allí y miraba, y los líderes se burlaban de Jesús: “Salvó a otros, entonces que se salve a sí mismo si es realmente el Mesías de Dios, el Escogido”, decían.
ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃ 36
Los soldados también se burlaban de él, viniendo a ofrecerle vinagre de vino, y diciendo:
ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃ 37
“Si eres el Rey de los judíos, entonces sálvate a ti mismo”.
וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃ 38
Y sobre Jesús había un cartel sobre el cual estaba escrito: “Este es el Rey de los Judíos”.
ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃ 39
Uno de los criminales que estaba colgado allí se unió a sus insultos. “¿No eres tú el Mesías?” le dijo. “¡Entonces sálvate a ti mismo, y a nosotros también!”
ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃ 40
Pero el otro criminal no estaba de acuerdo y discutía con él: “¿No respetas a Dios ni siquiera cuando estás sufriendo el mismo castigo?” le preguntó.
והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃ 41
“Para nosotros esta sentencia es justa porque estamos siendo castigados por lo que hicimos, pero este hombre no hizo nada malo”.
ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃ 42
Entonces dijo: “Jesús, por favor, acuérdate de mí cuando entres a tu reino”.
ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃ 43
Jesús respondió: “Te prometo hoy que estarás conmigo en el paraíso”.
ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ 44
Para esta hora ya era medio día y una oscuridad cubrió toda la tierra hasta las tres de la tarde.
ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃ 45
La luz del sol se apagó, y el velo del Templo se rasgó en dos.
ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃ 46
Luego Jesús exclamó a gran voz: “Padre, dejo mi espíritu en tus manos”. Y habiendo dicho esto, expiró su último aliento.
וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃ 47
Cuando el centurión vio lo que había ocurrido, alabó a Dios y dijo: “Sin duda alguna este hombre era inocente”.
וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃ 48
Y cuando las multitudes que habían venido a ver a Jesús vieron lo que sucedió, se fueron a sus casas afligidos y dándose golpes en el pecho.
וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃ 49
Pero los que conocían a Jesús, incluyendo las mujeres que lo habían seguido desde Galilea, observaban a la distancia.
והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃ 50
Y había allí un hombre llamado José. Él era miembro del concilio,
אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃ 51
pero no había estado de acuerdo con sus decisiones y acciones. Este hombre venía de la ciudad judía de Arimatea, y estaba esperando con ansias el reino de Dios.
ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃ 52
José fue donde Pilato y le pidió el cuerpo de Jesús.
ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃ 53
Cuando lo bajó, lo envolvió en tela de lino. Puso a Jesús en una tumba que no había sido usada, y que había sido cortada de una roca.
ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃ 54
Y era el día de la preparación y el sábado comenzaría pronto.
ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃ 55
Las mujeres que habían venido con Jesús desde Galilea siguieron a José y vieron dónde había sido puesto el cuerpo de Jesús.
ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃ 56
Luego regresaron y prepararon especias y ungüentos. Pero el sábado descansaron, guardando el mandamiento.

< לוּקָס 23 >