< לוּקָס 23 >
ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃ | 1 |
Acunüng ngbumki he ami van tho law u lü Jesuh Pilata veia cehpüi u lü,
ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃ | 2 |
“Hin naw, kami khyang he lam jah hma saki, kei Mesijah, sangpuxang ni ti lü Ketah sangpuxanga veia akhawn ä ngcawn vai ti se, kami ngjak,” tia ami mawm.
וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃ | 3 |
Pilat naw, “Judah hea sangpuxanga na kyaki aw?” ti lü kthäh se, Jesuh naw, “Ä, na pyena kba kya veng,” ti lü a msang.
ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃ | 4 |
Acunüng Pilat naw ktaiyü ngvai he la khyang hea veia, “Hina khyanga khana mkhuimkhanak vai ia mkatnak am hmu veng,” a ti.
והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה׃ | 5 |
Cunsepi amimi naw “Kalile khaw üng tün lü, ahi düta Judah khaw avan üng jah mthei hü lü khyang avan jah kpyükpyeh hü bäihki,” tia, aksehlena ami pyen.
ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃ | 6 |
Pilat naw ngja lü “Hina khyang hin Kalile khyang aw?” ti lü a jah kthäh.
וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃ | 7 |
Pilat naw Heroda uknaka khaw üngka ti a ksing üng Heroda veia a tüih be. Acunüng, Herod cun Jerusalema awmki.
וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃ | 8 |
Herod naw Jesuh a hmu üng aktäa jekyaiki; isetiakyaküng a mawngma ngja lü ajandea a hmuh vai a ngaih, müncankse he a jah bilaw iyaw bawi ta a hmuh vai a büa phäha kyaki.
וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃ | 9 |
Ngthu khawjah a kthäh; cunsepi Jesuh naw i am pi am msang be.
ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃ | 10 |
Acunüng ktaiyü ngvai he la thum ksing he naw ngdüi u lü aktäa a mi mkatei.
ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃ | 11 |
Herod la a yekap he naw Jesuh hmumsit u lü yaiha pawh u lü jinu akyäp cang suisaki he naw Pilata veia ami tüih be.
ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃ | 12 |
Acuna mhmüp üng Pilat la Herod ngpüi kyu naki xawi. Ajana ani püi ana hneng khawiki xawi.
ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃ | 13 |
Pilat naw ktaiyü ngvai he, angvai he la khyang he avan jah khü lü,
ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃ | 14 |
“Khyang he lam jah hma saki ti u lü hin ka veia nami lawpüia kyaki; teng u, nami ma a katnak sui ni se nami mkata kba hina khana i a katnak am hmu veng;
וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃ | 15 |
Herod naw pi a katnak cang am hmu naw, a veia ka tüih päng; teng u, thihnak sen vaia i am pawh ve.
“Acunakyase, kpai lü khyah be vang,” a ti.
ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃ | 17 |
Buhpawh pawi üng khyang mat jah mhlät pet khawia thum awmki.
ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃ | 18 |
Ami van atänga ngpyang u lü, “Hin hin hnim lü, Barabah jah mhlät pea,” ami ti.
והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃ | 19 |
Barabah cun mlüh k’uma ksuksaknak pawh lü khyang a hnima phäha thawngima khyuma kyaki.
ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃ | 20 |
Pilat naw Jesuh a mhlät vai ngaih lü a jah kthäh be.
והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃ | 21 |
Cunsepi ngpyang u lü, “Kutlamktung üng taiha, Kutlamktung üng taiha,” ami ti.
ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃ | 22 |
Pilat naw akthumnaka, “Ise ni? Hin naw ia katnak ni a pawh ve? Thihnak sen vai a khana i am hmu veng; acunakyase kpai lü khyah be vang,” a ti.
ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃ | 23 |
Cunsepi amimi naw angsang yea kutlamktung üng taih vaia amthuia mso u se, acunüng ami ngpyangnak am Pilat ami näng.
ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃ | 24 |
Acuna Pilat naw ami msoa kba Jesuh pawh vaia ngthu a jah pet.
ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃ | 25 |
Suksaknak pawh lü khyang a hnima phäha thawngim üng kyumki ami kthäh jah khyah pe lü; Jesuh cun ami ngaih ngaiha ami pawh vaia a jah pet.
וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃ | 26 |
Jesuh ami cehpüi k'um üng, Karenih khaw üngka Sihmon naki ngnamca üngka naw lawki ami hmu üng, man u lü Jesuha hnua kutlamktung ami kawh sak.
וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃ | 27 |
A hnua läki hea khyang khawjah üng Jesuh kyahki hea nghnumi avang awmki he.
ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃ | 28 |
Acun he Jesuh naw jah nghlat si lü, “Jerusalema canu he aw, kei am na kyah u lü nami mäta phäh la nami ca hea phäha kyap ua.
כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃ | 29 |
“Isetiakyaküng, ‘cingkia nghnumi ta a jo sen ve, na am pawinakia pum la na naw am a awk khawia cih ta a jo sen ve’ ami tinaka mhmüp pha law khai.
אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃ | 30 |
“Acunüng khawmcunga veia, ‘Jah sip lawa,’ khawngjung khawkawngea veia, ‘Jah mük lawa’ ti law khai he,
כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃ | 31 |
“Thing xünga veia pi hinkba ami ti üng akhyawnga veia ta ikba kya khai aw?” a ti.
וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃ | 32 |
Acunüng a veia khyangka nghngih ami jah hnim vaia ami jah cehpüi hnga.
ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃ | 33 |
Acunüng luyuh hmün ami tinak ami pha law üng acuia a kpat lama mat, a k'eng lama mat, khyangka xawi am kutlamktung üng ami taih.
ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃ | 34 |
Jesuh naw, “Ka Pa aw, jah mhläta; i ami pawh am ksing hei ve u,” a ti. Acunüng, a suisak he cung kphawng u lü ami jah ngpaiei.
והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃ | 35 |
Khyang he naw ngdüi u lü ami tengei. Angvai he naw, “Khyang kce ta jah küikyan khawiki; Pamhnama a xü Mesijah kcang a ni üng amät pi ngküikyanei kyu se,” tia ami ksenak.
ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃ | 36 |
Yekap he naw pi yaiha ami pawh a veia capyit jukthui lawpüi u lü, peki he naw,
ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃ | 37 |
“Judah hea sangpuxanga na kya kcang üng, namät la namät ngküikyanei kyua,” ami ti.
וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃ | 38 |
Acunüng a lu khana, “Hin hin, Judah hea sangpuxang ni,” tia ami taih.
ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃ | 39 |
Acunüng, khyangka mat, a peia ami taih naw pi, kse na lü, “Nang Mesijaha na kya üng, namät ngküikyanei kyu lü, keini pi jah küikyan lawa,” a ti.
ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃ | 40 |
Cunsepi, akce mat naw a jüinak am msang lü, “Mhnam ye pi am na kyühki aw? Atänga mkhuimkhanak mi khamei hmaih ye se,
והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃ | 41 |
ningni cun ni khamei kung khaia ni kyaki; ni katnaka phu däng ni hlawheiki ni; hin naw ia katnak am pawh naw,” a ti.
ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃ | 42 |
“Jesuh aw, Sangpuxanga na law üng na sümeia,” a ti.
ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃ | 43 |
Acunüng, Jesuh naw, “Tuhngawi Paradaia ka hlawnga na ve khaia ning khyütam na veng,” a ti.
ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ | 44 |
Acun cun mhmüp naji xaleinghngiha kya lü, mülam naji kthum cäpa nghngi am vai lü avan üng khaw nghmüp lawki.
ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃ | 45 |
Acunüng Temple üng jihnu, anglung üng nghngiha tek lawki.
ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃ | 46 |
Acunüng, Jesuh naw angsanga, “Ka Pa aw, na kut üng ka ngmüimkhya ning pe veng,” a ti. Acun ti lü thiki.
וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃ | 47 |
Acunüng, yekap ngvai naw acun a hmuh üng, “Hin hin akcanga khyang ngsungpyuna kya ve,” ti lü, Pamhnam mküimtoki.
וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃ | 48 |
Khyang avan acun tengei khaia lawki he, acuna awm ihe ami jah hmu üng ami mkyang kbei u lü puksetnak am cit beki he.
וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃ | 49 |
Acunüng, Kalile khaw üngka naw läk lawkia nghnumi he la Jesuh ksingki he avan, acun teng u lü, athuknaka ngdüiki he.
והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃ | 50 |
Acunüng khyang mat Josep naki ngvainu, ngsungpyun lü dawki awmki.
אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃ | 51 |
Ani cun Kawngci member kya lü pi ami pawhmsah ami bilawh he am jah ngaisimkia kyaki. Judah khaw, Arimahte khyanga kya lü, Pamhnama khaw a na ngak’uhei khawiki,
ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃ | 52 |
Pilata veia cit lü Jesuha yawk a kthäh.
ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃ | 53 |
Jesuha yawk khya lü jih am hlawpki naw, u pi am ami k'uhnak khawia, ng’uhnün üng a k'uh.
ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃ | 54 |
Acunüng, acuna mhmüp cun kyawngkai amhmanaka kya lü Sabbath mhmüp pha law hlüki.
ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃ | 55 |
Acunüng, Kalile khawa Jesuh läki nghnumi he cun Josep am atänga cit u lü, ng’uhnün la acunüng ikba Jesuha yawk ami tak cun tengki he.
ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃ | 56 |
Acunkäna nghlat be u lü, ng’uinghname la, situie jah pyang u lü thum naw a pyena kba Sabbath mhmüp üng xüieiki he.