לוּקָס 19
| ויבוא ויעבר ביריחו׃ | 1 |
Ele entrou e estava de passagem por Jericó.
| והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃ | 2 |
Havia um homem chamado Zacchaeus. Ele era um coletor chefe de impostos e era rico.
| ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃ | 3 |
Ele estava tentando ver quem era Jesus, e não podia por causa da multidão, porque era baixo.
| ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃ | 4 |
Ele correu na frente e subiu em um sicômoro para vê-lo, pois ele ia passar por ali.
| ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃ | 5 |
Quando Jesus chegou ao lugar, olhou para cima e o viu, e lhe disse: “Zaqueu, apressa-te e desce, pois hoje devo ficar em tua casa”.
| וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃ | 6 |
Ele se apressou, desceu e o recebeu alegremente.
| וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃ | 7 |
Quando o viram, todos murmuraram, dizendo: “Ele entrou para alojar-se com um homem que é pecador”.
| ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃ | 8 |
Zaqueu levantou-se e disse ao Senhor: “Eis que, Senhor, metade dos meus bens eu dou aos pobres. Se exiji algo injustamente de alguém, restituo quatro vezes mais”.
| ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃ | 9 |
Jesus lhe disse: “Hoje, a salvação chegou a esta casa, porque ele também é um filho de Abraão.
| כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃ | 10 |
Pois o Filho do Homem veio em busca e para salvar o que estava perdido”.
| ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃ | 11 |
Quando ouviram estas coisas, ele continuou e contou uma parábola, porque estava perto de Jerusalém, e supunham que o Reino de Deus seria revelado imediatamente.
| על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃ | 12 |
Ele disse, portanto, “Um certo nobre foi a um país distante para receber para si um reino e retornar”.
| ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃ | 13 |
Ele chamou dez servos seus e lhes deu dez moedas de mina, e lhes disse: “Façam negócios até eu chegar”.
| ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃ | 14 |
Mas seus cidadãos o odiavam e mandaram um enviado atrás dele, dizendo: 'Não queremos que este homem reine sobre nós'.
| ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃ | 15 |
“Quando ele voltou, tendo recebido o reino, ordenou que estes servos, a quem havia dado o dinheiro, fossem chamados a ele, para que ele soubesse o que eles haviam ganho com a condução dos negócios.
| ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃ | 16 |
O primeiro veio antes dele, dizendo: 'Senhor, sua mina fez mais dez minas'.
| ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃ | 17 |
“Ele disse a ele: 'Muito bem, seu bom servo! Porque você foi encontrado fiel com muito pouco, terá autoridade sobre dez cidades”.
| ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃ | 18 |
“O segundo veio, dizendo: 'Sua mina, Senhor, fez cinco minas'.
| ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃ | 19 |
“Então ele lhe disse: 'E você deve ter mais de cinco cidades'.
| ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃ | 20 |
Veio outro, dizendo: 'Senhor, eis aqui sua mina, que eu guardei em um lenço,
| מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃ | 21 |
pois eu o temia, porque você é um homem exigente'. Tu pegas o que não deitaste e colhes o que não semeaste”.
| ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃ | 22 |
“Ele lhe disse: 'Da tua própria boca eu te julgarei, seu servo malvado! Você sabia que eu sou um homem exigente, pegando aquilo que eu não deitei e colhendo aquilo que eu não semeei”.
| ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃ | 23 |
Então por que você não depositou meu dinheiro no banco, e na minha vinda, eu poderia ter ganho juros sobre ele”.
| ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃ | 24 |
Ele disse àqueles que ficaram parados: 'Tire a mina dele e dê a ele que tem as dez minas'.
| ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃ | 25 |
“Disseram-lhe: 'Senhor, ele tem dez minas'!
| הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃ | 26 |
'Pois eu vos digo que a todos os que têm, será dado mais; mas daquele que não tem, até mesmo o que ele tem lhe será tirado'.
| אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃ | 27 |
Mas trazei aqui aqueles meus inimigos que não queriam que eu reinasse sobre eles, e matai-os diante de mim”.
| ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃ | 28 |
Having disse estas coisas, ele prosseguiu, subindo para Jerusalém.
| ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃ | 29 |
Quando chegou perto de Betfagé e Bethany, na montanha que se chama Olivet, ele enviou dois de seus discípulos,
| לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃ | 30 |
dizendo: “Vá para a aldeia do outro lado, na qual, ao entrar, encontrará um potro amarrado, no qual nenhum homem jamais se sentou. Desamarre-o e traga-o.
| וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃ | 31 |
Se alguém lhe perguntar: “Por que você o desamarra?”, diga a ele: “O Senhor precisa dele”.
| וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃ | 32 |
Aqueles que foram enviados foram embora e encontraram coisas exatamente como ele lhes havia dito.
| ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃ | 33 |
Como eles estavam desamarrando o potro, seus donos lhes disseram: “Por que você está desamarrando o potro?
| ויאמרו האדון צריך לו׃ | 34 |
Eles disseram: “O Senhor precisa disso”.
| ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃ | 35 |
Então eles o trouxeram a Jesus. Eles jogaram suas capas sobre o potro e sentaram Jesus sobre eles.
| ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃ | 36 |
Enquanto ele ia, eles espalhavam seus mantos na estrada.
| ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃ | 37 |
Ao se aproximar, na descida do Monte das Oliveiras, toda a multidão dos discípulos começou a se alegrar e a louvar a Deus com voz alta por todas as obras poderosas que tinham visto,
| ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃ | 38 |
dizendo: “Bendito seja o Rei que vem em nome do Senhor! Paz no céu, e glória nas alturas”!
| ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃ | 39 |
Alguns dos fariseus da multidão lhe disseram: “Mestre, repreenda seus discípulos”!
| ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃ | 40 |
Ele lhes respondeu: “Eu lhes digo que se estas fossem silenciosas, as pedras gritariam”.
| ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃ | 41 |
Quando ele se aproximou, viu a cidade e chorou sobre ela,
| לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃ | 42 |
dizendo: “Se você, até você, tivesse conhecido hoje as coisas que pertencem à sua paz! Mas agora, elas estão escondidas de seus olhos.
| כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃ | 43 |
Pois os dias virão sobre você quando seus inimigos vomitarão uma barricada contra você, o cercarão, o cercarão de todos os lados,
| וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃ | 44 |
e o atirarão e seus filhos dentro de você para o chão. Eles não deixarão em você uma pedra sobre outra, porque você não sabia a hora de sua visitação”.
| ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃ | 45 |
Ele entrou no templo e começou a expulsar aqueles que nele compravam e vendiam,
| ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃ | 46 |
dizendo-lhes: “Está escrito: 'Minha casa é uma casa de oração', mas vocês fizeram dela um 'covil de ladrões'”!
| ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ | 47 |
Ele ensinava diariamente no templo, mas os principais sacerdotes, os escribas e os principais homens entre o povo procuravam destruí-lo.
| ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃ | 48 |
Eles não conseguiram encontrar o que poderiam fazer, pois todo o povo se agarrou a cada palavra que ele disse.
