< לוּקָס 23 >

ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃ 1
I ustade sva ona svjetina. Odvedoše ga Pilatu
ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃ 2
i stadoše ga optuživati: “Ovoga nađosmo kako zavodi naš narod i brani davati caru porez te za sebe tvrdi da je Krist, kralj.”
וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃ 3
Pilat ga upita: “Ti li si kralj židovski?” On mu odgovori: “Ti kažeš!”
ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃ 4
Tada Pilat reče glavarima svećeničkim i svjetini: “Nikakve krivnje ne nalazim na ovom čovjeku!”
והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה׃ 5
No oni navaljivahu: “Buni narod naučavajući po svoj Judeji, počevši od Galileje pa dovde!”
ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃ 6
Čuvši to, Pilat propita da li je taj čovjek Galilejac.
וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃ 7
Saznavši da je iz oblasti Herodove, posla ga Herodu, koji i sam bijaše onih dana u Jeruzalemu.
וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃ 8
A kad Herod ugleda Isusa, veoma se obradova jer ga je već odavna želo vidjeti zbog onoga što je o njemu slušao te se nadao od njega vidjeti koje čudo.
וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃ 9
Postavljao mu je mnoga pitanja, ali mu Isus uopće nije odgovarao.
ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃ 10
A stajahu ondje i glavari svećenički i pismoznanci optužujući ga žestoko.
ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃ 11
Herod ga zajedno sa svojom vojskom prezre i ismija: obuče ga u bijelu haljinu i posla natrag Pilatu.
ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃ 12
Onoga se dana Herod i Pilat sprijateljiše, jer prije bijahu neprijatelji.
ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃ 13
A Pilat dade sazvati glavare svećeničke, vijećnike i narod
ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃ 14
te im reče: “Doveli ste mi ovoga čovjeka kao da buni narod. Ja ga evo ispitah pred vama pa ne nađoh na njemu ni jedne krivice za koju ga optužujete.
וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃ 15
A ni Herod jer ga posla natrag nama. Evo, on nije počinio ništa čime bi zaslužio smrt.
על כן איסרנו ואפטרנו׃ 16
Kaznit ću ga dakle i pustiti.”
ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃ 17
ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃ 18
I povikaše svi uglas: “Smakni ovoga, a pusti nam Barabu!”
והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃ 19
A taj bijaše bačen u tamnicu zbog neke pobune u gradu i ubojstva.
ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃ 20
Pilat im stoga ponovno progovori hoteći osloboditi Isusa.
והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃ 21
Ali oni vikahu: “Raspni, raspni ga!”
ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃ 22
On im treći put reče: “Ta što je on zla učinio? Ne nađoh na njemu smrtne krivice. Kaznit ću ga dakle i pustiti.”
ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃ 23
Ali oni navaljivahu iza glasa ištući da se razapne. I vika im bivala sve jača.
ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃ 24
Pilat presudi da im bude što ištu.
ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃ 25
Pusti onoga koji zbog pobune i ubojstva bijaše bačen u tamnicu, koga su iskali, a Isusa preda njima na volju.
וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃ 26
Kad ga odvedoše, uhvatiše nekog Šimuna Cirenca koji je dolazio s polja i stave na nj križ da ga nosi za Isusom.
וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃ 27
Za njim je išlo silno mnoštvo svijeta, napose žena, koje su plakale i naricale za njim.
ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃ 28
Isus se okrenu prema njima pa im reče: “Kćeri Jeruzalemske, ne plačite nada mnom, nego plačite nad sobom i nad djecom svojom.
כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃ 29
Jer evo idu dani kad će se govoriti: 'Blago nerotkinjama, utrobama koje ne rodiše i sisama koje ne dojiše.'
אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃ 30
Tad će početi govoriti gorama: 'Padnite na nas!' i bregovima: 'Pokrijte nas!'
כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃ 31
Jer ako se tako postupa sa zelenim stablom, što li će biti sa suhim?”
וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃ 32
A vodili su i drugu dvojicu, zločince, da ih s njime pogube.
ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃ 33
I kada dođoše na mjesto zvano Lubanja, ondje razapeše njega i te zločince, jednoga zdesna, drugoga slijeva.
ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃ 34
A Isus je govorio: “Oče, oprosti im, ne znaju što čine!” I razdijeliše među se haljine njegove bacivši kocke.
והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃ 35
Stajao je ondje narod i promatrao. A podrugivali se i glavari govoreći: “Druge je spasio, neka spasi sam sebe ako je on Krist Božji, Izabranik!”
ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃ 36
Izrugivali ga i vojnici, prilazili mu i nudili ga octom
ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃ 37
govoreći: “Ako si ti kralj židovski, spasi sam sebe!”
וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃ 38
A bijaše i natpis ponad njega: “Ovo je kralj židovski.”
ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃ 39
Jedan ga je od obješenih zločinaca pogrđivao: “Nisi li ti Krist? Spasi sebe i nas!”
ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃ 40
A drugi ovoga prekoravaše: “Zar se ne bojiš Boga ni ti, koji si pod istom osudom?
והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃ 41
Ali mi po pravdi jer primamo što smo djelima zaslužili, a on - on ništa opako ne učini.”
ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃ 42
Onda reče: “Isuse, sjeti me se kada dođeš u kraljevstvo svoje.”
ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃ 43
A on će mu: “Zaista ti kažem: danas ćeš biti sa mnom u raju!”
ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ 44
Bijaše već oko šeste ure kad nasta tama po svoj zemlji - sve do ure devete,
ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃ 45
jer sunce pomrča, a hramska se zavjesa razdrije po sredini.
ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃ 46
I povika Isus iza glasa: “Oče, u ruke tvoje predajem duh svoj!” To rekavši, izdahnu.
וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃ 47
Kad satnik vidje što se zbiva, stane slaviti Boga: “Zbilja, čovjek ovaj bijaše pravednik!”
וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃ 48
I kad je sav svijet koji se zgrnuo na taj prizor vidio što se zbiva, vraćao se bijući se u prsa.
וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃ 49
Stajahu podalje i gledahu to svi znanci njegovi i žene koje su za njim išle iz Galileje.
והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃ 50
I dođe čovjek imenom Josip, vijećnik, čovjek čestit i pravedan;
אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃ 51
on ne privoli njihovoj odluci i postupku. Bijaše iz Arimateje, grada judejskoga i iščekivaše kraljevstvo Božje.
ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃ 52
Taj dakle pristupi Pilatu i zaiska tijelo Isusovo.
ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃ 53
Zatim ga skinu, povi u platno i položi u grob isklesan u koji još ne bijaše nitko položen.
ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃ 54
Bijaše dan Priprave; subota je svitala.
ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃ 55
A pratile to žene koje su s Isusom došle iz Galileje: motrile grob i kako je položeno tijelo njegovo.
ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃ 56
Zatim se vrate i priprave miomirise i pomasti. U subotu mirovahu po propisu.

< לוּקָס 23 >