< לוּקָס 2 >

ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃ 1
וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃ 2
וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃ 3
ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃ 4
להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃ 5
ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃ 6
ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃ 7
ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃ 8
והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃ 9
ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃ 10
כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃ 11
וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃ 12
ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃ 13
כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃ 14
ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃ 15
וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃ 16
ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃ 17
וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃ 18
ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃ 19
וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃ 20
ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃ 21
וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃ 22
כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃ 23
ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃ 24
והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃ 25
ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃ 26
ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃ 27
ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃ 28
עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃ 29
כי ראו עיני את ישועתך׃ 30
אשר הכינות לפני כל העמים׃ 31
אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃ 32
ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃ 33
ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃ 34
וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃ 35
ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃ 36
והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃ 37
ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃ 38
ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃ 39
ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃ 40
ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃ 41
ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃ 42
וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃ 43
ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃ 44
ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃ 45
ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃ 46
וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃ 47
ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃ 48
ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃ 49
והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃ 50
וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃ 51
וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃ 52

< לוּקָס 2 >