לוּקָס 19
| ויבוא ויעבר ביריחו׃ | 1 |
Jesus bo pendi Jerico dogu nni.
| והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃ | 2 |
Lsua jua baa ne mɔ ye l dogu nni yi'u Saase ku tie ŋanman daano k dungn o tie lonpo gaala canbaa i.
| ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃ | 3 |
Wan gbadi k Jesus pa k pendi.
| ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃ | 4 |
K u sani. K ga liiga k pan doni tibu bá ne po k b yi u Sikomar k wan la Jesus k dungn o tie jinjega i.
| ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃ | 5 |
Jesus n pundi l kan ya yognu, k u yaad la'o bu tibu po k maad'o:
| וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃ | 6 |
Saase jiidi tonma dinne n bo cani a deni. K u jiidi tonma ki ga'o yen pamanli.
| וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃ | 7 |
B niba n gbadi yeni k b ji bulnbulni k diidi wan caa bua cani o nubiigu
| ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃ | 8 |
Ama k Saase sedi k maadi k o bɔgdi o ŋalmani ki teni b cacagidama. K l gɔ ya sua k u den kubi nuli panli o bua guani ki ŋmiani l daano tabual m taa.
| ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃ | 9 |
L yogu k Jesus k u la m fiema o deni yeni k dugni o mɔ tie Abrahami yabili.
| כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃ | 10 |
K dugni o nifossalo bijua baa k wan guan k kpeni k bia faabi yaaaba den bodi
| ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃ | 11 |
B niba n bo songi Jesus tundi yeni k sua k u paa k nagidi Jerusalemi. B nubi ji maal k u bua kaani u tienu diema n yeni.
| על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃ | 12 |
L yogu k u maadi k jua baa ne n den tie nigbengli g fii gedi dogbanbanfagli k pan di labaali k guani k kpeni.
| ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃ | 13 |
K kpeni k kubi o dogu. k yiini o naaceb bonm piig g bɔgdiba wula dibala k yua kul ń mɔnd k lan nob.
| ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃ | 14 |
Wan gedi ku dogni yaaba diani l tili k ten'o k maad'o k bi bo'a bi dogu nni.
| ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃ | 15 |
Ku yedi ba ku kan kpeni, wan pan dini l bal k kpen wan ji yiin u naaceb k yua kul nagni ki waani wan sɔ maama yeni e ligi yeni.
| ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃ | 16 |
Cincin yua n baa k nagni k maadi: canbaa ŋan den teni i ligi yal yeni mi sɔ k dibala piig pugni l po.
| ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃ | 17 |
U canbaa ń maad: n faa n naaciemo a tie tuosɔnli. A bo gaa dingbana piig canbaandi.
| ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃ | 18 |
Tɔ n mɔ cua k maadi canbaa n mɔ sɔni yeni i ligi yeni k baa dibala k pugni l po.
| ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃ | 19 |
U canba n maad'o a bo gaa dingbana mu canbaandi.
| ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃ | 20 |
Tiani n mɔ cua yua juodi k maadi canba n den taa a ligi yeni k pɔbni k begini n tiadi nni.
| מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃ | 21 |
N den jie ŋa ka tie canbabiadi. k taa min k bil naani k bia yendi min k bul naani
| ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃ | 22 |
K u canbaa maad'o: a tie naacenbiadi a bani k tie canbabiado i k taa min k bili yaala k gɔ yend min k bul naani.
| ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃ | 23 |
A den bo kan taa n ligi k billi banki i n ya ti kpeni ya daal mi ga yeni t ñuadi.
| ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃ | 24 |
K maad yaaba den ye likan k ban fie o liyendiga yeni k ten i yua pia pia bona piig
| ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃ | 25 |
K b niba maad canba wɔ nan pia bona piiga!
| הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃ | 26 |
K canbaa maad ki b bo pugni yua pia i ama yua k pia ban bia fie wan pia yaali yeni.
| אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃ | 27 |
K maad k ban baa yeni o yibala yaab den yedi k u kan yendi'b yeni k kpa ba o nintual nni.
| ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃ | 28 |
Jesus n maad ki gbeni k u taa o niba yaab ŋua'o k ye liiga k b doni Jerusalemi.
| ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃ | 29 |
Ban nagdi Betefaje yeni Betani k k fag yeni olife jua kan, k u sɔni o naacenb bonmilie k madi ba
| לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃ | 30 |
Gadi mani o dogu yala n ye i liiga po ne i bo i ŋunbiga k nil ku luol yin lod'o na.
| וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃ | 31 |
Nul ya buali yaali n cedi ki lodo yin maad k u yonmdaano n bua
| וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃ | 32 |
Ban sɔni yaaba gedi ki guani k li tie nani Jesus n bo maad maama.
| ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃ | 33 |
Ban bo lodi o ŋuumo ya yogu k b bondanb buali ba k be ced k lod o ŋuum i?
| ויאמרו האדון צריך לו׃ | 34 |
K b maad'b ku yomdaano n bua.
| ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃ | 35 |
K bi guani yen'o Jesus kani k bmaani bi tiadi i ŋunbiga po k jagni Jesus
| ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃ | 36 |
Wan pend ya yognu b nib bo yi land b tiadi k bil o sani po.
| ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃ | 37 |
Ban bo ñani Olifie jual po k ji k nagdi Jerusalemi ku ŋɔdikaaba kul ji yiini k dondi u tienu yen ban bo la ya yaaligu kuli.
| ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃ | 38 |
K tua m yediŋanma n ya ya o bado yua cuon u tienu yel po t yomdaano, laafia n ya ye tanpol po k ti kpiagidi n ya kaan kul
| ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃ | 39 |
L yogu k falisian nba yab bo ye b niba nni maad Jesus: maad a ŋɔdikaaba ki ban suoni
| ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃ | 40 |
K Jesus k baa b ya suoni, a tana n baa yiini k dondi u tienu.
| ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃ | 41 |
Wan pundi Jerusalemi dogu nni k u gbel k caani l bubuuli k maadi
| לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃ | 42 |
K maadi a ya bo ban k diine daali ne tie a yomdaano daali ama keto l duagi ninbina po i.
| כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃ | 43 |
A danaa cuoni a po k kan ya ŋan, k a yibalaa ti bu kaalida kaana kul k pib a k luon a kaan kuli.
| וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃ | 44 |
B bu biani fin yeni a dogo niba kul pil pil k kan sieni baa dikpiyenli k l se, k dugn i a den k bandi a Tienu can'a ya daal i.
| ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃ | 45 |
Jesus kua ou jaanddiegu nni k beli a kpinkpenda k maad'b:
| ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃ | 46 |
Ldiani k maadi k den baa tie jaanddiegu, k yinma tug k l ̇tɔ a nɔyiga cend kaanu.
| ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ | 47 |
Jesus bo tundi b niba daal kul u jaanddiegu niin po i. Ama k b tondanb ye yeni yikodanba kpaani k ban kpa'o
| ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃ | 48 |
Ama b bo bani ban bu didal maama k dugn i yua kuli bo songi o maama
