לוּקָס 18
| וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃ | 1 |
He also taught them by a parable how they ought always to pray and never to lose heart.
| ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃ | 2 |
"There was a certain town," he said, "a judge who had neither reverence for God, nor respect for man.
| ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃ | 3 |
"In that same town there was a widow who came again and again before him, saying, "‘Do for me the justice of my adversary.’
| וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃ | 4 |
"For a while he would not, but afterwards he said to himself, ‘Though I have neither reverence for God nor regard for man,
| אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃ | 5 |
"‘yet because this woman annoys me I will give her justice, lest by her continual coming she wear me out.’
| ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃ | 6 |
"Listen" said the Lord, "to what this unjust judge says.
| והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃ | 7 |
"And will not God see justice done to his elect who are crying unto him day and night, even if he seems to delay helping them?
| אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃ | 8 |
"I tell you that he will quickly see justice done to his elect! Nevertheless, when the Son of man comes, will he find faith upon the earth?"
| ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃ | 9 |
Moreover he spoke this parable to some who trusted in themselves because they were righteous, and looked down upon the rest.
| שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃ | 10 |
"Two men are going up to the temple to pray; the one a Pharisee, the other a tax-gatherer.
| ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃ | 11 |
"The Pharisee stood apart and thus began to pray by himself. "‘O God, I thank thee that I am not like the rest of men, extortioners, rogues, adulterers, or even like this tax gatherer;
| אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃ | 12 |
"‘I fast twice a week, I pay tithes of all my possessions.’
| והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃ | 13 |
"But the tax-gatherer, standing far back, would not lift up so much as his eyes to heaven, but kept beating his breast and saying, "‘O God be merciful to me, the sinner!’
| אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃ | 14 |
"I tell you that this man went down to his house justified rather than the other; for every one who exalts himself shall be humbled; but he who humbles himself shall be exalted."
| ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃ | 15 |
And they kept bringing their babies for him to touch them; but when his disciples saw it they began to rebuke them.
| ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃ | 16 |
But Jesus called for the babies. "Let the little children come to me," he said, "do not hinder them; for of such is the kingdom of heaven.
| אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃ | 17 |
"I tell you in solemn truth that whoever will not receive the kingdom of God like a little child, he will never get into it."
| וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃ (aiōnios g166) | 18 |
A ruler put this question to him. "Good teacher, what shall I do to inherit eternal life?" (aiōnios g166)
| ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃ | 19 |
"Why are you calling me ‘good’?"said Jesus to him; "no one is good but God.
| את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃ | 20 |
"You know the commandments. "Do not commit adultery, Do not murder, Do not steal, Do not bear false witness, Honor your father and mother."
| ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃ | 21 |
"All of these," he replied, "I have kept from my youth up."
| וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃ | 22 |
And receiving this reply, Jesus said to him. "One thing you are still lacking. Sell all that you have and give it to the poor, and you shall have treasure in heaven. Then come and follow me."
| ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃ | 23 |
But when he heard these words he became deeply grieved, for he was exceedingly rich.
| וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃ | 24 |
Jesus looked at him and said. "How hard it is for those who have money to enter into the kingdom of God!
| כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃ | 25 |
Why, it is easier for a camel to go through the eye of a needle than for a rich man to enter into the kingdom of God."
| ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃ | 26 |
"Who then can be saved?" exclaimed his hearers.
| ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃ | 27 |
"Things that are impossible with men," he answered them, "are possible with God."
| ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃ | 28 |
Then Peter said, "Look! we have left our homes and followed you."
| ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃ | 29 |
And he said to them, "In Solemn truth I tell you that there is no one who, for the sake of the kingdom of God, has left houses, or wife, or brother, or parents, or children,
| ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃ | 31 |
Then he took the twelve aside and told them. "See, we are on our way to Jerusalem, and all prophets regarding the son of Man will be fulfilled.
| כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃ | 32 |
"He will be betrayed to the Gentiles, and be mocked, and shamefully treated, and spit upon;
| ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃ | 33 |
"and they will scourge and kill him; and the third day he will rise again."
| והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃ | 34 |
But they understood none of these sayings. His words were a mystery to them, and they did not know what he meant.
| ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃ | 35 |
As Jesus drew near to Jericho, there was a blind man who sat by the wayside begging.
| וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃ | 36 |
He heard the crowd passing and asked what the matter was.
| ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃ | 37 |
They told him, "Jesus of Nazareth is passing by."
| ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃ | 38 |
Then he shouted out, saying, "Jesus, son of David, take pity on me!"
| וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃ | 39 |
Those who went ahead began to reprove him and to tell him to be still; but he kept clamorously shouting all the more, "Son of David, take pity on me!"
| ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃ | 40 |
So Jesus stopped and ordered him to be brought to him. When he was come near to him he asked him
| מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃ | 41 |
"What do you want me to do for you?" "Lord," he answered, "that I might see again."
| ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃ | 42 |
"Receive your sight," said Jesus, "your faith has saved you."
| ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃ | 43 |
Instantly he regained his sight and followed Jesus, giving glory to God; and all the people who saw it gave praise to God.
