לוּקָס 2
| ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃ | 1 |
Ahora sucedió en aquellos días que salió una orden de César Augusto de empadronar a todo el mundo.
| וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃ | 2 |
Este primer censo, se hizo cuando Cirenio era el gobernante de Siria.
| וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃ | 3 |
Y todos los hombres fueron contados, todos en su ciudad.
| ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃ | 4 |
Y subió José de Galilea, de la ciudad de Nazaret, a Judea, a Belén, la ciudad de David, porque era de la casa y familia de David,
| להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃ | 5 |
Para ser puesto en la lista con María, su futura esposa, que estaba a punto de convertirse en madre.
| ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃ | 6 |
Y mientras estaban allí, llegó el momento de que ella diera a luz.
| ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃ | 7 |
Y ella tuvo su primer hijo; y, lo envolvió en lino, lo puso a descansar en el lugar donde el ganado tenía su comida, porque no había lugar para ellos en el mesón.
| ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃ | 8 |
Y en la misma región había pastores de ovejas en los campos, cuidando sus rebaños de noche.
| והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃ | 9 |
Y vino a ellos el ángel del Señor, y la gloria del Señor los rodeaba; y el temor vino sobre ellos.
| ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃ | 10 |
Y el ángel dijo: No teman; porque en verdad, les doy buenas nuevas de gran gozo que serán para todo el pueblo:
| כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃ | 11 |
Porque en este día, en la ciudad de David, ha nacido un Salvador, que es CRISTO el Señor.
| וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃ | 12 |
Y esta es la señal para ustedes: verán a un niño pequeño envuelto en lino, en el lugar donde el ganado tiene su alimento.
| ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃ | 13 |
Y repentinamente apareció con el ángel un gran ejército de ángeles del cielo, alabando a Dios y diciendo:
| כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃ | 14 |
Gloria a Dios en las alturas, y en la tierra paz, buena voluntad para con los hombres!
| ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃ | 15 |
Y cuando los ángeles se habían ido de ellos al cielo, los pastores de las ovejas se decían unos a otros: Vamos ahora a Belén, y veamos esto que ha sucedido, y que el Señor nos ha anunciado.
| וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃ | 16 |
Y vinieron pronto, y vieron a María, a José, y al niño en el lugar donde el ganado comía.
| ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃ | 17 |
Y cuando lo vieron, les dieron cuenta de lo que se les había dicho acerca del niño.
| וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃ | 18 |
Y todos aquellos quienes oyeron estaban maravillados de lo que decían los pastores de las ovejas.
| ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃ | 19 |
Pero María guardaba todas estas cosas en su corazón, y pensaba mucho en ellas.
| וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃ | 20 |
Entonces los pastores de las ovejas volvieron, glorificando y alabando a Dios por todas las cosas que habían oído y que habían visto, como se les había dicho.
| ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃ | 21 |
Y cuando, después de ocho días, llegó el momento de su circuncisión, se llamaba Jesús, el nombre que el ángel le había dado antes de su nacimiento.
| וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃ | 22 |
Y cuando los días necesarios de purificación se cumplieron, por la ley de Moisés habían llegado a su fin, lo llevaron a Jerusalén para consagrarlo al Señor.
| כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃ | 23 |
Como dice la ley del Señor, el primer hijo varón de cada madre será santo para el Señor,
| ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃ | 24 |
Y hacer una ofrenda, como está ordenada en la ley del Señor, un par de tórtolas o dos pichones de paloma.
| והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃ | 25 |
Y había en Jerusalén un hombre que se llamaba Simeón; y él era un hombre justo, temeroso a Dios y esperando la consolación de Israel; y el Espíritu Santo estaba sobre él.
| ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃ | 26 |
Y tuvo conocimiento, por el Espíritu Santo, que no vería la muerte hasta que viera al Cristo del Señor.
| ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃ | 27 |
Y lleno del Espíritu, vino al Templo; y cuando el padre y la madre entraron con el niño Jesús, para hacer con él lo que estaba ordenado por la ley,
| ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃ | 28 |
Entonces él lo tomó en sus brazos y alabó a Dios y le dijo:
| עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃ | 29 |
Ahora deja que tu siervo vaya en paz, Oh Señor, conforme a tu palabra;
| כי ראו עיני את ישועתך׃ | 30 |
Porque mis ojos han visto tu salvación,
| אשר הכינות לפני כל העמים׃ | 31 |
Que tú has preparado delante de todas las naciones;
| אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃ | 32 |
Una luz de revelación a los gentiles, y la gloria de tu pueblo Israel.
| ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃ | 33 |
Y su padre y su madre estaban maravillados de lo que se decía de él.
| ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃ | 34 |
Y Simeón les dio su bendición y dijo a María, su madre: Mira, este niño será la causa de la caída y de levantamiento de un gran número de personas en Israel, y para señal que será contradicha;
| וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃ | 35 |
Y una espada atravesará tu corazón; para que los pensamientos secretos de los hombres salgan a la luz.
| ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃ | 36 |
Y estaba allí, Ana, una mujer profetisa, hija de Fanuel, de la familia de Aser, ella era muy anciana, y después de siete años de casarse.
| והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃ | 37 |
Había sido viuda durante ochenta y cuatro años; ella estaba en el Templo en todo momento, adorando con oraciones y yendo sin comida, día y noche.
| ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃ | 38 |
Ana presentándose en la misma hora, ella alababa a Dios, hablándole de él niño Jesús a todos los que esperaban la liberación de Jerusalén.
| ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃ | 39 |
Y cuando hubieron hecho todas las cosas que estaban ordenadas por la ley del Señor, volvieron a Galilea, a Nazaret, la ciudad donde vivían.
| ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃ | 40 |
Y el niño crecía y se fortalecía lleno de sabiduría, y la gracia de Dios estaba sobre él.
| ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃ | 41 |
Y cada año su padre y su madre iban a Jerusalén en la fiesta de la Pascua.
| ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃ | 42 |
Y cuando tenía doce años, subieron a Jerusalén como era la costumbre, de la fiesta;
| וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃ | 43 |
Y cuando los días de la fiesta llegaron a su fin y regresaban, el niño Jesús se quedó en Jerusalén, pero José y su madre no lo sabían.
| ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃ | 44 |
Y creyendo que él estaba con algunos de ellos, se fueron. caminaron por un día; y después de buscarlo entre sus parientes y amigos,
| ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃ | 45 |
Y viendo que él no estaba allí, volvieron a Jerusalén, para buscarlo.
| ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃ | 46 |
Y después de tres días se encontraron con él en el Templo, sentado entre los sabios, escuchando sus palabras y formulando preguntas.
| וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃ | 47 |
Y a todos los que oían, estaban maravillados de su conocimiento y de las respuestas que dio.
| ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃ | 48 |
Cuando lo vieron, se sorprendieron, y su madre le dijo: Hijo, ¿por qué nos has hecho esto? mira, tu padre y yo te hemos estado buscando con angustia.
| ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃ | 49 |
Y él les dijo: ¿Por qué me buscaban? ¿No te quedó claro que mi lugar correcto estaba en la casa de mi Padre.
| והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃ | 50 |
Mas ellos no entendieron las palabras que les hablo.
| וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃ | 51 |
Y descendió con ellos, y vino a Nazaret; e hizo lo que se le ordenó: y su madre guardó todas estas palabras en su corazón.
| וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃ | 52 |
Y Jesús crecía en sabiduría y en estatura, y en gracia delante de Dios y de los hombres.
